מעשר כספים – הבדלי גרסאות

[[אחרונים|האחרונים]] נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש ([[הב"ח]]) טוען כי מעשר כספים הוא בגדר [[מידת חסידות]] בלבד ואינו חובה הלכתית{{הערה|1=יורה דעה סימן שלא}}. לעומתו בעל הטורי זהב ([[דוד הלוי סגל]]) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות [[מעשר עני]]. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג [[מדאורייתא]] אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא [[מדרבנן]] בלבד{{הערה|1=[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] חלק ט סימן א}}.

 

 

הבדלי הגישות בפרטי הלכות מעשר כספים אצל הפוסקים השונים נובעים מההבדל במקור הדין. אלו שרואים במעשר חובה או מנהג נפרד מדין הצדקה הכללי יטו להתיר להשתמש בכסף למגוון יעדים רחב ביניהם מצוות שונות, צורכי ציבור ועוד{{הערה|1=[[שפתי כהן|ש"ך]], דוד הלוי סגל יורה דעה רמט}}. לעומת זאת ראיית הדין כחלק ממצוות הצדקה גוררת ממילא צמצום יעוד הכסף לצורכי עניים בלבד כפי שמתבקש מהגדרת המושג צדקה{{הערה|1=[[רמ"א]], יורה דעה רמט א}}. כמו כן דרך חישוב העשירית (מהקרן או רק מהרווח) ישתנה בהתאם להבדלי הגישה.{{מקור}}