אדריכלות סינית – הבדלי גרסאות

מעבר לטכניקות של יצירת האדריכלות הפיזית שבהן השתמשו הסינים, הייתה "אדריכלות דמיונית" שהוטמעה בבית הסיני. אדריכלות דמיונית זו הקרינה שלושה עקרונות עיקריים של יחסים בין דיירי הבית, היקום והחברה כולה, וכל עיקרון מתאר חוסר איזון בין כוחות מגדריים.{{הערה|שם=Bray|{{קישור כללי|הכותב=Francesca Bray|כתובת=https://www.thefreelibrary.com/Technology+and+gender+fabrics+of+power+in+late+Imperial+China.-a030054176|כותרת=Technology And Gender: Fabrics of Power in Late Imperial China|אתר=www.thefreelibrary.com|שפה=אנגלית|תאריך=1997|תאריך_וידוא=14 בנובמבר 2019}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=Waltner|{{קישור כללי|הכותב=Ann Waltner|כתובת=https://china.usc.edu/bray-technology-and-gender-fabrics-power-late-imperial-china-1997|כותרת=Bray, Technology and Gender: Fabrics of Power in Late Imperial China, 1997|אתר=china.usc.edu|שפה=אנגלית|תאריך=1 בינואר 2000|תאריך_וידוא=14 בנובמבר 2019}}|כיוון=שמאל}}

 

 

 

המרכיב השלישי היה שהבית היה חלל של תרבות, המגלמת את ההשקפה הסינית על האנושות, והופרד מהחוץ על ידי חומות ושערים. השערים היו מחסום פיזי ושימשו גם כלוח מודעות עבור העולם החיצוני. החומות היו גבולות התחום [[פטריארכיה|הפטריארכלי]]. בתרבות הביתית נאכפו כללי המשפחה, ויצרו פער בין דיירי הבית. נשים הוסתרו לרוב בין הקירות הפנימיים כדי לבצע חובות ביתיות, וגברים היו נציגי הבית. כליאת הנשים הייתה אמצעי לשליטה במיניות שלהן, על מנת שלא תכנסנה להריון מגבר זר. מעבר לכך, הבעלים היו מתבגרים, נישאים ונפטרים בבתים שבהם נולדו אבותיהם וסביהם, ואימותיהם גרו עימם עד פטירתן. הנשים היו עוזבות את הבית שבו נולדו, כדי להפוך לזרות בבית החדש, והתקבלו אחרי כניסתן להריון. לעיתים קרובות קיבלו כלות חדשות יחס רע מהמבוגרים בבית. במקרים קיצוניים התייחסו אליהן כאל משרתות ללא שכר, והן נאלצו לבצע מטלות בלתי נעימות. בעיני נשים נחשבו נישואין כירידה ל[[גיהנום]]. כתוצאה מכך, התמודדו גברים ונשים עם שני אורחי-חיים שונים לחלוטין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=נעמה דור|כתובת=https://www.havayot-baderech.co.il/articles_category/נשים-בחברה-הסינית-המסורתית-נעמה-דור/|כותרת=נשים בחברה הסינית המסורתית|אתר=havayot-baderech.co.il|תאריך_וידוא=14 בנובמבר 2019}}}}