|
התוכנית עלתה לשידור לראשונה באוקטובר 1990, בהנחיית [[ירון לונדון]], כתחליף לתוכנית "[[סיבה למסיבה]]" עם [[רבקה מיכאלי]] ולתוכנית "סופסופ" עם [[גבי גזית]], ששודרו לסירוגין. זאת בעקבות החלטת מליאת רשות השידור, ומנהל הטלוויזיה [[יוסף בראל]], לרענן את לוח השידורים{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|להוריד את שושלת ־ המליצה מליאת רשות השידור|19900918|109}}}}.
מתכונת התוכנית כללה שילוב של חדשות, [[ריאיון עיתונאי|ראיונות]], קטעי [[בידור]] ו[[מוזיקה]] של אמנים שונים{{הערה|{{חדשות|רון מיברג|טלוויזיה / ״סופשבוע״ – מחזמר חדשותי|19901021|26}}{{ש}}{{חדשות|ארויאורי סלונים|התחלת איתי טוב, ירון|19901111|61}}{{ש}}{{חדשות|רון מיברג|טלוויזיה / בדרך למתכונת הקודמת|19901028|54}}}}. הרעיון היה לשלב את תוכנית החדשות "[[יומן (מגזין חדשות)|יומן השבוע]]" עם תוכנית בידור, ירון לונדון בירך בתחילת השידור את הצופים וסיפר על מה שמתוכנן בהמשך הערב, אחר כך הוא העביר את רשות הדיבור לאנשי היומן. אחרי כחצי שעה של חדשות עבר המשדר חזרה אל לונדון והוא החל לראיין אנשים שונים{{הערה|שם=פרסיקו|{{גלובס|אורן פרסיקו|סיבה למסיבה - אורן פרסיקו מגולל את ההיסטוריה שלא תיאמן של תוכניות הבידור בערב שבת לדורותיהן|508986|26 ביולי 2001}}}}. התוכנית כללה פינת [[סטנד-אפ]] שהגיש [[דורון נשר]]{{הערה|{{מעריב|טל פרי|וילוז'ני עוד לא ראה את דורון נשר|19901024|173}}}}, ופינת [[סאטירה]] שנקראה "סופשבוע באגף הסגור", ש[[אפרים סידון]] כתב, ושיחקו בה [[טוביה צפיר]], [[יואב צפיר]], [[מודי בר-און]] ו[[שי זורניצר]] ושחקנים נוספים{{הערה|שם=פרסיקו|}}. בהמשך שולבה פינה של סקירת עיתונות, שהגישו לסירוגין [[שלמה ניצן (שחקן)|שלמה ניצן]] ו[[שלום קיטל]]{{הערה|{{מעריב|טל פרי|שלמה ניצן ושלום קיטל מחכים לסידור עבודה|19901120|230}}{{ש}}{{חדשות|דוד שיץ|קיטל קוטל קטנים|19901028|67}}}}.
בנובמבר 1990, ערך ירון לונדון במסגרת התוכנית, ריאיון אישי נדיר עם ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]{{הערה|{{מעריב|מיכל קפרא|אפילו לונדון לא הצליח|19901109|188}}}}.
|
