חילונים – הבדלי גרסאות

'''חילונים''' (בעבר: '''חופשיים''') הם קבוצה חברתית במדינת [[ישראל]], המתייחסת לחלק מ[[יהדות ישראל|הציבור היהודי]] שזיקתו ל[[יהדות אורתודוקסית|דת]] היא הנמוכה ביותר. הקטגוריה מכסה מגוון רחב של תפישות דתיות, ונשענת בעיקר על הגדרה עצמית. עלבשנת פי2020, סקרים43.1% מןמיהודי [[העשורישראל השניהבוגרים שלדיווחו המאהעל ה-21]]עצמם המגזרכ"חילונים" החילוניאו הוא"לא הגדולדתיים". ביותרהחלוקה ב[[מדינתשל ישראל]],הציבור ומהווההיהודי ביןבישראל 41%על ל-49%פי מ[[יהדותמפתח ישראל|אזרחיהשל היהודים]].אמונה הציבורוזיקה היהודי בישראל, בחלוקה לפי זיקה לדת,למסורת כוללמכילה גם את המגזרים ה[[מסורתיים|מסורתי]], ה[[דתי לאומי|דתי]] וה[[יהדות חרדית|חרדי]].

המושג "חילונים" בישראל מתייחס ליהודים שאינם מקיימים פרקטיקות דתיות ברמה המזוהה עם פרטים מקבוצות אדוקות יותר;{{הערה|[[ישעיהו ליבמן]] ו[[יעקב ידגר]], "Secular-Jewish" עמ' 2, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}נתן זאקס ובריאן ריבס,{{כ}} [https://www.brookings.edu/wp-content/uploads/2017/03/cmep_20170331_tribes-of-israel.pdf Tribes, Identity, and Individual Freedom in Israel], [[וושינגטון די. סי.]]: [[מכון ברוקינגס]], 2016, עמ' 9{{ש}}יוכי פישר, "The Concepts" עמ' 112, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} כל מי שאיננו דבק באורח חיים [[הלכה|הלכתי]] עשוי להיות מוגדר כחילוני.{{הערה|ישעיהו ליבמן, "Reconceptualizing the Culture" עמ' 178–179, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}מאיר יפה ו[[עוזי ארד]], "המקום, התרומה והתפקיד של ארגוני המגזר השלישי בתחום החינוך ליהדות כתרבות במערכת החינוך הממלכתית-כללית בישראל ובמרחב הקהילתי שלה", יחידת התיאום לקידום החילוניות היהודית בישראל, 2003, עמ' 18}} מנגד, ישנן גישות מצמצמות: כותבים ישראלים ליברלים טענו שרבים מהמזדהים כחילונים הם דתיים מכדי להיחשב "חילונים אמיתיים", כך ששיעור ה"חילונים האמיתיים" להערכתם נמוך משמעותית.{{הערה|"Reconceptualizing the Culture" עמ' 177–178{{ש}}"'דת', 'חילוניות'" עמ' 43.}} [[רם פרומן]], לדוגמה, סבר שלא ניתן להחיל את השם על המתנגדים לביטול החוקים הדתיים המגבילים את האזרח, ולכן קבע שרבע עד שליש מן החילונים הם מסורתיים למעשה.{{הערה|רם פרומן, '''הדרך החילונית''' עמ' 122, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} מספר חוקרים סברו שהתווית "חילונים" בעייתית או מטעה, לפחות במשמעות הלועזית של המושג,{{הערה|יעקב ידגר, '''Israel's Jewish''' עמ' 71, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}אילן טרואן {{אנ|S. Ilan Troen}}, "[https://go.gale.com/ps/anonymous?id=GALE%7CA447747276 Secular Judaism in Israel]",{{כ}} '''Society''' {{אנ|Society (journal)}} 53,{{כ}} גיליון 2 עמ' 2{{ש}}בנוסף, [[יואב פלד|יואב]] והורית פלד, '''The Religionization''', ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}וכן קנת ואלד ושמואל שי,{{כ}} "[https://link.springer.com/article/10.1007/BF01541646 Interreligious Conflict in Israel: The Group Basis of Conflicting Visions]",{{כ}} '''Political Behavior''' {{אנ|Political Behavior (journal)}} 16, 1994, עמ' 164{{ש}}ראו גם: "[http://jppi.org.il/article/aa2018/part2/identity/israeljudaism70 Jewish Identity in Israel in its 70th year]{{כ}}", '''2018 Annual Assessment''' [[ירושלים]]: [[המכון למדיניות העם היהודי]]}} ו[[יואב פלד]] טען ש"אינם שומרי מצוות" תהיה הגדרה מדויקת יותר.{{ביאור|במקור: non-observant}}{{הערה|שם=פלד1|'''The Religionization''' עמ' 14–15 ולאורך הספר.}}{{הערה|לקביעה דומה, ראו גם בית-הלחמי, Impossible Identity, עמ' 161.}} קנת ואלד ושמואל שי כתבו:

