חילונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקשות מקור נועדו לבקש מקור, המקור מצוין
תגיות: ביטול שוחזרה
ערבול הפסקאות, תוך הזזת חצי מפסקת ההגדרה (שדווקא מלומדת הרבה יותר מדוגמא שהבאתי כתוספת למקור אקדמי; יכולתי להביא את תום שגב, המצוטט על ידי ליבמן) לפסקת "דמוגרפיה" איננו מקובל ופוגע במבנה הערך; כל עורך לשוני יסכים עמדי. אשר ל"מתלוננים", ציטוט מן המקור: *he goes on to *complain
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קטגוריה חברתית בישראל|ראו=חילוני}}
[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוכבי אופניים נוסעים ב[[נתיבי איילון]] ב[[תל אביב]] ב[[יום הכיפורים]], 2004]]
'''חילונים''' (בעבר: '''חופשיים''') הם קבוצה חברתית במדינת [[ישראל]], המתייחסת לחלק מ[[יהדות ישראל|הציבור היהודי]] שזיקתו ל[[יהדות אורתודוקסית|דת]] היא הנמוכה ביותר. הקטגוריה מכסה מגוון רחב של תפישות דתיות, ונשענת בעיקר על הגדרה עצמית. עלבשנת פי2020, סקרים43.1% מןמיהודי [[העשורישראל השניהבוגרים שלדיווחו המאהעל ה-21]]עצמם המגזרכ"חילונים" החילוניאו הוא"לא הגדולדתיים". ביותרהחלוקה ב[[מדינתשל ישראל]],הציבור ומהווההיהודי ביןבישראל 41%על ל-49%פי מ[[יהדותמפתח ישראל|אזרחיהשל היהודים]].אמונה הציבורוזיקה היהודי בישראל, בחלוקה לפי זיקה לדת,למסורת כוללמכילה גם את המגזרים ה[[מסורתיים|מסורתי]], ה[[דתי לאומי|דתי]] וה[[יהדות חרדית|חרדי]].
 
==הגדרה==
המושג "חילונים" בישראל מתייחס ליהודים שאינם מקיימים פרקטיקות דתיות ברמה המזוהה עם פרטים מקבוצות אדוקות יותר;{{הערה|[[ישעיהו ליבמן]] ו[[יעקב ידגר]], "Secular-Jewish" עמ' 2, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}נתן זאקס ובריאן ריבס,{{כ}} [https://www.brookings.edu/wp-content/uploads/2017/03/cmep_20170331_tribes-of-israel.pdf Tribes, Identity, and Individual Freedom in Israel], [[וושינגטון די. סי.]]: [[מכון ברוקינגס]], 2016, עמ' 9{{ש}}יוכי פישר, "The Concepts" עמ' 112, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} כל מי שאיננו דבק באורח חיים [[הלכה|הלכתי]] עשוי להיות מוגדר כחילוני.{{הערה|ישעיהו ליבמן, "Reconceptualizing the Culture" עמ' 178–179, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}מאיר יפה ו[[עוזי ארד]], "המקום, התרומה והתפקיד של ארגוני המגזר השלישי בתחום החינוך ליהדות כתרבות במערכת החינוך הממלכתית-כללית בישראל ובמרחב הקהילתי שלה", יחידת התיאום לקידום החילוניות היהודית בישראל, 2003, עמ' 18}} מנגד, ישנן גישות מצמצמות: כותבים ישראלים ליברלים טענו שרבים מהמזדהים כחילונים הם דתיים מכדי להיחשב "חילונים אמיתיים", כך ששיעור ה"חילונים האמיתיים" להערכתם נמוך משמעותית.{{הערה|"Reconceptualizing the Culture" עמ' 177–178{{ש}}"'דת', 'חילוניות'" עמ' 43.}} [[רם פרומן]], לדוגמה, סבר שלא ניתן להחיל את השם על המתנגדים לביטול החוקים הדתיים המגבילים את האזרח, ולכן קבע שרבע עד שליש מן החילונים הם מסורתיים למעשה.