חגיגות הזמר העברי בערד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הרחבה, הוספת מקורות
←‏היסטוריה: הרחבה, הוספת מקורות
שורה 9:
==היסטוריה==
הפסטיבל הראשון התקיים בחג [[סוכות]] ספטמבר [[1983]], ביוזמת [[זכריה לירז]] וראש המועצה [[אברהם בייגה שוחט]], בסיוע האגף לתרבות ולאמנות במשרד החינוך, המועצה המקומית ערד, מועצת פועלי ערד, עמותת [[אמנות לעם]] וה[[מתנ"ס]] המקומי. הפסטיבל הראשון היה צנוע ונמשך יומיים בלבד, השתתפו בו 150 זמרים ונגני רחוב ו-30 [[מקהלה|חבורות זמר]]. בסיום הפסטיבל הוענקו פרסי הוקרה לוותקי הזמר העברי: [[טובה פירון]], [[ג'טה לוקה]], [[אסתר גמליאלית]], [[נעמי צורי]], [[דורותיאה ליביו]], [[אלכסנדר יהלומי]] ו[[שמואל גוגול]]. המנהל האמנותי הראשון היה [[נחום היימן]]. בעקבות הצלחת הפסטיבל הוחלט להופך אותו לאירוע שנתי{{הערה|שם=דבר1|{{דבר||פסטיבל ערד לזמר עברי ייהפך לאירוע שנתי|19830930|28}}}}. מאז הפך במשך השנים לאירוע תרבות מרכזי בתחום הזמר העברי.
 
הפסטיבל השני נערך ב-13 ו-14 באוגוסט [[1984]], בהשתתפות קהל של כמה עשרות אלפים{{הערה|{{מעריב|דליה רוזנפלד|מצפים לעשרות אלפימ בפסטיבל הזמר בערד|19840813|134}}}}, ולראשונה נערך מופע של [[מוזיקת רוק]] ב[[בריכת שחייה|בריכת השחיה]] של העיר עם [[שלום חנוך]]. תקציב הפסטיבל היה 75 אלף דולר{{הערה|{{חדשות||ערד תשיר ב־75 אלף דולר|19840720|93}}}}. במופע הנעילה, נעשה מעין ניסיון לחדש את מסורת פסטיבל הזמר ללא תחרות, הושמעו בו 12 שירים חדשים וישנים. שבין מבצעי השירים היו שלום חנוך, [[ריקי גל]], [[שרי (זמרת)|שרי]], [[חני ליבנה]], ו[[נתן כהן]]{{הערה|{{חדשות|איציק יושע|הזמר הישראלי ירר לערד|19840815|53.1}}}}.
 
הפסטיבל השלישי נערך ב-5 ו-6 באוגוסט [[1985]], במופע המרכזי באצטדיון העירוני הופיעה [[חוה אלברשטיין]] ו[[הפרברים]]. במסגרת מופעי הרוק בבריכת השחיה עלה המופע "קולות שלובים" בו השתתפו [[שלמה גרוניך]], [[יהודית רביץ]], [[אלון אולארצ'יק]], [[יצחק קלפטר]], [[גידי גוב]], [[אריאל זילבר]] ו[[שם-טוב לוי]]. בנוסף הופיעו [[מיקי גבריאלוב]], [[קורין אלאל]] ולהקות צעירות. להקת [[הברירה הטבעית (להקה)|הברירה הטבעית]] העלתה מופע במאהל בדואי. הכניסה לכל המופעים הייתה בחינם, למעט המופע "קולות שלובים"{{הערה|{{חדשות||חגיגות הזמר בערד 85|19850802|151.2}}}}.
 
הפסטיבל הרביעי נערך ב-4 ו-5 באוגוסט [[1986]], השתתפו בו 3,500 אמנים במופעי זמר, מחול ותיאטרון. בסל הכל נערכו 151 מופעים ואירועים שונים ב-18 מוקדים בעיר. תקציב הפסטיבל היה 120 אלף דולר{{הערה|{{חדשות|[[אורן כהן (עיתונאי)|אורן כהן]]|ערד – היום פסטיבל|19860804|96}}}}{{הערה|{{חדשות||חגיגות הזמר העברי בערד 86|19860724|47.1}}}}.
שורה 18:
באפריל [[1987]], הוכרז כי לקראת הפסטיבל החמישי, יחליף [[יאיר רוזנבלום]] את נחום היימן בתפקיד המנהל האמנותי. רוזנבלום הודיע על מספר שינויים במתכונת הפסטיבל, ביניהם קיצוץ במספר חברות הזמר המשתתפות לטובת שיפור האיכות וחידוש של [[פסטיבל הזמר והפזמון]] במסגרת הפסטיבל{{הערה|{{חדשות|יובל ניב|פסטיבל עוד: רוזנבלום במקום היימן|19870423|148}}}}.
 
