מלחמת שבע השנים: הבדלים בין גרסאות

צמצום הערך בהתאם לשינויים שלי בדף הטיוטה. אפשר לשחזר אבל עדיף שלא
(היה כתוב שנחתם חוזה בין צרפת ופרוסיה ב 1757 אבל החוזה נחתם בין צרפת ואוסטריה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
(צמצום הערך בהתאם לשינויים שלי בדף הטיוטה. אפשר לשחזר אבל עדיף שלא)
| שם = מלחמת שבע השנים
}}
'''מלחמת שבע השנים''' הייתה מלחמה עולמית שנמשכה תשע שנים, בין [[1754]] ל-[[1763]], אך היא נקראת כך משום שחלקה העיקרי ארך שבע שנים, ([[1756]]–1763). במהלך המלחמה נאבקו צרפת ובריטניה על הגמוניה עולמית, והייתה לה השפעה ניכרת על [[האימפריה הספרדית]].{{הערה|Elliott, J.H., ''Empires of the Atlantic World: Britain and Spain in America, 1492-1830|כיוון=שמאל}}
 
במהלך המלחמה נלחמו צרפת, אוסטריה, ספרד ורוסיה נגד בריטניה, פרוסיה ופורטוגל.
באירופה, נבע הסכסוך מסוגיות אשר נותרו בלתי פתורות לאחר [[מלחמת הירושה האוסטרית]] וכן מרצונה של פרוסיה להרחיב את שליטתה ברחבי היבשת. בין [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]] ל[[פרוסיה]] שררה מחלוקת טריטוריאלית באשר למעמדה של [[שלזיה]], אשר נכבשה על ידי אוסטריה במלחמה הקודמת. יתר על כן, פרוסיה בקשה להתפשט טריטוריאלית באירופה ולייצב את כוחה. כמו כן, יריבויות ארוכות שנים בין בריטניה לבין צרפת וספרד שררו ב[[קולוניה|קולוניות]] שלהן ב[[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]] וב[[הקריביים|איים הקריביים]]. יריבויות אלה תרמו אף הן לפרוץ המלחמה, ואכן, מדינות אלה לחמו ביניהן הן בקולוניות והן באירופה, באמצעות [[חיל רגלים|חילות רגלים]] ו[[חיל ים|ציים]]. הסכסוך בין בריטניה לצרפת בקולוניות והפך להיות למה שנודע כ[[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]], ובסיומה איבדה צרפת את מושבותיה בצפון אמריקה.
 
המלחמה יצאה מגבולות אירופה. בריטניה וצרפת נאבקו על הגמוניה עולמית באמריקה, באפריקה ובהודו. בד בבד החלה ספרד לאבד את מעמדה ככוח מוביל.
במסגרת המלחמה נכרתו בריתות מדיניות חדשות, במה שנודע כמהפכה הדיפלומטית {{אנ|Diplomatic Revolution}} של 1756. [[פרוסיה]] הצטרפה ל[[קואליציה]] של מדינות, אשר הונהגה על ידי [[ממלכת בריטניה הגדולה|בריטניה]] וכללה גם את יריבתה הוותיקה [[נסיכות הבוחר מהנובר|הנובר]]. בה בעת, [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]] יישבה סכסוך בן מאות שנים עם [[ממלכת צרפת|צרפת]] ויצרה עמה ברית נגד בריטניה ופרוסיה; אליהן נלוו [[נסיכות הבוחר מסקסוניה|סקסוניה]], [[שוודיה]], [[היסטוריה של ספרד: עידן ההארה|ספרד]] ו[[האימפריה הרוסית|רוסיה]].
 
במסגרת המלחמה נכרתו בריתות מדיניות חדשות, במה שנודע כמהפכה הדיפלומטית {{אנ|Diplomatic Revolution}} של 1756. [[פרוסיה]] הצטרפה ל[[קואליציה]] של מדינות, אשר הונהגה על ידי [[ממלכת בריטניה הגדולה|בריטניה]] וכללה גם את [[נסיכות הבוחר מהנובר|הנובר]] ופורטוגל. מן הצד השני, כרתו ביניהן ברית צרפת ואוסטריה (יריבתה של פרוסיה), ואליהן נלוו [[נסיכות הבוחר מסקסוניה|סקסוניה]], [[שוודיה]], [[היסטוריה של ספרד: עידן ההארה|ספרד]] ו[[האימפריה הרוסית|רוסיה]].
המלחמה עצמה הסתיימה בניצחון אנגלי-פרוסי; פרוסיה הצליחה לכבוש את שלזיה מאוסטריה, ואנגליה כבשה וסיפחה את כל המושבות של צרפת בצפון אמריקה. הלחימה בקולוניות של אנגליה וצרפת תמה ב-[[10 בפברואר]] 1763, עם חתימת [[חוזה פריז (1763)|חוזה פריז]]. חמישה ימים לאחר מכן, ב-[[15 בפברואר]], נחתם [[חוזה הוברטוסבורג]] {{אנ|Treaty of Hubertusburg}} שסיים את הלחימה באירופה. כך באה המלחמה אל קיצה.
 