{{הערה|רם פרומן, '''הדרך החילונית''' עמ' 122, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} מספר חוקרים סברו שהתווית "חילונים" בעייתית או מטעה, לפחות במשמעות הלועזית של המושג,{{הערה|יעקב ידגר, '''Israel's Jewish''' עמ' 71, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}אילן טרואן {{אנ|S. Ilan Troen}}, "[https://go.gale.com/ps/anonymous?id=GALE%7CA447747276 Secular Judaism in Israel]",{{כ}} '''Society''' {{אנ|Society (journal)}} 53,{{כ}} גיליון 2 עמ' 2{{ש}}בנוסף, [[יואב פלד|יואב]] והורית פלד, '''The Religionization''', ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}וכן קנת ואלד ושמואל שי,{{כ}} "[https://link.springer.com/article/10.1007/BF01541646 Interreligious Conflict in Israel: The Group Basis of Conflicting Visions]",{{כ}} '''Political Behavior''' {{אנ|Political Behavior (journal)}} 16, 1994, עמ' 164{{ש}}ראו גם: "[http://jppi.org.il/article/aa2018/part2/identity/israeljudaism70 Jewish Identity in Israel in its 70th year]{{כ}}", '''2018 Annual Assessment''' [[ירושלים]]: [[המכון למדיניות העם היהודי]]}} ו[[יואב פלד]] טען ש"אינם שומרי מצוות" תהיה הגדרה מדויקת יותר.{{ביאור|במקור: non-observant}}{{הערה|שם=פלד1|'''The Religionization''' עמ' 14–15 ולאורך הספר.}}{{הערה|לקביעה דומה, ראו גם בית-הלחמי, Impossible Identity, עמ' 161.}} קנת ואלד ושמואל שי כתבו:
 
{{ציטוטון|חיוני להזכיר ש[[סקולאריות|ההוויה החילונית]] בישראל מוגדרת על ידי התנגדות לדרישות הנוקשות מאוד של היהדות האורתודוקסית, ואיננה בהכרח כוללת [[אי-דת|שלילה מודעת של זהות דתית-יהודית, ואף לא אדישות כלפיה]]. אף על פי שרמת קיום הפרקטיקה שלהם נמוכה לפי התקן האורתודוקסי, רבים מהחילונים-לכאורה מציגים מגוון של התנהגויות דתיות שהיו מסמנים אותם כדתיים למדי בהקשר אמריקני. אף על פי שהמונח מטעה, "חילוני" הוא התווית השגורה לזיהוי אנשים שאינם מקיימים בעקביות את ציוויי היהדות האורתודוקסית.{{הערה|לוק וו' גאלן, פרנק ל' פסקוואלה ופיל צוקרמן {{אנ|Phil Zuckerman}} (עורכים),{{כ}} '''The Nonreligious: Understanding Secular People and Societies''', [[אוקספורד]]: [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד|אוניברסיטת אוקספורד]], 2016, עמ' 50 והערות 104–106 שם{{ש}}מתוך "Interreligious Conflict", ראו הערות קודמות}}}}
 
אחוזי החילונים באוכלוסייה נמדדים על פי הגדרה עצמית במענה לסקרים, אך הגבולות בין הקטגוריות "חילוני" ו"[[מסורתיים|מסורתי]]", הבאה במדרג לפי מידת דתיות, מטושטשים ביותר. הזדהות עמן איננה נשענת על תבחינים אובייקטיביים כלשהם של התנהגות או אמונה, אם כי יש לה מתאם חזק עם [[השסע העדתי בישראל|החלוקה הסוציו-אתנית]]: [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|פוסט-סובייטים]] או [[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]], גם אלו המקיימים טווח רחב של פרקטיקה דתית או מחזיקים באמונות דתיות, יקפידו יותר להגדיר את עצמם כ"חילונים", בעוד ש[[מזרחים]] ייטו יותר לראות עצמם כ"מסורתיים", ללא קשר לאורח חייהם. מזרחים השואפים לחקות אשכנזים, מאמצים אף הם את התווית "חילוני" יותר.