פרדס רימונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מקור השם: תקלדה
מאין תקציר עריכה
שורה 19:
==התוכן==
 
אף על פי ששנים רבות לפני הולדת הרמ"ק כבר נכתבה ספרות קבלית ענפה, שיש בה יש פירוט עשיר ומסועף לגבי כל תחום בועיסוק של הקבלה מתעסקת, בכל זאת את ספרו ''''פרדס רימונים'''' פתח הרב בנושא קבלי יסודי מאוד והוא מספר ה[[ספירה (קבלה)|ספירות]] ותיאורן: {{ציטוט|תוכן="ידוע ומפורסם כי בדבר מנין הספירות כל העוסקים בחכמה הזאת הנעלמת הסכימו פה אחד היותם עשר ואין בדבר זה מחלוקת כלל..."|מקור=פרדס רימונים שער א פרק א}}
[[קובץ:Tree of life bahir Hebrew.svg|ממוזער|שמאל|150px|תרשים של 'עשר הספירות', בצורתם בספר הפרדס]]
 
הרמ"ק מתאר את מבנה הספירות, ממיינן לקבוצות - שכל אחת מהן בעלת מאפיינים שונים, מצביע על אזכורים שלהן בכתבים קדומים ומבהיר דברים שלדעתו יסודם בטעויותיהם של המקובלים שקדמו לו.
 
לאחר מכן עובר הרמ"ק לדון בסוגיית הספירות מהפן ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] : {{ציטוט|תוכן= "אחרי שנתאמתנו בעניין מספר הספירות, ראוי שנחקור אם הם מוכרחות מצד החקירה אם לאו..."|מקור=שם, שער א פרק ח}}
 
הרמ"ק מביא ראיות בעלות אופי [[סכולסטיקה|סכולסטי]] ומחייב את מציאות הספירות על פי ה[[לוגיקה|היקש]] השכלי. בנוסף לכך הרב דן בשאלה האם אדם הנאמן ל[[הלכה]] במעשיו אך שולל את מציאותן של הספירות ודוחה את היסודות שעליהן מבוססת תורת הקבלה ייחשב ל[[כופר (אמונה דתית)|כופר]] או לא.
 
לאחר שסיים הרמ"ק לדון בספירות עצמן הוא עובר לדון בסוגיאבסוגיה מורכבת בה נחלקו מקובלים גדולים והיא השאלה: האם הספירות הן עצמות הבורא או שמא רק כלים בהם הוא משתמש ביחסו אל העולם הנברא: {{ציטוט|תוכן=" השער הזה (שער [[עצמות וכלים]]) שמו מוכיח עליו, והוא לבאר בעניין הספירות אם הם עצמות המאציל או הם כליו ככלים אל האומן. והיא מבוכה רבה נפלה בין המקובלים האחרונים..."|מקור=שם, שער ד פרק א}}
 
הדיון שנעשה בפרקים אלו חשוב מאוד למקובלים משום שנעשה שם ניסיון להראות שהמקובלים, חרף אמונתם בהתפרטות העולם העליון לחלקים רבים, עדיין אוחזים באמונה ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]].
 
בפרקים הבאים דן הרמ"ק בשמות האלוהות ובצירופי אותיות,. הוא מבאר פסוקים מהמקרא על פי המשמעות שיש לכל [[אות]] בפסוק וכן הוא מביא פרקים שלמים העוסקים בתכנים [[כישוף|מאגיים]].
 
הספר נחתם בפרק הדן על ה[[כוונה (קבלה)|כוונות]] בתפילה ובקיום המצוות.
שורה 42:
מאז חיבר הרמ"ק את ספר הפרדס נתקבלו הכרעותיו כסופיות וכאמת בלתי מעורערת. כל המקובלים שבאים אחריו מחלקים את העולמות וכל הכלול בהם לפי שיטתו.
 
גם תורת [[האר"י]], שבכמה דברים עקרוניים שונה מתורת הרמ"ק, מבוססת על הכרעותיו של הרמ"ק. האר"י אמר על רבי משה קורדובירו "משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה". לפי משפט זה הבינו מקובלים ששתי השיטות - של הרמ"ק ושל האר"י - אינן סותרות זו את זו ושכל אחת מהן מדברת על שלב אחר בתהליך הבריאה -: משנת הרמ"ק דנה על עולמות התוהו ומשנת האר"י על עולמות התיקון.
 
השפעתו ומרכזיותו של הספר ניכרת גם מהמתקפות כנגדו. במאה ה17ה-17 פרסם בישוף קתולי, [[חואן קאראמואל אי לובקוביץ]], חיבור התקפה "על ה[[אתאיזם]] של הרבנים", ואת עיקר טענותיו כנגד הקבלה היהודית הוא ביסס על ספרו זה של הרמ"ק, כדי להראות כיצד רוקנו המקובלים את העולם הנברא מכל זכר לבוראו והם עסוקים בפולחן הספירות.
 
==ראו גם==