ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

בשנת [[תש"כ]] מנתה הישיבה 250 בחורים והבניין בשכונת גאולה היה קטן מדי. הרב סרנא העדיף שהישיבה תהיה בשכונה מרוחקת ממרכז העיר. לצורך כך תוכננה הקמת קרייה לישיבה, שתכיל בית מדרש, פנימיות ודירות לצוות. בנו של הרב משה חברוני, יצחק, מונה לאחראי על הקמת הקריה. הרב חברוני והרב כהן סייעו בגיוס כספים. בשנת [[תשכ"ב]] הונחה אבן הפינה בשכונת [[גבעת מרדכי]]{{הערה|{{חרות||מפה ומשם|1962/01/31|00411}}}}. לאחר כיבוש חברון ב[[מלחמת ששת הימים]], הרב גורן שיכנעשכנע את הרב סרנא להקים את הישיבה מחדש בחברון, אבל הדבר לא יצא לפועל<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב שלמה גורן|שם=בעוז ותעצומות|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=2013}}</ref>.

ספריית הישיבה מכילה כ-18,000 ספרים, בהם כאלה שהובאו מסלבודקה ומחברון וכתבי יד נדירים. בספרייה 45 מחשבים שעליהם מותקנת תוכנת [[אוצר החכמה]]. הספרים מקוטלגים באופן אלקטרוני. אוצר הספרים מתנהל כגוף עצמאי למחצה. חלק ממימונו מסופק על ידי הנהלת הישיבה.