אחוזי החילונים באוכלוסייה נמדדים על פי הגדרה עצמית במענה לסקריםמנגד, אךישנן הגבולותגישות בין הקטגוריות "חילוני" ו"[[מסורתיים|מסורתי]]", הבאה במדרג לפי מידת דתיות, מטושטשים ביותרמצמצמות. הזדהותכותבים עמןישראלים איננהליברלים נשענתנוטים עללהתלונן תבחיניםשרבים אובייקטיבייםמהמזדהים כלשהםכחילונים שלהם התנהגותדתיים אומכדי אמונה, אם כי יש לה מתאם חזק עם [[השסע העדתי בישראל|החלוקה הסוציו-אתנית]]: [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|פוסט-סובייטים]] ו[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]], גם אלו המקיימים טווח רחב של פרקטיקה דתית או מחזיקים באמונות דתיות, יגדירו את עצמם לרובלהיחשב כ"חילונים אמיתיים", בעוד [[מזרחים]]ששיעור ייטוה"חילונים יותר לראות עצמם כהאמיתיים"מסורתיים", ללאלהערכתם קשרנמוך לאורח חייהם. מזרחים השואפים לחקות אשכנזים, מאמצים אף הם את התווית "חילוני" יותרמשמעותית.{{הערה|חיזקי"Reconceptualizing שוהם,the "'דת', 'חילוניות'Culture" עמ' 50, ראו פרק "לקריאה נוספת"177–178{{ש}}ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר"'דת', "מסורתיות יהודית'חילוניות'" עמ' 163–164, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש43.}}ראו גם [[ברוךרם קימרלינגפרומן]], '''מהגריםלדוגמה, מתיישבים'''סבר עמ'שלא 353,ניתן מפורטלהחיל בפרקאת "לקריאההשם נוספת"}}על בחלוקההמתנגדים בינאריתלביטול שלהחוקים החברההדתיים היהודיתהמגבילים בישראלאת ל"דתיים" ו"חילונים" בלבדהאזרח, המסורתייםולכן (שגםקבע הםשרבע אינםעד מקיימים אורח חיים הלכתי) נספרים לעיתים יחד עם האחרונים,{{הערה|"'דת', 'חילוניות'" עמ' 45}}שליש ושיעורמן החילונים מגיעהם אזמסורתיים לכ-80%למעשה.{{הערה|"Secularרם Judaism" עמ' 1פרומן, ראו הערות קודמות}} בסקרים רבים מציעים לנשאלים את האפשרות להזדהות כ"מסורתיים נוטים לחילוניות", או "מסורתיים לא כל כך דתיים": בין 2002 ל-2018, שיעור העונים כך מהמשיבים לסקרי הלמ"ס ירד מ-28.4% ב-2002 ל-22.1% ב-2018.{{הערה|שם=למס1|'''[https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2020/seker_hevrati18_1788/h_print.pdfהדרך הסקר החברתי 2018: נושא שנתי - מוביליות חברתית]החילונית''' עמ' 76122, ירושלים:ראו [[הלשכהפרק המרכזית"לקריאה לסטטיסטיקה]], 2020נוספת"}} מאחר ש[[המכון למחקר חברתי שימושי|מכון גוטמן]] בודק את כמות ה"לא שומרים מסורת כלל", הבלבול בין ההגדרות גרם לכך, שבמקורות רבים דווח ששיעור החילונים בישראל הוא רק כ-20%, כשיעור ה"לא שומרים כלל" בשנות ה-90.{{ביאור|נתון זה מופיע רבות בספרות בשפה האנגלית}}{{הערה|אבנר דינור, "לקראת חילוניות" עמ' 31 הערה 8, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ראו גם: [[תומר פרסיקו]], [https://7minim.wordpress.com/2015/04/21 ישראל במקום השמיני ברשימת המדינות הכי פחות דתיות בעולם], באתר מינים - הערות קצרות על ענייני דתות, 21 באפריל 2015}}