הפסטיבל החמישי נערך במשך שלושה ימים ‭2020)‬־22־22 ביולי 1987){{הערה|{{חדשות||חגיגיות הזמר העברי בערד 87|19870717|94.1}}}}, במסגרתו אומרה הייתה להיערך תחרות [[פסטיבל הזמר הישראלי 1987]] , באולם אורון, בהנחיית [[נעמי שמר]]{{הערה|{{חדשות|יובל ניב|הערב בפסטיבל ערד|19870722|142}}}}. אך התחרות בוטלה עקב שביתה ב[[רשות השידור]], שהפיקה את האירוע ואמורה הייתה לשדר אותו בשידור ישיר{{הערה|{{חדשות|יעל אדמוני|שביתת הרדיו והטלוויזיה הסתיימה בנזק של כחצי מיליון דולר לרשות|19870723|50}}}}. לאחר השביתה נקבע מועד חדש לתחרות, ה-[[9 בספטמבר]]{{הערה|{{חדשות|יעל אדמוני|ניסיון נוסף: פסטיבל ערד ב־9 בספטמבר|19870811|25}}}}. מופע הרוק שווק בנפרד תחת הכותרת "רוק רטוב", פסטיבל רוק שנמשך 48 שעות. ביום הראשון הופיעו [[טובה גרטנר]] עם שירי [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] שלה "קת תום", [[אהוד בנאי]] ולהקת הפליטים (מספר חודשים לפני שהוציאו את [[אהוד בנאי והפליטים|אלבום הבכורה שלהם]]), הזמר [[אדם (זמר)|אדם]] ולהקת [[משינה]]. ביום השני של "רוק רטוב" הופיעו [[קורין אלאל]] עם שירים מאלבומה "פירות אסורים" (שיצאה לאור בסוף 1986), [[אריאל זילבר]] ויהודית רביץ במופע "באה מאהבה"{{הערה|{{מעריב|אבי מורגנשטרן|רוק רטוב בערד|19870706|180}}}}.
 
הפסטיבל השישי נערך במשך שלושה ימים 5)־7 ביולי 1988), היה הגדול עד אז, לכבוד [[חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל]], והוא שולב עם אירועי "אל הנגב"{{הערה|{{מעריב|רוני סופר|ערד: קורעים את עור התוף|19880706|132}}}}. חגיגות שנערכו ברחבי הנגב, במטרה למושך לנגב רבבות מבקרים, במסגרתם נערך גם פסטיבל בינלאומי של [[כדור פורח|בלונים פורחים]] ב[[תל ערד]]. בשנה זו נערך לראשונה מופע לילי למרגלות ה[[מצדה]] המסתיים עם הזריחה. בשנה זו הופיע במצדה [[יהודה פוליקר]]{{הערה|{{חדשות||חגיגות הזמר העברי בערד|19880701|81.1}}}}.
 
בפסטיבל השביעי, הפכו חגיגות הזמר לאירוע שעיקרו פסטיבל רוק. אלפי בני נוער הגיעו לערד וישנו בשקי שינה ברחבי העיר. יהודה פוליקר חזר להופיע לרגלי המצדה, במופע משותף עם [[גידי גוב]], שלמחרת הופיע במצדה [[דני רובס]]. בבריכה של ערד היו שני ערבי "רוק רטוב", הראשון של יהודית רביץ וקורין אלאל, ובשני הופיעו [[רמי פורטיס]], [[החברים של נטאשה]], [[נוער שוליים (להקה)|נוער שוליים]] ו[[ליליה]]. באצטדיון ערד נערך מופעה הצדעה לאהוד מנור, "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", בו השתתפו, בין השאר, מתי כספי, אילנית, חנן יובל, רבקה זוהר, להקת נוער שוליים, נורית הירש וגידי גוב, שגם הנחה{{הערה|{{חדשות|רונן טל|ערד פסטיבל רוק לכל דבר|19890615|73}}}}.
 
לאחר ה[[אסון פסטיבל ערד|אסון שאירע בפסטיבל 1995]], בו נספו שלושה בני נוער, הוטל ספק בהמשך קיומו של הפסטיבל. בסופו של דבר הפסטיבל המשיך להתקיים אך במתכונת שונה. מספר הצופים צומצם להופעות של עד כ-1,000 איש, ולא נערכו הופעות רוק. בני הנוער החלו להדיר את רגליהם מהפסטיבל והוא הפך במהרה לאירוע קטן הפונה לאוכלוסייה מבוגרת יותר{{הערה|{{הארץ|עכבר העיר|פסטיבל ערד חוגג חצי יובל|1.3404467|5 ביולי 2006}}{{ש}}{{הארץ|רוי רגב, עכבר העיר|ערד: איפה הילדים עם הגיטרות?|1.3301358|6 באוקטובר 2009}}}}.
 
