גידי גוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: "אשתו" =של גוב.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ ←‏שנות התשעים: הוספת מקור, קישורים פנימיים
שורה 76:
בקיץ [[1990]] הצטרף גוב לסיבוב האיחוד השני של [[כוורת (להקה)|להקת כוורת.]] באותה שנה השתתף בסרט "[[דרך הנשר]]" לצידם של [[נורית גלרון]] ו[[אלי דנקר]].
 
בשנתבמאי [[1991]] יצא האלבום המצליח ביותר של גוב, "[[אין עוד יום]]". המעבד המוזיקלי באלבום זה היה [[אלון אולארצ'יק]], שגם הלחין חלק מהשירים, בהם "נערה במשקפיים" (מילים: [[יהונתן גפן]]) ו"למה לבך כמו קרח", שכתב [[חיים חפר]] וגוב שר עם קולות רקע של [[אלי לוזון]]{{הערה|שם=שהם1|{{חדשות|עמית שהם|את, אני, חפר ולוזון|19910530|194}}}}. בנוסף לאלה בלטו באלבום השירים "נאחז באוויר" ([[חנה גולדברג]]/[[עובד אפרת]]), "אין עוד יום" ([[צוף פילוסוף]]), "אני שוב מתאהב" ([[יונה וולך]]/פילוסוף), "בשדה ירוק" ([[מאיר אריאל]]/[[דני סנדרסון]]), ו"עדיין מחכה לך" (חפר/[[קובי אייזנמן]]). בעקבות האלבום זכה גוב בתואר "[[זמר השנה]]" ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי]] של [[רשת ג']]. האלבום הגיע למעמד של [[אלבום זהב]], עם מכירת 20,000 עותקים תוך שבוע{{הערה|{{חדשות|עמית שהם|גוב מתקרב במהירות לזהב|19910606|178}}}}, ובסך הכל מכר יותר מ-70100,000 עותקים. אלבום זה הוא האלבום הכי נמכר של גוב.
 
באותה השנה השתתף גוב יחד עם [[מזי כהן]], [[חיים צינוביץ']] ו[[יהודית רביץ]] בערב משיריו של [[יוני רכטר]] בשם "העיקר זה הרומנטיקה" ב[[פסטיבל ישראל]]. כמו כן העלה יחד עם [[אלון אולארצ'יק]], [[מוני מושונוב]], [[שלמה בראבא]] ו[[שלמה יידוב]] את המופע "ערב חד-פעמי קונבנציונלי" שהיווה המשך לשני הערבים הקודמים וזכה להצלחה רבה.