המלחמה עצמה הסתיימה בניצחון אנגלי-פרוסי; פרוסיה הצליחה לכבוש את שלזיה מאוסטריה, ואנגליה כבשה וסיפחה את כל המושבות של צרפת בצפון אמריקה. הלחימה בקולוניות של אנגליה וצרפת תמה ב-[[10 בפברואר]] 1763, עם חתימת [[חוזה פריז (1763)|חוזה פריז]]. חמישה ימים לאחר מכן, ב-[[15 בפברואר]], נחתם [[חוזה הוברטוסבורג]] {{אנ|Treaty of Hubertusburg}} שסיים את הלחימה באירופה.
 
==מינוח==
יש חוקרים המגדירים את מלחמת שבע השנים כ[[מלחמת עולם]].{{הערה|{{יוטיוב|VS6GYDdgOXE|זמן=686|שם=החפרנים עונה 4 - איך ספינות צפות?|תאריך=[[8 בינואר]] [[2017]]}}}}{{הערה|{{יוטיוב|fVFTZu4GaA0|שם=Seven Years' War|תאריך=[[4 באפריל]] [[2019]]}} {{אנגלית}}}} [[ראש ממשלת בריטניה]], [[וינסטון צ'רצ'יל]], אף תיאר אותה בספרו [[היסטוריה של העמים דוברי האנגלית]] כ"מלחמת העולם הראשונה האמיתית".{{הערה|[https://www.history.com/topics/france/seven-years-war Seven Years’ War], באתר [[ערוץ ההיסטוריה]] {{אנגלית}}}} בדומה ל[[מלחמת העולם הראשונה]] ול[[מלחמת העולם השנייה]], השתתפו במלחמת שבע השנים מרבית מעצמות העולם החזקות. כמוחרף כן,הדמיון נערכההרב המלחמהבינה בארבעלשתי מןמלחמות היבשות ובאזורים רבים בתוכן: החל מ[[אוהיו]]העולם, [[מערבהיא אפריקה]],איננה [[קובה]],נחשבת [[הפיליפינים]] וכלה ב[[בנגל]].{{הערה|{{הארץ|האקונומיסט|מלחמת העולם הלא ראשונה|1עולם.2372294|[[9 ביולי]]זאת, [[2014]]}}}}משום יתרשהמושג עלמלחמת כן,עולם המלחמההתייחס השפיעהתחילה על כלל תושבילמלחמת העולם שחיוהראשונה באותהואחר תקופהכך מבחינתלמלחמת [[מסחר]],העולם [[דיפלומטיה]]השנייה, [[הגירה]]אשר ומסירתבאה [[מידע]]בעקבותיה.{{הערה|דייוויד ארמיטאג', [https://scholar.harvard.edu/files/armitage/files/common-place.pdf Common-place: Round Table Disscussion of Crucible of War: David Armitage], [[ספטמבר]] [[2000]] {{אנגלית}}}}
 
מלחמת שבע השנים זכתה לכינויים רבים במקומות שונים: [[המלחמות השלזיות#המלחמה השלזית השלישית (1756 - 1763)|המלחמה השלזית השלישית]] (1763-1756), [[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]] (1754-1763), [[המלחמה הקרנתית השלישית]] {{אנ|Carnatic_Wars#Third_Carnatic_War_(1756–1763)}} (1763-1756), [[המלחמה הפנטסטית]] {{אנ|Fantastic War}} (1763-1762)
לנוכח הקריטריונים הללו, מלחמת שבע השנים עומדת בקריטריונים של מלחמת עולם, אולם חרף כך וחרף הדמיון הרב בינה לשתי מלחמות העולם, היא איננה נחשבת מלחמת עולם. זאת, משום המושג מלחמת עולם התייחס תחילה למלחמת העולם הראשונה ואחר כך למלחמת העולם השנייה, אשר באה בעקבותיה. יש לזכור גם שעוד קודם למלחמת שבע השנים התחוללו מלחמות בלמעלה מיבשת אחת, כגון [[המרד ההולנדי|מלחמת שמונים השנה]], [[מלחמת שלושים השנים]], [[מלחמת תשע השנים]] ומלחמת הירושה האוסטרית; ברם, מלחמת שבע השנים היא הגדולה ביותר מביניהן.
==ראשית המלחמה==
חלקה הראשון של המלחמה החל בשנת [[1754]] מעבר [[האוקיינוס האטלנטי|לאוקיינוס האטלנטי]] במדינת [[אוהיו]] שבארצות הברית של ימינו. בגזרה זו התחוללו קרבות עזים בין מגיני הקולוניות הצרפתיות לאלו הבריטים. ב-[[17 במאי]] [[1756]], לאחר שנתיים של לחימה בצפון אמריקה, התפשטה המלחמה גם לאירופה כאשר בריטניה הכריזה מלחמה רשמית על צרפת. פרידריך השני מלך פרוסיה, אשר היה מודע לכוונות הקואליציה שמולו לתקוף את ממלכתו, עמד בתקיפות על דעתו שעל פרוסיה ובריטניה להיות היוזמות של המלחמה הבלתי נמנעת. ב-[[29 באוגוסט]] פרצו כוחותיו של פרידריך את הגבול הסקסוני והמלחמה החלה.
 
