מאיר פלסנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תווים בלתי נראים |
|||
שורה 1:
{{אין תמונה}}
'''מאיר (מרטין) פלסנר''' (ב[[גרמנית]]: '''Martin Plessner''';{{כ}} 30 בדצמבר 1900, [[פוזנן|פוזן]] – 27 בנובמבר 1973, [[ירושלים]]) היה [[מזרחנות|מזרחן]] ו[[פילולוגיה|פילולוג]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]] אשר חקר את [[היסטוריה של המדע#.D7.99.D7.9E.D7.99 .D7.94.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D: .D7.94.D7.A2.D7.95.D7.9C.D7.9D .D7.94.D7.9E.D7.96.D7.A8.D7.97.D7.99|תולדות המדעים באסלאם]] ומחברו של [[ספר לימוד|ספר הלימוד]] הראשון ל[[ערבית]] ל[[בית ספר|בתי ספר]] עבריים.
== חייו ופועלו ==
=== בגרמניה (1900–1933) ===
מאיר (מרטין) פלסנר נולד בעיר [[פוזנן|פוזן]], [[הקיסרות הגרמנית]], ליצחק ורוזה. אבי-סביו היה [[שלמה פלסנר (רב)|שלמה (סולומון) פלסנר]], דמות חשובה ומשפיעה ביהדות האורתודוקסית הגרמנית במאה ה-19.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jewishencyclopedia.com/articles/12208-plessner-solomon|כותרת=PLESSNER, SOLOMON - JewishEncyclopedia.com|אתר=www.jewishencyclopedia.com|תאריך_וידוא=2016-06-28}}}} כשהיה בן ארבע עברה המשפחה ל[[ורוצלב|ברסלאו]]. הוא למד ב[[גימנסיה|גימנסיה קלאסית]] בעיר זו, והמשיך ללימודים גבוהים בה וב[[ברלין]], בהתמקדו ב[[שפות שמיות]] ו[[מדעי האסלאם]], לצד עיסוק ב[[בלשנות|בלשנות קלאסית]], תולדות [[ימי הביניים]], [[תולדות האמנות]] ו[[פילוסופיה]]. במהלך לימודיו, בשנים 1921–1922, היה עוזר-ספרן במחלקה האוריינטלית ב[[ספריית המדינה בברלין|ספריית המדינה הפרוסית]] בברלין, תחת ניהולו של [[אליקים גוטהולד וייל|גוטהולד וייל]].
בראשית 1925 עבר בהצלחה את בחינת ה[[דוקטור|דוקטור לפילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת ברסלאו]], בהנחיית [[גוטהלף ברגשטרסר]]. את עבודת הדוקטורט כתב על המקור היווני הסמוי בחיבור הערבי 'תדביר אל-מנזִל'. לאחר קבלת התואר, הוזמן ל[[המבורג]], לשמש כעוזרו של המזרחן [[הלמוט ריטר]] במכון לתולדות המזרח בעיר. בשנת 1927 חזר פלסנר לברלין ושימש עוזר מדעי במכון לחקר תולדות מדעי הטבע, אשר אותו ניהל [[יוליוס רוסקה]]. בשנת 1929 הוזמן על ידי ריטר להיות אורחו ב[[איסטנבול]] למשך כחצי שנה, שם סייע לריטר להשלים את העבודה על פרסום [[מהדורה מדעית]] ל[[ספר תכלית החכם]] ([[:en:Picatrix|Picatrix]]). עם שובו לגרמניה, עבר פלסנר לעיר [[בון]], שם שימש עוזר מדעי וספרן בסמינר האוריינטלי, תחת ניהולו של [[פאול קאלה]]. כעבור שנה, בסתיו 1930, הוזמן ל[[אוניברסיטת פרנקפורט]] על ידי הפרופסור לשפות שמיות, [[יוסף הורוביץ]], ובראשית שנת 1931 השלים את הקריטריונים הנדרשים ל[[הביליטציה]]. לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]], והחלת [[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי|החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה]], פוטר פלסנר באופן מיידי ממשרתו באוניברסיטת פרנקפורט ובאפריל 1933 [[העלייה החמישית|היגר]] ל[[פלשתינה-א"י|פלשתינה]].
=== בחיפה (1933–1945) ===
מכיוון שלא נמצא מקום עבורו ב[[המכון למדעי המזרח|מכון למדעי המזרח]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], הגיע פלסנר ל[[חיפה]] והחל לשמש מורה ל[[ערבית]] ב[[בית הספר הריאלי]] בעיר. בשנת 1934 קיבל מהאוניברסיטה העברית את הפרס ללימודי ערב ע"ש הלורד הרברט פלומר.{{הערה|{{דבר||פרס פלומר לד"ר
=== בירושלים (1945–1973) ===
בשנת 1945 עבר פלסנר עם משפחתו להתגורר בשכונת [[קטמון]] ב[[ירושלים]]. מעבר זה אפשר לו לחדש את פעילותו האקדמית, אשר לדבריו "הופסקה במידה ניכרת במשך 12 השנים של היותי בחיפה".{{הערה|מאיר פלסנר, "מהלך חיי," '''ארכיון הספרייה הלאומית''', ARC. 4*1593/02/6.}} בשנים הראשונות בירושלים המשיך פלסנר ללמד ערבית – עתה, בבית הספר התיכון הדתי 'מעלה' שבעיר – אך במקביל השתתף במפעלים [[אנציקלופדיה|אנציקלופדיים]] עבריים שונים, בהם [[אנציקלופדיה מקראית|האנציקלופדיה המקראית]] ו[[האנציקלופדיה העברית]] (בה היה עורך מדור האסלאם), והיה העורך המדעי של הספר "[[יצחק יהודה גולדציהר|הרצאות על האסלאם]]", בתרגום [[יוסף יואל ריבלין]].
