ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

::בכתיבה אקדמית לא מקובל להשתמש בגוף ראשון-מדבר/ים, וההנחיות הן להימנע מכך ככל האפשר, אלא אם יש דרישה כזו במקרים מסוימים. אלה גם ההנחיות במדריכי הכתיבה האקדמית לכן משתמשים בסביל או בגוף שלישי, למשל: "החוקרים חישבו", במקום "חישבנו". מותר להשתמש בגוף ראשון, למשל בהצגת שאלת המחקר וההשערה: "במאמר זה אבדוק/נבדוק".--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:24, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
 
:::[https://doi.org/10.1371/journal.pcbi.1003408 הנה חיבור מצוין במדעי המוח]. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "weאנחנו": [https://dx.doi.org/10.1002%2Fjbio.201900108 13], [https://doi.org/10.1016/j.cma.2016.07.009 2], [https://doi.org/10.1038/s41592-019-0728-9 15], [https://doi.org/10.1152/jn.00692.2017 24], [https://doi.org/10.1364/BOE.9.001992 23], [https://doi.org/10.1177%2F0271678X18810615 49],[https://elifesciences.org/articles/60533 83],[https://doi.org/10.1126 /science.aaz9468 36],[https://doi.org/10.1523/ENEURO.0447-17.2018 65], [https://dx.doi.org/10.1364%2FBOE.6.004317 13]. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)