===הסלמה בין בריטניה לצרפת ב"מזלגות האוהיו"===
יש לציין גם כי מלחמת שבע השנים היא, בין השאר, אחת מאירועי [[מלחמת מאה השנים השנייה]], כינוי כולל לשורת מאבקים צבאיים שהתנהלו בין צרפת לבריטניה בין [[1689]] ל-[[1815]].
[[קובץ:Nouvelle-France map-he.svg|שמאל|ממוזער|360px|מפת ההתיישבויות של בריטניה וצרפת בצפון אמריקה, 1750, טרם פרוץ המלחמה]]
במחצית השנייה של [[המאה ה-18]] אזורי השליטה של בריטניה וצרפת בצפון אמריקה לא הוגדרו עדיין. צרפת טענה זמן רב לחזקה על כל [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] של [[נהר המיסיסיפי]], טענה שנדחתה על ידי בריטניה. במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-18|שנות החמישים]] המוקדמות של אותה המאה, החלה צרפת לבנות רשת מבצרים בעמק [[אוהיו (נהר)|נהר אוהיו]] על מנת להגן על השטח האמור, להפגין נוכחות צרפתית ולמנוע השפעה בריטית על ה[[עמים ילידים בארצות הברית|עמים הילידים ביבשת]]. המתיישבים הבריטים לאורך קו החוף הוטרדו מכך שהכוחות הצרפתיים יהיו קרובים לגבולות המערביים של מושבותיהם. הם חששו שמא הצרפתים עלולים לעודד את הילידים המקומיים שהיו בני בריתם של הצרפתים לתקוף את הבריטים. כמו כן, שאפו הבריטים לקבל גישה לאדמות הפוריות של עמק נהר אוהיו משום שמתיישבים חדשים רבים נזקקו לאדמות חקלאיות.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA17 עמוד 17]}}
 
פור דוקן {{אנ|Fort Duquesne}}, המבצר החשוב ביותר שבנו הצרפתים, נועד לבסס את הנוכחות שלהם ב"מזלגות אוהיו", מקום שם נפגשים נהרות [[אלגיני (נהר)|אלגיני]] ו{{מונחון|מונונגהלה (נהר)|מונונגהלה|בשפת אונאמי של הילידים האמריקאיים: גדות נופלות}} {{אנ|Monongahela River}} ויוצרים את [[אוהיו (נהר)|נהר אוהיו]]; מקום זה נמצא כיום בעיר [[פיטסבורג]] שבמדינת [[פנסילבניה]]. ניסיונות בריטיים בלתי אלימים לעצור את בניית המבצר נכשלו. לבסוף, ב-[[28 במאי]] 1754 נשלח כוח צבא בריטי מ[[וירג'יניה]], בפיקודו של הגנרל בן ה-22 [[ג'ורג' וושינגטון]], על מנת להוציא את הצרפתים מאזור זה. הכוח פשט על המבצר והרג עשרה מאנשיו, לרבות מפקד המבצר, ז'וזף ז'ומונוויל. מאז נקרא הקרב על שמו, קרב ז'ומונוויל גלן {{אנ|Battle of Jumonville Glen}}. הצרפתים נקמו את כיבוש המבצר בכך שתקפו את צבאו של וושינגטון בפורט נססיטי {{אנ|Battle of Fort Necessity}} ואילצו את וושינגטון להיכנע.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA51 עמודים 65-51]}} היו אלה האירועים הראשונים שהובילו למלחמת שבע השנים העולמית.
"מלחמת שבע השנים" הוא השם הנפוץ בעיקר לזירה האירופית של המלחמה; בשל כמות הצדדים המעורבים בה, ובשל הזירות הרבות בהן התרחשה, זכתה לכינויים רבים במקומות שונים. שמותיה השונים של המלחמה הם:
* [[המלחמות השלזיות#המלחמה השלזית השלישית (1756 - 1763)|המלחמה השלזית השלישית]] - כינוי למלחמה הספציפית שהתקיימה על אדמת אירופה, בין פרוסיה לאוסטריה. לאחר כיבוש [[שלזיה]] על ידי פרוסיה בעת [[המלחמות השלזיות#המלחמה השלזית הראשונה (1740–1742)|המלחמה השלזית הראשונה]], נסב העימות המרכזי בין שתי המעצמות על השליטה בחבל ארץ זה.
* [[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]] - כינוי למלחמה שהתקיימה על אדמת צפון אמריקה. מלחמה זו פרצה בין הכוחות הבריטים לבין הכוחות הצרפתים, אשר זכו לתמיכת השבטים ה[[אינדיאנים]] ב[[ארצות הברית]].
* [[המלחמה הקרנתית השלישית]] {{אנ|Carnatic_Wars#Third_Carnatic_War_(1756–1763)}} - כינויו של העימות אשר התרחש בהודו.
* [[המלחמה הפנטסטית]] {{אנ|Fantastic War}} - כינויו למלחמה בין פורטוגל לספרד, שהתקיימה על אדמת דרום אמריקה ועל [[חצי האי האיברי]].
ערך זה עוסק בעיקרו בזירה האירופית של המלחמה.
 
