ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

מ (הוספת קישור לבנייני האומה)
===המעבר לשכונת גבעת מרדכי===
[[קובץ:Hebron_yeshiva_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הישיבה בגבעת מרדכי]]
בשנת [[תש"כ]] מנתה הישיבה 250 בחורים והבניין בשכונת גאולה היה קטן מדי. הרב סרנא העדיף שהישיבה תהיה בשכונה מרוחקת ממרכז העיר. לצורך כך תוכננה הקמת קרייה לישיבה, שתכיל בית מדרש, פנימיות ודירות לצוות. בנו של הרב משה חברוני, יצחק, מונה לאחראי על הקמת הקריה. הרב חברוני והרב כהן סייעו בגיוס כספים. בשנת [[תשכ"ב]] הונחה אבן הפינה בשכונת [[גבעת מרדכי]]{{הערה|{{חרות||מפה ומשם|1962/01/31|00411}}}}. לאחר כיבוש חברון ב[[מלחמת ששת הימים]], הרב גורן שיכנעשכנע את הרב סרנא להקים את הישיבה מחדש בחברון, אבל הדבר לא יצא לפועל<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב שלמה גורן|שם=בעוז ותעצומות|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=2013}}</ref>.
 
בגמר הבנייה ב[[תשל"ו]] ([[1976]]) אוכלס בית המדרש והחלו הלימודים במקום. בתחילה נבנה בית מדרש המתאים לכ-500 [[בחור ישיבה|בחורים]]. עם השנים עלה מספר התלמידים ונבנה בית מדרש חדש שיכול להכיל עד 1,400 מקומות ישיבה.
 
==אוצר הספרים==
ספריית הישיבה מכילה כ-18,000 ספרים, בהם כאלה שהובאו מסלבודקה ומחברון וכתבי יד נדירים. בספרייה 45 מחשבים שעליהם מותקנת תוכנת [[אוצר החכמה]]. הספרים מקוטלגים באופן אלקטרוני. אוצר הספרים מתנהל כגוף עצמאי למחצה. חלק ממימונו מסופק על ידי הנהלת הישיבה.
 
בעבר שימש האוצר כספריית השאלה עבור הציבור הרחב. הדבר גרם לאבדן ספרים מרובים, ובעקבות כך ננעל חלק גדול מהאוצר ונפתח רק בנוכחות ספרן שרשם כל השאלה, שהייתה מוגבלת לשבוע בלבד. בשנת [[ה'תשס"ה|תשס"ה]] עבר אוצר הספרים שיפוץ מקיף, במהלכו נקנו ספרים רבים. מאז משמשת הספרייה לעיון במקום בלבד. עד לשנת [[ה'תשס"ט|תשס"ט]] היו רוב הספרים מצויים ליד בית המדרש, וחלק מועט מהם שכן בקומה למטה וכונה "האוצר הקטן". בשנת תשס"ט, לצורך הרחבת [[פנימייה|פנימיות]] הישיבה, קנתה הנהלת הישיבה את שטחו של האוצר הקטן מהנהלת אוצר הספרים, והספרים שבו עברו אל ספריית האוצר המרכזית שמאחורי בית המדרש.