{{הערה|חיזקי שוהם, "'דת', 'חילוניות'" עמ' 50, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר, "מסורתיות יהודית" עמ' 163–164, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ראו גם [[ברוך קימרלינג]], '''מהגרים, מתיישבים''' עמ' 353, מפורט בפרק "לקריאה נוספת"}} בחלוקה בינארית של החברה היהודית בישראל ל"דתיים" ו"חילונים" בלבד, המסורתיים (שגם הם אינם מקיימים אורח חיים הלכתי) נספרים לעיתים יחד עם האחרונים,{{הערה|"'דת', 'חילוניות'" עמ' 45}} ושיעור החילונים מגיע אז לכ-80%.{{הערה|"Secular Judaism" עמ' 1, ראו הערות קודמות}} בסקרים רבים מציעים לנשאלים את האפשרות להזדהות כ"מסורתיים נוטים לחילוניות", או "מסורתיים לא כל כך דתיים": בין 2002 ל-2018, שיעור העונים כך מהמשיבים לסקרי הלמ"ס ירד מ-28.4% ב-2002 ל-22.1% ב-2018.{{הערה|שם=למס1|'''[https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2020/seker_hevrati18_1788/h_print.pdf הסקר החברתי 2018: נושא שנתי - מוביליות חברתית]''' עמ' 76, ירושלים: [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 2020}}
==דמוגרפיה==
לפי סקרי ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ״ס]] בין 2002 ל-2018, בקרב ישראלים יהודים בני 20 ומעלה, שיעור המזדהים כ"חילונים"/"לא דתיים" נע בין שיא של 45% ב-2005 לשפל של 41.4% ב-2009. בשנת 2020 הוא עמד על 43.1%.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|ערב ראש השנה: יותר מתשעה מיליון חיים בישראל|news/article/rykkzSJBP|16 בספטמבר 2020}}.}} בסקר מרכז גוטמן ב-2009, 46% מהאוכלוסייה היהודית בישראל הגדירו עצמם כחילונים (43% "לא אנטי-דתיים" ו-3% "[[אנטי-דת]]יים").{{הערה|[[אשר אריאן]] (ראש צוות) ואיילה קיסר-שוגרמן (ניתוח נתונים), '''[https://www.idi.org.il/media/5032/דוח-אביחי-המלא.pdf יהודים ישראלים - דיוקן: אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל, 2009]''', ירושלים: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2011, עמ' 26}} בסקר של [[מרכז המחקר פיו]] מ-2016, 49% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים.{{הערה|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf החלוקה הדתית בחברה הישראלית], [[מרכז המחקר פיו]], 2016}}
 
אחוזי החילונים באוכלוסייה נמדדים על פי הגדרה עצמית במענה לסקריםמנגד, אךישנן הגבולותגישות בין הקטגוריות "חילוני" ו"[[מסורתיים|מסורתי]]", הבאה במדרג לפי מידת דתיות, מטושטשים ביותרמצמצמות. הזדהותכותבים עמןישראלים איננהליברלים נשענתנוטים עללהתלונן תבחיניםשרבים אובייקטיבייםמהמזדהים כלשהםכחילונים שלהם התנהגותדתיים אומכדי אמונה, אם כי יש לה מתאם חזק עם [[השסע העדתי בישראל|החלוקה הסוציו-אתנית]]: [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|פוסט-סובייטים]] ו[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]], גם אלו המקיימים טווח רחב של פרקטיקה דתית או מחזיקים באמונות דתיות, יגדירו את עצמם לרובלהיחשב כ"חילונים אמיתיים", בעוד [[מזרחים]]ששיעור ייטוה"חילונים יותר לראות עצמם כהאמיתיים"מסורתיים", ללאלהערכתם קשרנמוך לאורח חייהם. מזרחים השואפים לחקות אשכנזים, מאמצים אף הם את התווית "חילוני" יותרמשמעותית.{{הערה|חיזקי"Reconceptualizing שוהם,the "'דת', 'חילוניות'Culture" עמ' 50, ראו פרק "לקריאה נוספת"177–178{{ש}}ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר"'דת', "מסורתיות יהודית'חילוניות'" עמ' 163–164, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש43.