ביולי [[2006]] חגג הפסטיבל חצי יובל, ואירוח שורה של מופעי הצדעה ליוצרים ואומנים{{הערה|{{הארץ|תמר סוקניק|פסטיבל ערד יתקיים בין התאריכים 11-9 ליולי|1.3404616|2 ביולי 2006}}}}. בין הופעות ההצדעה היו: "אין כבר דרך חזרה" מופע משירי [[יורם טהר לב]], "אביב אחד למעני" זמרות שרות שירי [[לאה גולדברג]], "כחולה כחלום"- עם [[נורית הירש]] ושיריה בביצוע חבורות זמר, "הצדעה ליוצאי להקת כוורת" בהשתתפות [[אפרים שמיר]], "בלילה על הדשא"- מופע משירי [[יאיר רוזנבלום]] עם [[דורית ראובני]]. במסגרת הפסטיבל נערך גם טקס הענקת [[פרס משרד החינוך והתרבות#פרס בתחומי הזמר העברי|פרסי שר התרבות בתחום הזמר העברי]]{{הערה|{{הארץ|עכבר העיר|פסטיבל ערד חוגג חצי יובל|1.3404467|5 ביולי 2006}}}}.
לאחר ה[[אסון פסטיבל ערד|אסון שאירע בפסטיבל 1995]], בו נספו שלושה בני נוער, הוטל ספק בהמשך קיומו של הפסטיבל. בסופו של דבר הפסטיבל המשיך להתקיים אך הוא החל לשאת אופי שקט יותר, בדומה למתכונתו הישנה המבוססת על חבורות זמר{{הערה|{{הארץ|דפנה ארד|פסטיבל ערד שב לרוק כדי להחזיר את הנוער|1.1371189|2 באוגוסט 2011}}}}.
 
בחג [[סוכות]] באוקטובר [[2009]] חזר הפסטיבל למתכונת של פסטיבל רוק, במסגרת "ווליום" [[ערד]] בחסות [[סלקום]]{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|סלקום משיקה את פסטיבל "ווליום ערד" בסוכות בהשקעה של 14 מיליון שקל|1000492502|24 באוגוסט 2009}}}}{{הערה|{{הארץ|[[העיר]], דנית אמינוף, עכבר אונליין|14 שנים אחרי האסון - פסטיבל ערד חוזר|1.1277421|24 באוגוסט 2009}}}}. במסגרתו פקדו אלפי צעירים שבע במות שהוקמו בעיר. בפסטיבל נערכו שתי הופעות מרכזיות. בהופעה הראשונה הופיעו הלהקות: איפה הילד, היהודים, מוניקה סקס, מופע הארנבות של ד"ר קספר ושב"ק ס'. המופע השני היה ערב ים תיכוני ובו הופיעו דודו אהרון, ליאור נרקיס, שלומי סרנגה, משה פרץ ושלומי שבת{{הערה|{{הארץ|דנית אמינוף, [[עכבר העיר]]|פסטיבל ערד חוזר - ובחינם|1.3338383|24 באוגוסט 2009}}}}. בפסטיבל הושקעו יותר מ-14 מיליון שקל, על ידי חברת סלקום ונותני חסות אחרים{{הערה|{{TheMarker|איילה צורף|מסתמן: פסטיבל ערד יהיה מהלך השיווק המרכזי של סלקום גם בשנה הבאה|1.537546|12 באוקטובר 2009}}}}. האירוע אורגן בקפידה עבר בשלום, אך המארגנים לא יזמו פסטיבל נוסף, לאחר שמספר המבקרים לא עמד בציפיות{{הערה|{{הארץ|רוי רגב, [[עכבר העיר]]|ערד: איפה הילדים עם הגיטרות?|1.3301358|6 באוקטובר 2009}}}}. שנתיים אחר כך, באוגוסט [[2011]] שוב נעשה ניסיון למשוך קהל צעיר עם מופעים של להקות רוק דוגמת [[הדג נחש]]. בערב הפותח של הפסטיבל הופיע על הבמה המרכזית מיקי גבריאלוב שארח את [[שלומי סרנגה]], ערב לאחר מכן ארח דני סנדרסון בבמה המרכזית את מזי כהן{{הערה|{{הארץ|דפנה ארד|פסטיבל ערד שב לרוק כדי להחזיר את הנוער|1.1371189|2 באוגוסט 2011}}}}.
בחג [[סוכות]] בחודש אוקטובר [[2009]] חזר הפסטיבל למתכונת דומה למתכונת המקורית במסגרת ווליום ערד בחסות [[סלקום]].
 
== ראו גם ==