|
'''הסנקציותהעיצומים על עיראק''' הן [[אמברגו]] פיננסי ומסחרי כמעט מוחלט, שנכפה על [[עיראק]] על ידי [[מועצת הביטחון של האו"ם]], ב-6 באוגוסט 1990, ארבעה ימים לאחר פלישת עיראק ל[[כווית]]. במאי [[2003]] - כאשר הופל [[סדאם חוסיין]] משלטונו ב[[מלחמת עיראק]], פג תוקפן של חלק מהסנקציותמהעיצומים, למעט הסנקציותהעיצומים שכוללות פיצויים שנפסקו לטובת כווית, אשר ממשיכות עד ימינו אלה.{{הערה|{{ynet|צבא ארה"ב בעיראק|אחרי 19 שנה: הוסרו הסנקציותהעיצומים על עיראק|3999819|16 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|{{ערוץ7||מועצת הבטחון של האו"ם: הסרת הסנקציותהעיצומים בעיראק|51815|22 במאי 2003|News/Flash}}}}
== היסטוריה ==
מטרתן המוצהרת של הסנקציותהעיצומים הייתה להכריח את עיראק לסגת מכווית, לשלם לה פיצויים, להשמיד את מלאי [[נשק להשמדה המונית בעיראק|הנשק להשמדה המונית שלה]] {{אנ|Iraq and weapons of mass destruction}}, ולסיים את [[פרויקט הגרעין העיראקי]].
על סנקציות כלכליות מחמירות אלה הוחלט באימוץ ואכיפת החלטה 661 של מועצת הביטחון של האו"ם. בתום מלחמת המפרץ הראשונה ב-[[1991]], סנקציות אלה הורחבו, כולל הדרישה להסרת הנשק הלא קונבנציונלי בהחלטה 687. הסנקציותהעיצומים אסרו כל סחר ואספקת משאבים פיננסים למעט [[תרופה|תרופות]], ומזון "בנסיבות הומניטריות", אספקת מצרכים אלה פוקחה בקפדנות.
קיימות הערכות שונות, לתמותת ילדים שנגרמה עקב הסנקציותהעיצומים הללו. הערכות אלה נעות בין 100,000 למעל 500,000 ילדים.
בינואר [[2020]] איים נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]], להטיל שוב סנקציות על עיראק, אם ממשלת המדינה תדרוש פינוי הכוחות האמריקאים מתחומה בעקבות [[התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד (2020)|חיסולו של קאסם סולימאני]], מפקד כוח קודס והחלטת [[הפרלמנט של עיראק]] להוציא את כל הכוחות הצבאיים הזרים מהמדינה.{{הערה|{{גלובס|רן דגוני|ושוב עיראק על הכוונת: טרמאפ מאיים להטיל סנקציות על בגדד|1001313675|6 בינואר 2020}}}}{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|טראמפ מאיים: אם נגורש מעיראק נטיל סנקציות "שהם מעולם לא ראו"|3333246|06 בינואר 2020}}}}
להחלטת האו"ם הייתה הכוונה המוצהרת של השמדת הנשק להשמדה המונית וה[[טיל בליסטי|טילים הבליסטיים]], מניעת התמיכה ב[[טרור]], ואילוץ עיראק לשלם [[פיצויי מלחמה]] וחובות לנושים זרים.
יש הטוענים כי מטרה בלתי מוצהרת של הסנקציותהעיצומים הייתה הפלתו מהשלטון של סדאם חוסיין. לדוגמה ב"חוק שחרור עיראק 1998" מוצהר שמטרת מדיניות ארצות הברית היא "להחליף את המשטר", מטרה שלא מוצהרת בהחלטת האו"ם אך מוזכרת רבות בקרב תומכיה. ב-1991, פול לואיס כתב ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס:]] {{ציטוטון|מאז שנוצר אמברגו הסחר ב-6 באוגוסט, לאחר הפלישה לכווית, ארצות הברית טענה נגד כל הקלה מוקדמת מדי של הסנקציותהעיצומים, וע"י הפיכת חיי העם העיראקי ללא נוחים, ניתן יהיה לעודדם להוריד את הנשיא סדאם חוסיין מהשלטון}}. אחד מאדריכלי מדיניות המלחמה, [[דאגלס פיית']], טען כי הסנקציותהעיצומים מפחיתות מכוחה הצבאי של עיראק. ומלומדים כגון ג'וג' לופז ודייוויד קורטרייט זוקפים לזכות הסנקציותהעיצומים את הסכמתה של עיראק לביקורות; ובזכייה בוויתורים מצד בגדד בנושאי הגבולות עם כווית; מניעת התעצמות צבאית עיראקית לאחר [[מלחמת המפרץ הראשונה]]; ומניעת ייבוא חומרים וטכנולוגיות חיוניים להמשך ייצור הנשק להשמדה המונית. חוסיין אמר לחוקרו ב-[[FBI]] שהחימוש העיראקי {{ציטוטון|חוסל על ידי סנקציות האו"ם}}.{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|הסנקציותהעיצומים על עיראק כבר לא מה שהיו|1.117671|3 במאי 2002}}}}
==מנהל==
=== מגבלות על היבוא ===
[[ועידת הסנקציותהעיצומים של האו"ם]] לא הוציאה רשימה שלמה של סחורות שלא יכולות להיות מיובאות לעיראק. במקום, היא מעריכה בקשות ליבוא פריטים לעיראק על בסיס אינדיבידואלי, ע"פ החלטת מועצת הביטחון המרשה מוצרי מזון, תרופות, ופריטים הכרחיים לצרכים אזרחיים.
==ראו גם==
* [[עיצומים נגד איראן]]
|
