קטאנה – הבדלי גרסאות

כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא ל'''אוצ'יגטאנה''', החרב המסורתית שבה השתמשו ה[[סמוראי|סמוראים]] - חרב מעוקלת, בעלת [[להב]] חד-צדדי ו[[ניצב (חרב)|ניצב]] ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים, כיוון שמשקלה נע בין 1 [[קילוגרם]] עד 1.5 [[קילוגרם]]. אורך הלהב נע בדרך כלל בין 60 ל-80 [[סנטימטר]]ים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם [[ואקיזאשי]] (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את [[מעמד|מעמדו]] ה[[חברתי]] של הסמוראי. הנדן של הקאטנה נקרא "סאיה" (saya). בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. השימוש העיקרי בקטאנה לא היה בשדה הקרב - אליו הסמוראים יצאו חמושים ב[[יומי]] ([[חץ וקשת|קשת]] יפנית) וב[[יארי]] ([[חנית]] יפנית), בעוד החרב המעוקלת, שעיקולה משפר את יכולות השיסוף שלה אך מקשה עליה לחדור שריון, שימשה בעיקר כ[[סמל סטטוס]] המסמל את מעמד הסמוראים כמו גם נשק להגנה עצמית בחיים האזרחיים.

הקטאנה פותחה ביפן ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]]{{הערה|טרנבול 2010, עמ' 22. שם נקובה השנה 1400 אך ככל הנראה מדובר בעיגול כלפי מעלה.}} והחליפה בהדרגה את חרב ה'''[[טאצ'י]]''' (ביפנית "חרב גדולה") שדמתה לה במראה אך הייתה מעוקלת וארוכה יותר עם [[להב]] עם קצה חיתוך באורך 80 [[סנטימטר]]. פרט לגודל הן גם נבדלו באיכות המתכת ובאופן החגירה-: הטאצ'י נחגרה כך שהלהבה פונה כלפי מטה. במהלך המעבר מהטאצ'י לקטאנה היו מקרים רבים בהם חרבות טאצ'י קוצרו והוסבו לחרבות קטאנה. ניתן לקבוע האם החרב חושלה כטאצ'י או כקטאנה לפי מיקום ה[[חתימה|חתימת]] האומן שחישל את החרב ב-tang, בסיס הלהב שמושחל לתוך ה[[ניצב (חרב)|ניצב]]. על החתימה לפנות כלפי חוץ כשהחרב חגורה, ולכן אופן החגירה השונה של החרבות הוביל למיקום חתימה שונה.

תהליך [[חישול]] הקטאנה היה ארוך ומורכב ושוכלל לדרגת אמנות. הקטאנה מורכבת מ[[פלדה]] ממספר סוגים: קצה החיתוך בלהב חושל מפלדה קשה המחזיקה חוד, בעוד שמעטפת הלהב חושלה מפלדה רכה וגמישה. שילוב זה יצר [[להב]] חזק וחד שיכל לעמוד ב[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] וה[[מאמץ (מכניקה)|מאמצים]] הנוצרים מחיתוך חומר קשה וספיגת מכות וזעזועים. הלהבים הטובים והאיכותיים ביותר, בידיהם של סמוראים חזקים ומיומנים, היו חזקים מספיק כדי לחתוך דרך [[קסדה|קסדת]] ה[[קאבוטו]].

עד היום מייצרים אומנים מומחים קטאנות בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים. יצירת קטאנה אחת נמשכת כשלושה חודשים[[חודש]]ים. מחירן של הקטאנות כיום עומד על אלפי עד עשרות אלפי [[דולר אמריקני|דולרים]] ליחידה. קטאנות מודרניות, שמחשלים נפחים אומנים בימינו, משמשות כפריט [[אספנות]] וכן לאימוני [[אמנויות לחימה]]. חרבות קהות (חרבות לא חדות דמויות קטאנה) נקראות "[[איאייטו]]", והחרבות החדות (שהן למעשה קטאנה מודרנית) נקראות "[[שינקן (חרב)|שינקן]]".