}}ראו גם [[ברוךרם קימרלינגפרומן]], '''מהגריםלדוגמה, מתיישבים'''סבר עמ'שלא 353,ניתן מפורטלהחיל בפרקאת "לקריאההשם נוספת"}}על בחלוקההמתנגדים בינאריתלביטול שלהחוקים החברההדתיים היהודיתהמגבילים בישראלאת ל"דתיים" ו"חילונים" בלבדהאזרח, המסורתייםולכן (שגםקבע הםשרבע אינםעד מקיימים אורח חיים הלכתי) נספרים לעיתים יחד עם האחרונים,{{הערה|"'דת', 'חילוניות'" עמ' 45}}שליש ושיעורמן החילונים מגיעהם אזמסורתיים לכ-80%למעשה.{{הערה|"Secularרם Judaism" עמ' 1פרומן, ראו הערות קודמות}} בסקרים רבים מציעים לנשאלים את האפשרות להזדהות כ"מסורתיים נוטים לחילוניות", או "מסורתיים לא כל כך דתיים": בין 2002 ל-2018, שיעור העונים כך מהמשיבים לסקרי הלמ"ס ירד מ-28.4% ב-2002 ל-22.1% ב-2018.{{הערה|שם=למס1|'''[https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2020/seker_hevrati18_1788/h_print.pdfהדרך הסקר החברתי 2018: נושא שנתי - מוביליות חברתית]החילונית''' עמ' 76122, ירושלים:ראו [[הלשכהפרק המרכזית"לקריאה לסטטיסטיקה]], 2020נוספת"}} מאחר ש[[המכון למחקר חברתי שימושי|מכון גוטמן]] בודק את כמות ה"לא שומרים מסורת כלל", הבלבול בין ההגדרות גרם לכך, שבמקורות רבים דווח ששיעור החילונים בישראל הוא רק כ-20%, כשיעור ה"לא שומרים כלל" בשנות ה-90.{{ביאור|נתון זה מופיע רבות בספרות בשפה האנגלית}}{{הערה|אבנר דינור, "לקראת חילוניות" עמ' 31 הערה 8, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ראו גם: [[תומר פרסיקו]], [https://7minim.wordpress.com/2015/04/21 ישראל במקום השמיני ברשימת המדינות הכי פחות דתיות בעולם], באתר מינים - הערות קצרות על ענייני דתות, 21 באפריל 2015}}
 
==חלוקה פנימית==
על פי סקרים מן [[העשור השני של המאה ה-21]] שעסקו בחלוקה לפי מידת דתיות, החילונים הם המגזר הגדול ב[[יהדות ישראל]] ובמדינת ישראל בכלל. לפי סקרי ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ״ס]] בין 2002 ל-2018, בקרב ישראלים יהודים בני 20 ומעלה, שיעור המזדהים כ"חילונים"/"לא דתיים" נע בין שיאשפל של 4541.4% ב-20052009 לשפללשיא של 41.445% ב-20092005. בשנת 2020 הוא עמד על 43.1%.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|ערב ראש השנה: יותר מתשעה מיליון חיים בישראל|news/article/rykkzSJBP|16 בספטמבר 2020}}.}} בסקר מרכז גוטמן ב-2009, 46% מהאוכלוסייה היהודית בישראל הגדירו עצמם כחילונים (43% "לא אנטי-דתיים" ו-3% "[[אנטי-דת]]יים").{{הערה|[[אשר אריאן]] (ראש צוות) ואיילה קיסר-שוגרמן (ניתוח נתונים), '''[https://www.idi.org.il/media/5032/דוח-אביחי-המלא.pdf יהודים ישראלים - דיוקן: אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל, 2009]''', ירושלים: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2011, עמ' 26}} בסקר של [[מרכז המחקר פיו]] מ-2016, 49% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים.{{הערה|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf החלוקה הדתית בחברה הישראלית], [[מרכז המחקר פיו]], 2016}}
בתוך הכלל החילוני, חוקרים שונים הציעו סיווגים לתת-קבוצות.
