נאו-אורתודוקסיה (יהדות) – הבדלי גרסאות

רש"ר הירש אימץ שינויים אסתטיים שונים, מהסוג שהונהג עוד על ידי רבו חכם [[יצחק ברנייס]] ודומים לו בהתאמת ארחות בית-הכנסת לתרבות הסביבה. אף כי אלה היו מקובלים מזה זמן רב כמעט בכל גרמניה, הם הובילו להתנגשויות בינו לגורמים שמרניים כשכיהן ב[[מוראביה]] המסורתית יותר. בין היתר, לבושו הרבני היה מודרני ומעוצב בדומה ללבושם של הרפורמים. נשא את דרשותיו בגרמנית ולא בניב היהודי ([[יידיש]]) וליווה את התפילות בשירת מקהלת גברים. את ה[[חופה]] המשמשת בחתונות העמיד בתוך מבנה בית-הכנסת ולא מחוצה לו. השינוי הרדיקלי ביותר שערך, וממנו חזר במהירות, היה השמטת תפילת [[כל נדרי]], שנתפשה על ידי הנוצרים כהיתר להפרת שבועות ועילה ל[[שבועת היהודים]], ב[[יום הכיפורים]] של 1840.{{הערה|1=[[מיכאל מאיר]], '''בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות''', מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, עמ' 97.}}

 

 

[[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]] מציין כי הנאו-אורתודוקסים "דקדקו לרוב עד מאוד בקיום דינים בתחום הריטואלי, כגון דיני ה[[כשרות]] ו[[צום|הצומות]]. החמרה זו בלטה על רקע ההקלות שנהגו בתחומים אחרים, שההלכה מחמירה בהם, כגון בעניין הפרדת המינים". ברויאר מטעים כי בכך השתקפה המגמה "לאזן ויתורים לדרישות העידן החדש בספירה החברתית על ידי הדגשת יתר של מנהגים בספירה הריטואלית". הדבקות המחמירה במסורת הייתה דווקא תוצאה של אופיו המודרני של הזרם הנאו-אורתודוקסי, ולא תוצר של שמרנותו ורצונו ביציבות.{{הערה|1=[[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]]. 1990. '''עדה ודיוקנה'''. מרכז זלמן שזר, ירושלים. עמ' 37}} בניגוד לאורתודוקסיה ההונגרית שביצרה את ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] הרווח, הדגישו הגרמנים את ההבדל בינו להלכה המפורשת.