דיולה אלפארי – הבדלי גרסאות
Gklein2018 (שיחה | תרומות) יצירה באמצעות תרגום הדף "Alpári Gyula" |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־09:44, 25 בספטמבר 2021
דיולה אלפארי, במקור משה אדלר[1] (בהונגרית: Alpári Gyula; דונפלדוואר, 18 בינואר 1882 – זקסנהאוזן, 17 ביולי 1944) היה עיתונאי, סוציאל-דמוקרטי יהודי-הונגרי ואחר כך קומוניסט, סגן קומיסר העם לענייני חוץ (סגן שר החוץ) של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, והעורך ראשי של עיתון הוועד הפועל של הקומינטרן, העיתון הבינלאומי בשם Inprekorr (Internationale Presse-Korrespondenz). המערכת הראשית של העיתון פעלה בברלין, לעתים קרובות העיתון הופיע בשונה שפת בין השנים 1921-1939.
_1962,_MiNr_0921.jpg) | |
| לידה |
19 בינואר 1882 דונפלדוואר, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1944 (בגיל 62) זקסנהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
הונגריה |
| תפקיד |
קומיסר העם (10 ביולי 1919–31 באוגוסט 1919) |
| מפלגה |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית של הונגריה |
  | |
ביוגרפיה
פועל צעיר סוציאל-דמוקרטי
אלפארי בא לראשונה בקשר עם תנועת הפועלים כסטודנט בברטיסלאבה. משנת 1902 עבד כעיתונאי של נפסבה, בשנת 1903 עבד במזכירות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP), ולאחר מכן כחייל דיווח לנפסבה על המצב השורר בצבא. משנת 1906 היה אחד הפעילים המובילים בתנועת "הפועל הצעיר" ומשנת 1907 היה עורך כתב העת באותו השם. הוא לקח חלק בארגון ובעבודת המפגש הארצי הראשון של הפועל הצעיר שהתקיים ב-31 במרץ 1907. הוא השתתף בקונגרס המייסד של ארגון הפועלים הצעירים הסוציאליסטים ולאחר מכן קיבל עבודה בעיתונים הסוציאל-דמוקרטיים בגרמניה. בשובו להונגריה עבד כעוזר ספרן בבודפשט בבית העם של רובע 6 ובתנועת הפועל הצעיר, באיגודי פועלי הבניין והתחבורה. הוא אירגן סיעת אופוזיציה שמאלית מול הנהגת המפלגה. מסיבה זו, נפתחה נגדו חקירת משמעתית מפלגתית, ובמרץ 1910 גורש מה-MSZDP על ידי קונגרס המפלגה.אלפארי פנה לקונגרס הבינלאומי בקופנהגן וביקר שם את הנהגת המפלגה בתזכיר. הוועדה לבדיקת המנדט של הנציגים הקונגרס לא הכירה במנדט שלו להשתתף למרות מחאותיהם של ולדימיר איליץ' לנין, רוזה לוקסמבורג וקלרה צטקין.
קומוניסט
באביב 1911 יזם אלפארי הקמת מפלגת עובדים חדשה. הוא הקים ועדת הכנה והשיק את העיתון בשם ה"סוציאל-דמוקרט". מטרותיו היו קרובות לתוכנית 1903 של MSZDP, אך הוא סירב לשתף פעולה עם המפלגות הבורגניות ותמך בהפרדת המפלגה והאיגודים המקצועיים. הוא לא הצליח להשיג השפעה המונית בתנועה הסוציאל-דמוקרטית. בין 1911 לבין 1913 היה הכתב בהונגריה של העיתונים הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים. בשנת 1916 קיבל על עצמו עבודת עיתונאי בעיתון היומי האזרחי Neues Politisches Volksblatt כשהופיע בהונגריה. במאמריו תקף בחריפות את הממשלה ותמך בשאיפות השלום המתוארות בוועידת צימרוולד (המפגש הבינלאומי הראשון של קבוצות אנטי מלחמתיות שהתכנס בכפר שוויצר צימרוולד, בהשתתפות 38 נציגים מ-11 מדינות: רוסיה, פולין, איטליה, שווייץ, בולגריה, רומניה, גרמניה, צרפת, הולנד, שוודיה, נורווגיה). בשנת 1917 הפך לחסיד של המהפכה הבולשביקית. בתחילת 1919 הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה, שהוקמה מספר שבועות לפני כן. לאחר מעצרו בפברואר 1919, היה בקשר קבוע עם בלה קון שהיה כלוא כאחד הפעילים המובילים בארגון הקומוניסטי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה ראש מנהלת העיתונות, חבר מערכת "העיתון האדום", חבר במועצת העובדים והצבא המחוזי, ומה-24 ביוני סגן קומיסר העם לענייני חוץ. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית היגר לצ'כוסלובקיה, שם השתתף בהקמת המפלגה הקומוניסטית המקומית.
העורך הראשי של Inprekorr
בשנת 1921, על פי הצעתו של לנין, הקומינטרן השלישי. הזמין את העריכה והארגון של Inprekorr (Internationale Presse-Korrespondenz) בברלין. מכאן ואילך, הוא ערך את דף המידע הבינלאומי של הקומינטרן בגרמניה, אוסטריה, שווייץ ולאחר מכן בצרפת במשך 20 שנה. בשנת 1924 השתתף בקונגרס החמישי של הקומינטרן ולאחר מכן הצטרף לוועדה המארגנת של ה- KMP. הוא נבחר כחבר בוועד המרכזי על ידי הקונגרס הראשון של ה-KMP. בוועד המרכזי הוא מתח ביקורת על העמדה האולטרה-שמאלית של הנהגת המפלגה, ודחה את "הדיקטטורה של הפרולטריון החדשה כיעד ישיר". בשל ניגודים עקרוניים ובשל עבודת העריכה שלו, הוא פרש מהוועד המרכזי בתחילת 1929.
משנת 1935, בפריז, ערך את יורשו של ה-Inprekorr את ה-Rundschau. בשנות השלושים כתב מספר מחקרים בנושאי המרקסיזם-לניניזם. הוא פעל במפלגה הקומוניסטית של צרפת משנת 1939. בקיץ 1940 נעצר על ידי הגסטפו. הוא נכלא ולאחר מכן נלקח למחנה הריכוז זקסנהאוזן. שם סירב לנאצים לכתוב את זכרונותיו מהקומינטרן ולכן הוא נורה למוות.[2]
עבודותיו
- כתבים נבחרים (עורכת: מגדה אראנושי) בודפשט, 1960
לקריאה נוספת
- Komját Irén: A kommunista mozgalom világlapja. Az Inprekorr története. Budapest, Kossuth Könyvkiadó 1977. 207 (אירן קומיאן: העיתון העולמי של התנועה הקומוניסטית. תולדות Inprekorr) ISBN 9630908840
- (פריץ רונגה: לזכור את דיולה אלפארי )Párttörténeti Közlemények, VI. évf. 3. sz. 1960. aug. 168–178. old.
ISBN 9630908840
- פריץ ראנג ': זוכר את ג'יולה אלפארי. הודעות על תולדות המפלגה, VI. שָׁנָה מספר 3 אוגוסט 1960 168–178. ישן.
הערות שוליים
ראו גם
- ^ Alpári Gyula. Petőfi Irodalmi Múzeum (Hozzáférés: 2015. október 9.)
- ^ Munkásmozgalom-történeti Lexikon. Kossuth Könyvkiadó 1976. 28. old.