 
*בתוך הכלל החילוני, חוקרים שונים הציעו סיווגים לתת-קבוצות. [[ישעיהו ליבמן]] ו[[יעקב ידגר]] חילקו, לשיטתם, בין שלוש כאלו.{{הערה|שם=קבוצות|ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר, "Jewish Identity and the Condition" עמ' 13–22, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} הרוב הגדול הוא של "חילונים-ממילא", שהיותם כאלו נובעים מנסיבות חברתיות, והם חסרים השקפה ברורה ומתאפיינים בפסיביות.{{הערה|ראו גם: '''Israel's Jewish''' עמ' 25}} [[שלמה דשן]] סבר שממצאי סקר מרכז גוטמן מ-1991 – לפיו רק 58% מה"לא שומרים כלל" ו39% מה"שומרים במקצת" הסכימו עם הקביעה שאי-קיום פרקטיקה דתית נובע מכך ש"אנשים מוסריים לא זקוקים למצוות" – מעידים על שכיחות הקטגוריה.{{הערה|שם=ממילא|ישעיהו ליבמן ו[[אליהוא כ"ץ]], '''The Jewishness of Israelis''', ראו פרק "לקריאה נוספת", עמ' 66 ו[[שלמה דשן]] בנספח שם בעמ' 130–131}}{{הערה|ראו גם: [[יוחנן פרס]] ו[[אליעזר בן-רפאל]], '''קירבה ומריבה''' עמ' 109, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} לעומת ה"חילונים-ממילא", ישנן שתי קבוצות-מיעוט בעלות צביון אידאולוגי ברור: דוגלים ביהדות חילונית ו"חילונים [[אוניברסליזם|אוניברסליסטים]]".{{הערה|שם=קבוצות}}
===החלוקה של ידגר וליבמן===
[[ישעיהו ליבמן]] ו[[יעקב ידגר]] הבדילו בין שלוש קבוצות של חילונים.{{הערה|שם=קבוצות|ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר, "Jewish Identity and the Condition" עמ' 13–22, ראו פרק "לקריאה נוספת"}}
 
*אנשי "היהדות החילונית" הם בעלי זיקה חזקה לזהות היהודית, ועומדים על כך שמדובר במורשת חשובה. קבוצה זו קשורה תכופות לחוגי [[התחדשות יהודית (ישראל)|ההתחדשות היהודית]],{{הערה|שם=לידגר2|"Jewish Identity and the Condition" עמ' 3, 7 ו-8, וראו גם סקרים אחרים.}} הפועלים לביסוס יהדות לא-אורתודוקסית כאלטרנטיבה לממסד, על ידי ניכוס מחדש של פרקטיקות מסורתיות. בתוך ההתחדשות קיימים חוגים הרואים את ה[[יהדות כתרבות]] צרופה, ללא מימד דתי, כמו אנשי ה[[יהדות חילונית-הומניסטית|תנועה החילונית-הומניסטית]] [[יעקב מלכין]], [[יאיר צבן]] ו[[יהודה באואר]]. בהתחדשות קיימות גם קבוצות המאמצות תפישות רוחניות ועל-טבעיות, דוגמת ה[[ניו אייג']] או ה[[נאו-חסידות]].{{הערה|ישעיהו ושרה ליבמן (צוות הקורס), '''דת ופוליטיקה - היבטים אחדים: קובץ מאמרים''' 2, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1991, עמ' 456{{ש}}רחל ורצברגר, "[https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/DocLib8/Werczberger.pdf רוחניות של חיפוש ויהדות של בחירה: נרטיב הזהות של אנשי ההתחדשות הרוחנית היהודית בישראל]", '''עיונים בתקומת ישראל''' 7, [[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]], 1997, עמ' 560}} כמה ממנהיגיהםממנהיגיהן של אלו מסייגים את הזדהותם כחילונים. לדוגמה,: [[בית תפילה ישראלי|רני יגר]] אמר ב-2011, שהוא חילוני "בהקשר הסוציולוגי" אך תחושתו הפנימית דתית.{{הערה|יוכי פישר (עורכת), '''חילון וחילוניות''' עמ' 324, 331 ו-332, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} דמויותבין מובילותראשי ה"רליגיוזיים" נוספותהללו הןמצויים [[רות קלדרון]] ו[[ארי אלון]].