לאחר שהושלמה [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]], הועסק פלסנר על ידי [[הספרייה הלאומית|בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]] במיון וקטלוג ספרים וכתבי עת מ[[חוק נכסי נפקדים|הספריות הפלסטיניות הנטושות]] במערב העיר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גיש עמית|שם=אקס-ליבריס: היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון ון ליר|שנת הוצאה=2014|עמ=78–126}}}} הוא השתתף בפרויקט בשנים 1949–1950, ובשנת 1951 החל לעבוד כ[[ספרן]] המכון למדעי המזרח. במקביל, החל ללמד בשנת 1952 במכינה לערבית של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], ובשנת 1955 מונה ל[[פרופסור חבר]] ב[[החוג לשפה וספרות ערבית|חוג לשפה וספרות ערבית]] באוניברסיטה. עם שובו לאקדמיה, שב פלסנר גם לפעילות מחקרית שוטפת, ובשנת 1962 יצא לאור תרגומו המדעי לגרמנית (בשיתוף עם [[הלמוט ריטר]]) של [[ספר תכלית החכם]]. ב-1963 הועלה לדרגת [[פרופסור מן המניין]] ומונה לראש [[החוג לתרבות האסלאם]], תפקיד בו כיהן עד פרישתו בשנת 1969.
שורה 17 ⟵ 20:
בזירה הציבורית, לאחר [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]] לא הצטרף פלסנר לאף [[מפלגה]] קיימת אך השמיע את דעותיו היוניות על גבי העיתונים ב[[ישראל]]. בשנת 1958 נאם במסגרת [[ועידת פירנצה|ועידה]] שנערכה בעיר [[פירנצה]] על הערכים המשותפים ל[[מונותאיזם|דתות המונותאיסטיות]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ג'ו גולן|שם=דפים מיומן|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כרמל|שנת הוצאה=2006|עמ=320–323}}}} הוא ספג ביקורת קשה בישראל לאחר שלא פרש מן הוועידה יחד עם חברי המשלחת הישראלית, אשר מחלקם נמנעה תחילה הכניסה לדיונים.{{הערה|[[שמואל שגב]], "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1958%2F10%2F15&id=Ar00204&sk=86BAA6F3 הועידה של ג'ו גולן מאביחיל: גילויים חדשים על פרשת פלורנץ]," '''מעריב''', 15 באוקטובר 1958, עמ' 2.}}{{הערה|[[שלום רוזנפלד]], "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1958%2F10%2F10&id=Ar00303&sk=ECA0E1EC קבלוהו בבוז, את הפרופסור הזה!]," '''מעריב''', 10 באוקטובר 1958, עמ' 3.}} בראשית שנות השישים היה ממובילי הקריאה לכינון יחסים מדעיים עם גרמניה, ואף נסע להרצות בפרנקפורט עוד בשנת 1962, טרם [[יחסי גרמניה–ישראל|כינון היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין ישראל לגרמניה]].{{הערה|ראו חומרים בתיק ""Die Juden als Träger und Vermittler der antiken Tradition, '''ארכיון הספרייה הלאומית''', ARC. 4*1593/01/48.}}
פלסנר הלך לעולמו בשנת 1973 בירושלים. בנו, פרופ' [[יקיר פלסנר]] (1935–2014), היה פרופסור ל[[כלכלה]], היועץ הכלכלי של [[משרד האוצר|שר האוצר]] והמשנה ל[[נגיד בנק ישראל]]. בתו, פרופ' [[חגית לבסקי]] (ילידת 1939) היא [[היסטוריון|היסטוריונית]] החוקרת את [[היסטוריה של ארץ ישראל|תולדות היישוב]] ו[[ציונות יהודי גרמניה]]. פריטים מעזבונו מצויים ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני המרכזי]] ובארכיון [[הספרייה הלאומית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL003160182/NLI|הכותב=|כותרת=ארכיון מרטין פלסנר|אתר=באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}</ref>.
== ספריו ==
* '''תורת הדקדוק הערבי: ספר עזרה לבתי ספר עבריים''', חיפה: הוצאת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, תרצ"ה
<div class="mw-content-ltr">
* '''Die Geschichte der Wissenschaften im Islam als Aufgabe der modernen Islamwissenschaft''', Tübingen: J. C. B. Mohr, 1931
* '''Der OIKONOMIKOC des Neupythagoreers "Bryson" und sein Einfluss auf die Islamische Wissenschaft''', Heidelberg: Carl Winter, 1928
* '''Picatrix: das Ziel des Weisen''', von Pseudo-Maǧrīṭī, translated into German from the Arabic by Hellmut Ritter and Martin Plessner, London: The Warburg Institute, 1962
* '''Vorsokratische Philosophie und griechische Alchemie in arabisch-lateinischer Überlieferung: Studien zu Text und Inhalt der Turba philosophorum''', nach dem Manuskript ediert von Felix Klein-Franke, Wiesbaden: Franz Steiner, 1975
</div>
== ראו גם ==
* [[שלמה דב גויטיין]]
שורה 46 ⟵ 50:
{{מיון רגיל:פלסנר, מאיר}}
[[קטגוריה:חוקרי אסלאם ישראלים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
| |||