תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 2:
{{מפנה|ברונזה|תקופה הנקראת בשם זה|תקופת הברונזה}}
{{סגסוגת
|שם = ארד{{ש}}(בְּרוֹנְזָה בלעז)
|תמונה=Assorted bronze castings.JPG
|כיתוב=יציקות ארד עתיקות
|מרכיבים=[[נחושת]], [[בדיל]]
|הערה כללית=יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים, כמו [[זרחן]], [[מנגן]], [[אלומיניום]] או [[צורן]], מחליפים את הבדיל
}}
'''אָרָד''' ('''בְּרוֹנְזָה''' בלעז) היא [[סגסוגת]] של [[נחושת]] בתוספת [[בדיל]] להקשיה. סגסוגת ארד טיפוסית מכילה 88% נחושת ו-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן [[יסוד כימי|יסודות]] אחרים, כמו [[זרחן]], [[מנגן]], [[אלומיניום]] או [[צורן]], מחליפים את הבדיל.
 
==היסטוריה==
ראשיתו של ייצור הארד בתרכובות של נחושת עם [[ארסן]]. תרכובות אלה הופיעו באלףב[[האלף ה-5 לפנה"ס|אלף החמישי לפני הספירה]]. בהמשך, החלו לייצר ארד כתרכובת של נחושת עם בדיל, וזאתוזו הצורה הנפוצה ביותר של הסגסוגתסגסוגת הזאתזו. הארד נתן את שמו ל[[תקופת הברונזה]] (ברונזה - ארד בלעז), ונתן לתקופה זו את שמה. כלי הארד הקדומים ביותר נתגלו ב[[ממלכת פרס|פרס]] וב[[מסופוטמיה]] ותוארכו לאלףל[[האלף ה-4 לפנה"ס|אלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם "ארד" במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת{{הערה|1=פרופ' [[יצחק קלוגאי]], '''ספר המתכות - פרקים בתולדות הכימיה''', פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, [[הוצאת ראובן מס]], 1960}}. באותה תקופה יצר האדם [[כלי|כלי עבודה]], [[כלי נשק]] ו[[שריון]] מ[[מתכת]] זו. כלי הארד היו חזקים ועמידים מ[[כלי אבן|כלי האבן]] וה[[נחושת]] שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא [[ארסן]], שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם [[עופרת]] (כ-8%).
 
כיוון שנדיר למצוא [[עפרה (מחצב)|עפרות]] נחושת ובדיל בסמיכות זו לזו, היה ייצור הארד קשור לסחר בין אזורים שונים. מקור חשוב לבדיל היה [[האיים הבריטיים]], וה[[פיניקים|פניקים]] סחרו עם בריטניה וייבאו בדיל בתמורה לסחורות מ[[אגן הים התיכון]].
שורה 18:
 
==תכונות החומר==
לסגסוגות מבוססות-נחושת יש [[טמפרטורת התכה|טמפרטורות התכה]] נמוכות מאלו של [[פלדה]] וקל יותר לייצר אותן ממרכיביהן. הן בנות השוואה לפלדה ב[[צפיפות החומר|צפיפות]], כשרוב סגסוגות הנחושת כבדות יותר בעד 10 אחוזים, אף על פי שאלו שמכילות הרבה [[אלומיניום]] או [[צורן (יסוד)|צורן]] עשויות להיות צפופות פחות מפלדה. ארד רך וחלש מפלדה, ויותר [[אלסטיות|אלסטי]], אף על פי ש[[קפיץ|קפיצי]] ארד קשיחים פחות עבור אותו גודל. ארד עמיד ל[[קורוזיה|איכול]], בעיקר איכול כתוצאה ממגע עם [[מי ים|מי הים]], וגם ל[[עייפות החומר|עייפות המתכת]] יותר מפלדה. ארד [[מוליכות חום|מוליך חום]] וזרם [[חשמל]]י טוב מאשר רוב סוגי הפלדה. עלות סגסוגות המבוססות על נחושת היא גבוהה יותר מעלות פלדה, אך נמוכה מעלות סגסוגות המבוססות על [[ניקל]].
 
במאה העשרים החלו לשלב [[צורן (יסוד)|צורן]] בסגסוגות הנחושת. ברונזת-צורן (ארד-צורן) משמשת למגוון שימושים בתעשייה כמו גם ליצירת [[פסל (יצירה)|פסל]]ים מודרניים.