=== התפשטות הקרבות בין בריטניה לצרפת בצפון אמריקה ===
==רקע==
חדשות באשר למאורעות אלו הגיעו עד אירופה, שם ניסו בריטניה וצרפת לשאת ולתת על פתרון למצב, אך ללא הצלחה. בסופו של דבר, שלחו שתי המדינות כוחות צבא סדירים לצפון אמריקה על מנת לאכוף את תביעותיהן הטריטוריאליות. הפעולה המלחמתית הראשונה אשר ביצעו הבריטים במסגרת המלחמה הייתה הפשיטה על [[אקדיה]] ב-[[16 ביוני]] [[1755]], במה שנודע ברבות הימים כקרב פור ביוז'ור {{אנ|Battle of Fort Beauséjour}}.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA112 עמודים 115-112]}} בעקבות קרב זה, סולקו כ-11,500 תושבים דוברי צרפתית מ[[אקדיה]], אזור שהיה בשליטה בריטית {{אנ|Expulsion of the Acadians}}.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA114 עמוד 114]}}
===בצפון אמריקה===
[[קובץ:Nouvelle-France map-he.svg|שמאל|ממוזער|360px|מפת ההתיישבויות של בריטניה וצרפת בצפון אמריקה, 1750, טרם פרוץ המלחמה]]
הגבולות בין אדמותיה של בריטניה לבין אלו של צרפת בצפון אמריקה לא היו מוגדרים לחלוטין במחצית [[המאה ה-18]]. צרפת טענה זמן רב לחזקה על כל [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] של [[נהר המיסיסיפי]], טענה שנדחתה על ידי בריטניה. במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-18|שנות החמישים]] המוקדמות של אותה המאה, החלה צרפת לבנות רשת מבצרים בעמק [[אוהיו (נהר)|נהר אוהיו]] על מנת להגן על השטח האמור, להפגין נוכחות צרפתית ולמנוע השפעה בריטית על ה[[עמים ילידים בארצות הברית|עמים הילידים ביבשת]].
 
בחודשים הבאים, המשיכה הפעילות הצבאית הבריטית נגד הצרפתים ביתר שאת: בחודש [[יולי]] באותה השנה [[מייג'ור גנרל]] [[אדוארד בראדוק]] {{אנ|Edward Braddock}} הנהיג כוח בן אלפיים חיילים בכוח שנועד לכבוש מחדש את פור דוקן; ברם, המשלחת לא השיגה את מטרותיה. ב-[[8 ביוני]] באותה השנה ה[[אדמירל]] [[אדוארד בוסקאוון]] {{אנ|Edward Boscawen}} הפגיז את האוניה הצרפתית "אלסיד" {{אנ|Action of 8 June 1755}} ולכד אותה. נוסף על כך, בחודש [[ספטמבר]] לחמו כוחות בריטיים וצרפתיים אלה מול אלה ב[[קרב אגם ג'ורג']] {{אנ|Battle of Lake George}}.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA119 עמודים 120-119]}} כמו כן, הבריטים החלו להטריד ספינות צרפתיות ב[[אוגוסט]] 1755. במסגרת פעולותיהם הם לכדו מאות ספינות ולקחו בשבי אלפי סוחרים ימיים. כל זאת כאשר שתי המדינות היו, להלכה, במצב של שלום.
המתיישבים הבריטים לאורך קו החוף הוטרדו מכך שהכוחות הצרפתיים יהיו קרובים לגבולות המערביים של מושבותיהם. הם חששו שמא הצרפתים עלולים לעודד את הילידים המקומיים שהיו בני בריתם של הצרפתים לתקוף את הבריטים. כמו כן, שאפו הבריטים לקבל גישה לאדמות הפוריות של עמק נהר אוהיו משום שמתיישבים חדשים רבים נזקקו לאדמות חקלאיות.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA17 עמוד 17]}}
 