*הרוב הגדול הוא של "חילונים-ממילא", שהיותם כאלו נובעים מנסיבות חברתיות, והם חסרים השקפה ברורה ומתאפיינים בפסיביות.{{הערה|ראו גם: '''Israel's Jewish''' עמ' 25}} [[שלמה דשן]] סבר שממצאי סקר מרכז גוטמן מ-1991 – לפיו רק 58% מה"לא שומרים כלל" ו39% מה"שומרים במקצת" הסכימו עם הקביעה שאי-קיום פרקטיקה דתית נובע מכך ש"אנשים מוסריים לא זקוקים למצוות" – מעידים על שכיחות הקטגוריה.{{הערה|שם=ממילא|ישעיהו ליבמן ו[[אליהוא כ"ץ]], '''The Jewishness of Israelis''', ראו פרק "לקריאה נוספת", עמ' 66 ו[[שלמה דשן]] בנספח שם בעמ' 130–131}}{{הערה|ראו גם: [[יוחנן פרס]] ו[[אליעזר בן-רפאל]], '''קירבה ומריבה''' עמ' 109, ראו פרק "לקריאה נוספת"}}
*אנשי "היהדות החילונית" הם בעלי זיקה חזקה לזהות היהודית, ועומדים על כך שמדובר במורשת חשובה. קבוצה זו קשורה תכופות לחוגי [[התחדשות יהודית (ישראל)|ההתחדשות היהודית]],{{הערה|שם=לידגר2|"Jewish Identity and the Condition" עמ' 3, 7 ו-8, וראו גם סקרים אחרים.}} הפועלים לביסוס יהדות לא-אורתודוקסית כאלטרנטיבה לממסד, על ידי ניכוס מחדש של פרקטיקות מסורתיות. בתוך ההתחדשות קיימים חוגים הרואים את ה[[יהדות כתרבות]] צרופה, ללא מימד דתי, כמו אנשי ה[[יהדות חילונית-הומניסטית|תנועה החילונית-הומניסטית]] [[יעקב מלכין]], [[יאיר צבן]] ו[[יהודה באואר]]. בהתחדשות קיימות גם קבוצות המאמצות תפישות רוחניות ועל-טבעיות, דוגמת ה[[ניו אייג']] או ה[[נאו-חסידות]].{{הערה|ישעיהו ושרה ליבמן (צוות הקורס), '''דת ופוליטיקה - היבטים אחדים: קובץ מאמרים''' 2, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1991, עמ' 456{{ש}}רחל ורצברגר, "[https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/DocLib8/Werczberger.pdf רוחניות של חיפוש ויהדות של בחירה: נרטיב הזהות של אנשי ההתחדשות הרוחנית היהודית בישראל]", '''עיונים בתקומת ישראל''' 7, [[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]], 1997, עמ' 560}} כמה ממנהיגיהם של אלו מסייגים את הזדהותם כחילונים. לדוגמה, [[בית תפילה ישראלי|רני יגר]] אמר ב-2011, שהוא חילוני "בהקשר הסוציולוגי" אך תחושתו הפנימית דתית.{{הערה|יוכי פישר (עורכת), '''חילון וחילוניות''' עמ' 324, 331 ו-332, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} דמויות מובילות נוספות הן [[רות קלדרון]] ו[[ארי אלון]].
*"חילונים אוניברסליסטים" דוגלים בערכים כלל-אנושיים, ממעטים לייחס חשיבות לזהות היהודית, ואף רואים בה נטל ומכשול. הם מזוהים עם העמדות הקוראות למינימליזציה של היבטים יהודיים במדינת ישראל, ובכלל זה [[פוסט-ציונות]].{{הערה|שם=לידגר2}} האוניברסליסטים נוטים למחנה המבקש להפוך את המדינה ל[[דמוקרטיה ליברלית]] אזרחית, שייכים לקוטב הליברלי ביותר במפה הפוליטית, ומאמצים את [[תרבות המערב|התרבות והאתוס המערביים]].{{הערה|שם=אונ|ישעיהו ליבמן וברוך זיסר, '''Choosing Survival: Strategies for a Jewish future'''. [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד|אוניברסיטת אוקספורד]], 1999, עמ' 125-129.}} [[שמואל רוזנר]] ו[[קמיל פוקס]] סיווגו כ-13% מהמדגם שלהם כ"אוניברסליסטים".
 
"חילונים אוניברסליסטים", מנגד, דוגלים בערכים כלל-אנושיים, ממעטים לייחס חשיבות לזהות היהודית, ואף רואים בה נטל ומכשול. הם מזוהים עם העמדות הקוראות למינימליזציה של היבטים יהודיים במדינת ישראל, ובכלל זה [[פוסט-ציונות]].{{הערה|שם=לידגר2}} האוניברסליסטים נוטים למחנה המבקש להפוך את המדינה ל[[דמוקרטיה ליברלית]] אזרחית, שייכים לקוטב הליברלי ביותר במפה הפוליטית, ומאמצים את [[תרבות המערב|התרבות והאתוס המערביים]].