הבדלים בין גרסאות בדף "תנועת השפה הבנגלית"

קטגוריה/עריכה: מדעי החברה, אסיה
מ (תקלדה)
(קטגוריה/עריכה: מדעי החברה, אסיה)
 
{{מקורות|רמה=מחפש}}
{{עריכה|נושא=מדעי החברה|נושא2=מדינות אסיה}}
{{עריכה}}
'''תנועת השפה הבנגלית''' (ב[[בנגלית]]: '''ভাষা আন্দোলন''') הייתה תנועה פוליטית במזרח [[בנגל]] (ששמה שונה למזרח פקיסטן בשנת 1956 ו[[בנגלדש]] כאשר זכתה ל[[עצמאות]] בשנת 1971) למען הכרה בשפה הבנגלית כ[[שפה רשמית|שפתה הרשמית]] של מזרח פקיסטן כדי לאפשר את השימוש בה בענייני ממשל, את המשך השימוש בה כאמצעי חינוך, בתקשורת, מטבע ובולים, ולשמור על כתיבתה בכתב הבנגלי.
כאשר הוקמה פקיסטן ב[[חלוקת הודו]] בשנת 1947, היא לא הייתה אלא איחוד של כלל המוסלמים שב[[הודו הבריטית]] כך שהיא הייתה מורכבת מקבוצות אתניות ושפות שונות, ואף לא רציפה מבחינה גאוגרפית שכן מזרח בנגל שכנה במנותק ממערב פקיסטן כאשר [[הודו]] מפרידה ביניהן, והשלטון המרכזי היה מסור בידי הפקיסטנים - המערבים. בשנת 1948, ממשלת פקיסטן, שישבה בחלקה המערבי של המדינה, קבעה את ה[[אורדו]] כ[[שפה רשמית]] היחידה, והציתה מחאות נרחבות במזרח בנגל בקרב דוברי ה[[בנגלית]]. אל מול המתחים העדתיים הגוברים ואי שביעות רצון המונית מהחוק החדש, הוציאה הממשלה מחוץ לחוק את ההפגנות. תלמידי [[אוניברסיטת דאקה]] ופעילים פוליטיים אחרים התריסו נגד החוק וארגנו מחאה ב־21 בפברואר 1952. התנועה הגיעה לשיאה כאשר המשטרה הרגה מפגינים סטודנטים באותו יום. מקרי המוות עוררו אי שקט אזרחי נרחב. לאחר שנים של קונפליקט, השלטון המרכזי נענה והעניק מעמד רשמי לשפה הבנגלית בשנת 1956.