=== המערכה עוברת לאירופה: צרפת תוקפת את הנובר ואת מנורקה ===
פור דוקן {{אנ|Fort Duquesne}}, המבצר החשוב ביותר שבנו הצרפתים, נועד לבסס את הנוכחות שלהם ב"מזלגות אוהיו", מקום שם נפגשים נהרות [[אלגיני (נהר)|אלגיני]] ו{{מונחון|מונונגהלה (נהר)|מונונגהלה|בשפת אונאמי של הילידים האמריקאיים: גדות נופלות}} {{אנ|Monongahela River}} ויוצרים את [[אוהיו (נהר)|נהר אוהיו]]; מקום זה נמצא כיום בעיר [[פיטסבורג]] שבמדינת [[פנסילבניה]]. ניסיונות בריטיים בלתי אלימים לעצור את בניית המבצר נכשלו. לבסוף, ב-[[28 במאי]] 1754 נשלח כוח צבא בריטי מ[[וירג'יניה]], בפיקודו של הגנרל בן ה-22 [[ג'ורג' וושינגטון]], על מנת להוציא את הצרפתים מאזור זה. הכוח פשט על המבצר והרג עשרה מאנשיו, לרבות מפקד המבצר, ז'וזף ז'ומונוויל. מאז נקרא הקרב על שמו, קרב ז'ומונוויל גלן {{אנ|Battle of Jumonville Glen}}. הצרפתים נקמו את כיבוש המבצר בכך שתקפו את צבאו של וושינגטון בפורט נססיטי {{אנ|Battle of Fort Necessity}} ואילצו את וושינגטון להיכנע.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA51 עמודים 65-51]}} היו אלה האירועים הראשונים שהובילו למלחמת שבע השנים העולמית.
צרפת המוטרדת זממה בתגובה לתקוף את [[נסיכות הבוחר מהנובר|הנובר]], נסיכות אירופאית תחת שליטת בריטניה ששכנה לא הרחק מצרפת. ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] של הנובר באותה העת, [[ג'ורג' השני]], כיהן גם כ[[מלכי בריטניה|מלך בריטניה]], כך ששתי המדיניות היו ב[[אוניה פרסונלית]], כינוי לאיחוד בין שתי מדינות. הנובר עצמה שכנה על אדמת אירופה לא הרחק מצרפת. לכן בריטניה, השוכנת על [[בריטניה הגדולה|אי בקרבת אירופה]], התקשתה להגן עליה. על מנת למנוע איום זה, ב-[[16 בינואר]] 1756 חתמה בריטניה על ברית הגנה עם [[פרוסיה]], ששכנה אף היא על אדמת אירופה; לפי ההסכם, שנודע בשם [[הסכם וסטמינסטר (1756)|הסכם וסטמיניסטר]] {{אנ|Anglo-Prussian alliance (1756)}}, התחייבה האחרונה להגן על הנובר בתמורה לסיוע בריטי.{{הערה|[[#Clark|Clark]], [https://books.google.ca/books?id=4LPODzLgDVEC&pg=PA198#v=onepage&q&f=false עמוד 198]}} בתגובה לכך, חתמה צרפת על ברית עם [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], יריבתה מזה שנים רבות, אשר הייתה מסוכסכת באותה תקופה עם פרוסיה. החתימה על בריתות ההגנה האלה נודעה, בדיעבד, כמהפכה הדיפלומטית {{אנ|Diplomatic Revolution}}.
 
בראשית המלחמה סבר ראש ממשלת בריטניה, [[תומאס פלהם-הוליס]], שמערך הבריתות החדש יצליח למנוע מלחמה באירופה,{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA129 עמוד 129]}} אך הצרפתים כינסו כוח צבאי גדול ב[[טולון]] והטילו מצור על האי [[מנורקה]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]], אשר היה נתון אז לשליטה בריטית. הייתה זו הפעולה המלחמתית הראשונה באירופה. הניסיון הבריטי להסיר את המצור מעל האי ב-[[20 במאי]] כשל, ונודע כיום כ[[קרב מנורקה]] {{אנ|Battle of Minorca (1756)}}. לבסוף, נכבש האי על ידי הצרפתים ב-[[28 ביוני]]. מפקד הכוחות הבריטיים באי, [[ג'ון בינג]], הוצא להורג שנה אחת מאוחר יותר עקב כישלונו להגן על האי. בריטניה הכריזה מלחמה על צרפת באופן רשמי ב-[[17 במאי]],{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=QHw4MwEACAAJ&redir_esc=y His Majesty's Declaration of War Against the French King. 17 May, 1756. MS. Notes], באתר [[גוגל ספרים]]}} כמעט שנתיים לאחר פרוץ הלחימה בעמק [[אוהיו]].
חדשות באשר למאורעות אלו הגיעו עד אירופה, שם ניסו בריטניה וצרפת לשאת ולתת על פתרון למצב, אך ללא הצלחה. בסופו של דבר, שלחו שתי המדינות כוחות צבא סדירים לצפון אמריקה על מנת לאכוף את תביעותיהן הטריטוריאליות. הפעולה המלחמתית הראשונה אשר ביצעו הבריטים במסגרת המלחמה הייתה הפשיטה על [[אקדיה]] ב-[[16 ביוני]] [[1755]], במה שנודע ברבות הימים כקרב פור ביוז'ור {{אנ|Battle of Fort Beauséjour}}.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA112 עמודים 115-112]}} בעקבות קרב זה, סולקו כ-11,500 תושבים דוברי צרפתית מ[[אקדיה]], אזור שהיה בשליטה בריטית {{אנ|Expulsion of the Acadians}}.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA114 עמוד 114]}} בחודשים הבאים, המשיכה הפעילות הצבאית הבריטית נגד הצרפתים ביתר שאת: בחודש [[יולי]] באותה השנה [[מייג'ור גנרל]] [[אדוארד בראדוק]] {{אנ|Edward Braddock}} הנהיג כוח בן אלפיים חיילים בכוח שנועד לכבוש מחדש את פור דוקן; ברם, המשלחת לא השיגה את מטרותיה. ב-[[8 ביוני]] באותה השנה ה[[אדמירל]] [[אדוארד בוסקאוון]] {{אנ|Edward Boscawen}} הפגיז את האוניה הצרפתית "אלסיד" {{אנ|Action of 8 June 1755}} ולכד אותה. נוסף על כך, בחודש [[ספטמבר]] לחמו כוחות בריטיים וצרפתיים אלה מול אלה ב[[קרב אגם ג'ורג']] {{אנ|Battle of Lake George}}.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA119 עמודים 120-119]}} כמו כן, הבריטים החלו להטריד ספינות צרפתיות ב[[אוגוסט]] 1755. במסגרת פעולותיהם הם לכדו מאות ספינות ולקחו בשבי אלפי סוחרים ימיים. כל זאת כאשר שתי המדינות היו, להלכה, במצב של שלום.
 