{{הערה|שם=אונ|ישעיהו ליבמן וברוך זיסר, '''Choosing Survival: Strategies for a Jewish future'''. [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד|אוניברסיטת אוקספורד]], 1999, עמ' 125-129.}} ברוך זיסר וליבמן זיהו ב-1995 בערך 10% מהאוכלוסייה היהודית כ"חילונים רדיקלים", המחזיקים בעמדות המתכתבות עם תפישות כאלו; למרות שיעורם הקטן יחסית, קבוצה זו מיוצגת מאוד באליטה הישראלית, והשפעתה נרחבת. בעוד שאנשי ההתחדשות ודומיהם מבקשים להוציא את היהדות מידי האורתודוקסיה, האוניברסליסטים מבטלים גישה זו, ונוטים לראות באורתודוקסיה את המייצגת האותנטית של המסורת, שהיא בעיניהם פרימיטיבית ומאוסה מטבעה ואין טעם לנסות לערוך לה מודרניזציה. גישה זו מיוצגת, למשל, על ידי [[גדעון סאמט]] ו[[עדית זרטל]].{{הערה|ישעיהו ליבמן וברוך זיסר, "Judaism and Jewishness", עמ' 20 ויתר המאמר, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}"Reconceptualizing the Culture" עמ' 174-176}} [[שמואל רוזנר]] ו[[קמיל פוקס]] סיווגו כ-13% מהמדגם שלהם כ"אוניברסליסטים". רוזנר ופוקס הציעו גם קטגוריה נוספת משלהם, "ישראלים", שכמעט כל חבריה מזדהים כחילונים. הם מנו 15% מכלל הנסקרים, ומשלבים לאומיות ציונית חזקה וקרבה ל[[ממלכתיות|דת האזרחית]] עם זיקה מועטה למסורת, ברוח השמאל הישראלי הישן.{{הערה|[[שמואל רוזנר]] ו[[קמיל פוקס]], '''#יהדותישראלית''' עמ' 44, 212 ו-213, ראו פרק "לקריאה נוספת"}}
===חלוקת נוספות===
ברוך זיסר וליבמן זיהו ב-1995 בערך 10% מהאוכלוסייה היהודית כ"חילונים רדיקלים", המחזיקים בעמדות המתכתבות עם תפישות כאלו; למרות שיעורם הקטן יחסית, קבוצה זו מיוצגת מאוד באליטה הישראלית, והשפעתה נרחבת. בעוד שאנשי ההתחדשות ודומיהם מבקשים להוציא את היהדות מידי האורתודוקסיה, האוניברסליסטים מבטלים גישה זו, ונוטים לראות באורתודוקסיה את המייצגת האותנטית של המסורת, שהיא בעיניהם פרימיטיבית ומאוסה מטבעה ואין טעם לנסות לערוך לה מודרניזציה. גישה זו מיוצגת, למשל, על ידי [[גדעון סאמט]] ו[[עדית זרטל]].{{הערה|ישעיהו ליבמן וברוך זיסר, "Judaism and Jewishness", עמ' 20 ויתר המאמר, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}"Reconceptualizing the Culture" עמ' 174-176}} רוזנר ופוקס הציעו גם קטגוריה נוספת משלהם, "ישראלים", שכמעט כל חבריה מזדהים כחילונים. הם מנו 15% מכלל הנסקרים, ומשלבים לאומיות ציונית חזקה וקרבה ל[[ממלכתיות|דת האזרחית]] עם זיקה מועטה למסורת, ברוח השמאל הישראלי הישן.{{הערה|[[שמואל רוזנר]] ו[[קמיל פוקס]], '''#יהדותישראלית''' עמ' 44, 212 ו-213, ראו פרק "לקריאה נוספת"}}
 
חלוקה אחרת של הציבור החילוני, תחת שמות שונים, היא בין חילונים האדישים כליל או עוינים לדת לבין חילונים המגלים כלפיה יחס חיובי במידת מה. סקרים שונים הבדילו בין קבוצות אלו, תחת השמות "חילונים גמורים" ואף "חילונים אנטי-דתיים", לעומת "חילוני קרוב למסורתי" וכדומה.{{הערה|שם=לידגר2}} ב-2016, [[המכון למדיניות העם היהודי]] סיווג את נסקריו ל"חילונים לחלוטין" או כ"חילונים קצת מסורתיים". 30.4% מהמשיבים מוינו לקטגוריה הראשונה, ו-20.8% לקטגוריה השנייה. רוזנר ופוקס תיארו את שתי הקבוצות כנבדלות זו מזו במדדים רבים. "הקצת מסורתיים" הם שמרנים יחסית ובעלי יחס חיובי למסורת, בעוד שה"חילונים לחלוטין" ליברלים יותר ונוטים לחשוש מהתחזקות הדת בישראל. בקרב ה"חילונים לחלוטין" יש 36% מאמינים באלוהים ו-29% אתאיסטים, בעוד שאצל ה"קצת מסורתיים" רק 5% אתאיסטים ו-85% מאמינים באלוהים.{{הערה|שם=רוזנר}}