גונג פו (מושג) – הבדלי גרסאות

נכון להיום קיימים מספר זרמים עיקריים בקונג פו ([[וו-שו]]). אחד הזרמים המפורסמים ביותר הוא הזרם הבודהיסטי הנקרא "[[שאולין צ'ואן]]". את ההתחלה של שיטות הלחימה הבודהיסטיות נהוג לייחס ל[[נזירנזירות (דתות)בודהיסטית|נזיר]] מ[[הודו]] בשם [[בודהידהרמה]] (בסינית: דה מו Da Mo 达摩), מייסד ה[[זן (בודהיזם)|זן בודהיזם]], שהגיע ל[[מנזר שאולין]] בשנת 520 לספירה. מטרתו הייתה להפיץ את ה[[בודהיזם]] בכל רחבי סין והמזרח הרחוק בכלל. הוא התקבל במנזר בודהיסטי הממוקם על [[הר סונג]] במחוז [[חנאן]]. שם המנזר היה שאולין - "היער הצעיר" (Shao Lin 少林), ושם עסקו הנזירים הסינים בתרגום כתבים הודים עתיקים ל[[כתב סיני|סינית]]. דה מו (כך מכונה בסינית)שם פיתח גרסההבודהידרמה מחודשתאת שלהזן, בודהיזםאו שהתקבלהבשמו על ידי הסינים בזרועות פתוחות. הזרם החדש נקראהמקורי צ'אן (Chan 禅) או, כפי שהוא בעיקר מוכר במערב בגרסה היפנית, [[זן בודהיזם|זן]].

לפי האגדה נכנס דה מו למערה ושם תרגל [[מדיטציה]] במשך תשע שנים. לפי אגדה אחרת, הוא ראה את הבעיות הנפשיות של הנזירים שנבעו לעיתים ממצב בריאותי תשוש שלהםרעוע וזה גרם לו לפתח תרגילי [[צ'י קונג]] מיוחדים, הידועים היום כמערך "אייי ג'ין ג'ינג" ("ספר השינויים בשרירים ובגידים" Yi Jin Jing 易筋经), שהיו אמורים לפתור בעיה זו, [[קאטה|קאטות]] (מילה יפנית) או ליתר דיוק "טאו לו" (Tao Lu 套路) של "18 תנועות ידי הקדושים" (Shi Ba Luo Han 十八罗汉). מספרים על עוד טכניקה שהוא השאיר - "שי סוי ג'ינג" (Xi Sui Jing 洗髓经)- "שטיפת הלשד" שנועדה לבצע שינויים ב[[מח עצם|מח העצם]].