===בריתות ההגנה באירופה: המהפכה הדיפלומטית===
צרפת המוטרדת זממה בתגובה לתקוף את [[נסיכות הבוחר מהנובר|הנובר]]. ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] של הנובר באותה העת, [[ג'ורג' השני]], כיהן גם כ[[מלכי בריטניה|מלך בריטניה]], כך ששתי המדיניות היו ב[[אוניה פרסונלית]]. הנובר עצמה שכנה על אדמת אירופה לא הרחק מצרפת. לכן בריטניה, השוכנת על [[בריטניה הגדולה|אי בקרבת אירופה]], התקשתה להגן עליה. על מנת למנוע איום זה, ב-[[16 בינואר]] 1756 חתמה בריטניה על הסכם עם [[פרוסיה]], ששכנה אף היא על אדמת אירופה; לפי ההסכם, שנודע בשם [[הסכם וסטמינסטר (1756)|הסכם וסטמיניסטר]] {{אנ|Anglo-Prussian alliance (1756)}}, התחייבה האחרונה להגן על הנובר.{{הערה|[[#Clark|Clark]], [https://books.google.ca/books?id=4LPODzLgDVEC&pg=PA198#v=onepage&q&f=false עמוד 198]}} בתגובה לכך, חתמה צרפת על ברית עם [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], יריבתה מזה שנים רבות, אשר הייתה מסוכסכת באותה תקופה עם פרוסיה. החתימה על בריתות אלה נודעה, בדיעבד, כמהפכה הדיפלומטית {{אנ|Diplomatic Revolution}}.
[[קובץ:Carte Guerre de Sept Ans Europe.PNG|300px|ממוזער|מערך הבריתות החדשות באירופה במהלך מלחמת שבע השנים]]
את מלחמת שבע השנים באירופה ניתן לראות כהמשך ישיר של [[מלחמת הירושה האוסטרית]] ([[1740]]–[[1748]]), שבסופה נחתם [[חוזה אקס לה שאפל]] בה הכירה הארכי-דוכסית האוסטרית [[מריה תרזה]] בכיבוש שלזיה על ידי פרוסיה. אולם, לחתימה האוסטרית על חוזה השלום הייתה מטרה אחת בלבד - השגת הפוגה בקרבות אשר תאפשר לה לבנות מחדש את צבאה המוכה ולכרות בריתות מדיניות חדשות. בריתות אלה יאפשרו לה בפרק זמן קצר על מנת שתוכל להשיב לידיה את שלזיה הכבושה.
 
כוחה העולה של פרוסיה עורר גם את חששה של האימפריה הרוסית מפני שיבוש תוכניתה להשתלט על האזור הבלטי. מלחמת הירושה האוסטרית והחוזקה הפרוסית שהוצגה בה גם הבהילו את ממלכת צרפת, בעוד שהיא מאוימת על ידי בריטניה ואוסטריה - האויבות האגדיות של ממלכת צרפת. בעבר הן היו אותם האויבים אשר היה צריך להתגונן מפניהם [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]].{{הערה|שם=בריטניקה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/event/Seven-Years-War|כותרת=Seven Years' War {{!}} European history|תאריך_וידוא=2016-07-12}}{{אנגלית}}}}
===באירופה===
[[קובץ:Europe 1748-1766 blank.png|300px|ממוזער|מפת אירופה לאחר חתימת חוזה אקס לה שאפל, 1748]]
את מלחמת שבע השנים באירופה ניתן לראות כהמשך ישיר של [[מלחמת הירושה האוסטרית]] ([[1740]]–[[1748]]), במהלכה כבש מלך פרוסיה [[פרידריך השני מלך פרוסיה|פרידריך השני]] את [[שלזיה]], חבל ארץ עשיר שנמצא על הגבול בין פרוסיה לאוסטריה. בסופה של המלחמה, נחתם [[חוזה אקס לה שאפל]] בה הכירה הארכי-דוכסית האוסטרית [[מריה תרזה]] בכיבוש שלזיה על ידי פרוסיה. אולם, לחתימה האוסטרית על חוזה השלום הייתה מטרה אחת בלבד - השגת הפוגה בקרבות אשר תאפשר לאוסטריה לבנות מחדש את צבאה המוכה ולכרות בריתות מדיניות אשר יאפשרו לה בפרק זמן קצר להשיב לידיה את שלזיה הכבושה. האימפריה הרוסית חוותה הלם כאשר התחזקה פרוסיה אפילו יותר, מה שמנע ממנה לממש את התוכניות שהיו לה לשליטה באזור הבלטי עקב כוחה העולה של פרוסיה. מלחמת הירושה האוסטרית גם הבהילה את ממלכת צרפת הגדולה, בעוד שהיא מאוימת על ידי בריטניה ואוסטריה - האויבות האגדיות של ממלכת צרפת. בעבר הן היו אותם האויבים אשר היה צריך להתגונן מפניהם [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]]. צרפת ראתה באותה התקופה את פרוסיה ככוח הנגדי החשוב ביותר כנגד האימפריה ההבסבורגית, וחתמה איתה על הסכם ביטחוני-צבאי בשנת 1747.{{הערה|שם=בריטניקה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/event/Seven-Years-War|כותרת=Seven Years' War {{!}} European history|תאריך_וידוא=2016-07-12}}{{אנגלית}}}}
 
