קינות לתשעה באב – הבדלי גרסאות

* '''[[איכה ישבה חבצלת השרון]]''' / רבי אלעזר הקליר.{{הערה|שם=קינה4}}{{הערה|שם=סדר_ווארמס1|בק"ק וורמס הסדר הפוך: 'איכה ישבה' ואז 'איכה אשפתו' (('מנהגות וורמייזא' הוצאת מכון י-ם תשמ"ז, ע' רעא)), וזה תואם לקטעי קישור בין הקינות, אף ש'איכה אשפתו' היא המשך עניני ישיר ל'איכה תפארתי'}} פירוט העבירות שגרמו לחורבן, וכל כ"ד משמרות הכהנים שהענישו.

* '''אם תאכלנה''' / רבי אלעזר הקליר; עם קישור '''ורוח הקדש'''.{{הערה|קטע זה שייך בודאי ל'אם תאכלנה' כי הוא מביא פסוק זה (איכה ב, כ) במפורש, אבל אינו ברור איך הוא מעביר ל'איכה אלי', וייתכן שחסרה לנו הקינה המקושרת, או שאין לראות כאן קטע קישור כלל.

* '''איכה אלי קוננו''' / רבי אלעזר הקליר; ואין אומרים הכותרת '''ויקונן ירמיהו'''{{הערה|שבסדר המנהג המזרחי}} ולא הקישור '''אותות קינות'''.{{הערה|שבסדר המנהג המזרחי. גוף הקינה (הא"ב) מסתיים במילים 'בעשרים ושתיים אותיות', והקטע משרשר ב'אותות קינות', ומסתיים במילים 'ונטש אהלי', כשהקינה הבאה מתחילה 'אהלי' ולכן לא ברור סיבת השמטת הקטע}} קינה על הריגת [[יאשיהו|יאשיהו המלך]] על ידי פרעה נכה בעוון דורו.

* '''[[אהלי אשר תאבת]]''' / רבי אלעזר הקליר; עם קישור '''אחור וקדם'''.{{הערה|גוף הקינה (ה-תשר"ק) מסתיים בפסוק 'מי לך פה' (בראשית יט,יב), ומילים הראשונות של הקטע הן 'אחור וקדם מפה ומפה'. והוא מעביר ל'איכה את אשר' בסיומו בפסוק 'איכה יעיב באפו' (איכה ב,א), כשהפיוט הנ"ל בנוי על פרק זה (כל בית מתחיל במילה ראשונה של פסוק מהפרק)}} שאלה למה ה' חרב ביתו שהוא עצמו רצה להקימו.

*[[תהילים קל"ז|''על נהרות בבל'']] (תהלים קל"ז)

*'''[[s:פיוט_אז_בבית_שבינו|''אז בבית שבינו'']]'''.{{הערה|קינה זו אומר כל הקהל ביחד והש"ץ חוזר על המילים האחרונות וממשיך|שם=אז_בבית}} קינה על [[עשרת הרוגי מלכות]].

*ומונים שנות החורבן: ''''''כי בעונותינו ובעונות אבותינו''''' אנו מונים לחרבן בית אלהינו ולפיזור עם ה' אלה מעל אדמת קדשנו היום לחרבן בית שני אשר בנה עזרא אדוננו __ שני יגונותינו ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותינו אנחנו הגולים פה (תימן) בארצות מונינו היום __ שנים על רוב עונותינו. על זאת נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו ולא נשכח מקדש תפארתנו אם תשכח ימיננו. לזאת נבכה ונקונן כל ימי שנותינו ולא נקח נחמה עד יבנה בית זבולנו ואל גבול ארצנו יחזירנו שובה יי את שביתנו'.{{הערה|רוב התימנים נוהגים למנות מאחרי שנת תתכ"ט לאלף השלישי, שהיא השנה הלועזית 69. תאריך זה מבוסס על ראשונים שמונים 'לאדם הראשון', ולכן היה צריך להוריד בשנה לפי המנין הנהוג 'לבריאת העולם'. אך דעת רבנו חננאל ורבנו תם שהחורבן אכן אירע בשנה זו.}}

*''עד אנה בכיה בציון''. הקדמה לנחמות

* ''עד אנה בכיה בציון''. פסוקי נחמה.

 

 

* עת היכלי אבכה.\ ר' [[יהודה בן-שמואל אבן-עבאס]]