האוסטרים המאוימים חתמו על הסכם עם [[האימפריה הרוסית]], ב-2 ביוני 1746 שלפיו במקרה של התקפה של הממלכה הפרוסית או של [[האימפריה העות'מאנית]], [[בית הבסבורג|האימפריה ההבסבורגית]] והאימפריה הרוסית ישתפו פעולה כנגדם.{{הערה|שם=בריטניקה}}
 
האוסטרים המאוימים חתמו על הסכם עם [[האימפריה הרוסית]], ב-2 ביוני 1746 שלפיו במקרה של התקפה של הממלכה הפרוסית, [[בית הבסבורג|האימפריה ההבסבורגית]] והאימפריה הרוסית ישתפו פעולה כנגדם.{{הערה|שם=בריטניקה}}
פרוסיה מצידה ראתה מקום להתפשטות טריטוראלית אל [[פרוסיה המערבית]] שנשלטה על ידי פולין, בנוסף ראתה גם בכיבוש ה[[ממלכת סקסוניה|ממלכה הסקסונית]] דרך להעצמת הכוח הפרוסי באירופה.{{הערה|שם=בריטניקה}}
 
פרוסיה מצידה ראתה מקום להתפשטות טריטוראלית אל [[פרוסיה המערבית]] שנשלטה על ידי פולין, בנוסף ראתה גם בכיבוש ה[[ממלכת סקסוניה|ממלכה הסקסונית]] דרך להעצמת הכוח הפרוסי באירופה.{{הערה|שם=בריטניקה}} השתלטות פרוסיה על שטחים באירופה זעזעה את מדינות היבשת, ותוך שנים מעטות השתנתה המפה הפוליטית בה ללא היכר.
מטרותיה אלו של הארכי-דוכסית הושגו בצורה מרשימה. תוך מספר שנים מועט השתנתה המפה הפוליטית באירופה ללא היכר. צרפת, רוסיה ואוסטריה, מדינות שבמשך שנים עיינו אחת את השנייה, כרתו ברית כנגד פרוסיה. פרוסיה מצדה, נסמכה על הסכם הגנה הדדי עם בריטניה, אשר נשלטה באותו זמן על ידי מלכי [[בית הנובר]] שראו את ממלכת אבותיהם מאוימת על ידי הצרפתים. סיבה נוספת של הבריטים לשותפות עם פרוסיה הייתה רצונם להשיג דריסת רגל ביבשת אירופה, וזאת לאחר שביססו את מעמדם כבעלי הצי הימי החזק בעולם.
 
מטרותיה אלו של הארכי-דוכסית הושגו בצורה מרשימה. השתלטות פרוסיה על שטחים במערב שהיו שייכים לפולין, זעזעה את מדינות אירופה, ותוך שנים מעטות השתנתה המפה הפוליטית ללא היכר. בתקופת ההפוגה שלאחר החתימה על חוזה השלום, עסקה הארכי-דוכסית האוסטרית בעדכון שיטות הלחימה של צבאה לזו של [[הצבא הפרוסי]]. היא שיפרה את רווחת החיילים ואלה בתמורה העניקו לה כבוד רב ונאמנות.
 
במקביל להתחממות הצבאית בפנים היבשת, החל מתעורר מאבק בין צרפת לבריטניה בתחום השליטה ב[[קולוניה|קולוניות]] אשר מעבר לים. מאבק זה נחשב גם הוא כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת שבע השנים.
קובץ:Carle Vanloo, Portrait de l’impératrice Élisabeth Petrovna (1760).jpg|[[יליזבטה, קיסרית רוסיה]]
</gallery>
 
==פרוץ המלחמה==
חלקה הראשון של המלחמה החל בשנת [[1754]] מעבר [[האוקיינוס האטלנטי|לאוקיינוס האטלנטי]] במדינת [[אוהיו]] שבארצות הברית של ימינו. בגזרה זו התחוללו קרבות עזים בין מגיני הקולוניות הצרפתיות לאלו הבריטים. ב-[[17 במאי]] [[1756]], לאחר שנתיים של לחימה בצפון אמריקה, התפשטה המלחמה גם לאירופה כאשר בריטניה הכריזה מלחמה רשמית על צרפת. פרידריך השני מלך פרוסיה, אשר היה מודע לכוונות הקואליציה שמולו לתקוף את ממלכתו, עמד בתקיפות על דעתו שעל פרוסיה ובריטניה להיות היוזמות של המלחמה הבלתי נמנעת. ב-[[29 באוגוסט]] פרצו כוחותיו של פרידריך את הגבול הסקסוני והמלחמה החלה.
 
==הזירה האירופית==
{{ציטוט-צף|'''בעוד שלכמה מדינות יש צבא, לצבא הפרוסי יש מדינה.'''|ה[[פילוסוף]] וה[[סופר]] הצרפתי [[וולטר|ווֹלטֶר]] על הצבא הפרוסי.{{הערה|[https://www.goodreads.com/quotes/7400883-where-some-states-have-an-army-the-prussian-army-has Voltaire > Quotes > Quotable Quote], באתר "goodreads" {{אנגלית}}}}|רוחב=400px}}
בזירה האירופית בלטה הנחיתות המספרית של [[הצבא הפרוסי]] מול אויביו, אולם לא הייתה זו נחיתות איכותית.
 
===1756===
==== הפלישה הפרוסית לסקסוניה: "בעוד שלכמה מדינות יש צבא, לצבא הפרוסי יש מדינה" (וולטר) ====
ראש ממשלת בריטניה, [[תומאס פלהם-הוליס]], סבור היה שמערך הבריתות החדש יצליח למנוע מלחמה באירופה.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA129 עמוד 129]}} ברם, הצרפתים כינסו כוח צבאי גדול ב[[טולון]] על מנת להטיל מצור על האי [[מנורקה]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]], אשר היה נתון אז לשליטה בריטית. הייתה זו הפעולה המלחמתית הראשונה באירופה. הניסיון הבריטי להסיר את המצור מעל האי ב-[[20 במאי]] כשל, ונודע כיום כ[[קרב מנורקה]] {{אנ|Battle of Minorca (1756)}}. לבסוף, נכבש האי על ידי הצרפתים ב-[[28 ביוני]]. מפקד הכוחות הבריטיים באי, [[ג'ון בינג]], הוצא להורג שנה אחת מאוחר יותר עקב כישלונו להגן על האי. בריטניה הכריזה מלחמה על צרפת באופן רשמי ב-[[17 במאי]],{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=QHw4MwEACAAJ&redir_esc=y His Majesty's Declaration of War Against the French King. 17 May, 1756. MS. Notes], באתר [[גוגל ספרים]]}} כמעט שנתיים לאחר פרוץ הלחימה בעמק [[אוהיו]].
בד בבד גם [[פרידריך השני, מלך פרוסיה]], שחתם על ברית הגנה עם בריטניה, יזם מהלך צבאי. ב-[[29 באוגוסט]] החלה המעורבות הפרוסית במלחמה: פרידריך הנהיג צבא שפלש ל[[נסיכות הבוחר מסקסוניה|סקסוניה]], מדינה קטנה שתמכה באוסטריה. הוא עשה זאת על מנת לעצור את הפלישה הצרפתית-אוסטרית הצפויה לשלזיה. לפרידריך היו שלוש מטרות במלחמתו החדשה עם אוסטריה: הראשונה הייתה לכבוש את סקסוניה, להיפטר ממנה כאיום אפשרי למדינתו ולהשתמש בצבא שלה ובכספיה למען המאמץ המלחמתי הפרוסי; השנייה הייתה להתקדם לכיוון [[בוהמיה]], מקום שם יוכל להקים בתי מגורים צבאיים במימון אוסטרי; והשלישית הייתה לפלוש ל[[מורביה]] דרך שלזיה, לצור על המבצר שב[[אולומואוץ]] ('''Olmütz'''), להתקדם לכיוון [[וינה]] וכך להכריע את המלחמה לטובתו.
 
[[פרידריך השני, מלך פרוסיה]] קיבל ידיעות על העימותים שהתרחשו בצפון אמריקה וחתם על ברית עם בריטניה. לנוכח מערך הבריתות החדש באירופה, השתכנע פרדריך כי פריצתה של מלחמה היא עניין של זמן והחליט להקדים תרופה למכה. ב-[[29 באוגוסט]] החלה המעורבות הפרוסית במלחמה: פרידריך הנהיג צבא שפלש ל[[נסיכות הבוחר מסקסוניה|סקסוניה]], אחת המדינות הגרמניות הקטנות אשר תמכו באוסטריה. הוא עשה כך על מנת לעצור את הפלישה הצרפתית-אוסטרית הצפויה לשלזיה. לפרידריך היו שלוש מטרות במלחמתו החדשה עם אוסטריה: הראשונה הייתה לכבוש את סקסוניה, להיפטר ממנה כאיום אפשרי למדינתו ולהשתמש בצבא שלה ובכספיה למען המאמץ המלחמתי הפרוסי; השנייה הייתה להתקדם לכיוון [[בוהמיה]], מקום שם יוכל להקים בתי מגורים צבאיים במימון אוסטרי; והשלישית הייתה לפלוש ל[[מורביה]] דרך שלזיה, לצור על המבצר שב[[אולומואוץ]], להתקדם לכיוון [[וינה]] וכך להכריע את המלחמה לטובתו.
 
[[קובץ:Battle of Lobositz edit.png|300px|ממוזער|מערכי הכוחות בקרב לובושיץ; באדום - אוסטריה, בכחול - פרוסיה]]
 
צבאותיהן של סקסוניה ואוסטריה לא היו ערוכים לפלישה של אוסטריה ופרוסיה. לבסוף, ב-[[10 בספטמבר]], כבש פרידריך את דרזדן לאחר התנגדות סקסונית מועטה ביותר. הצבא הסקסוני, שכלל רק 20,000 חיילים, נס לכיוון דרום מזרח, אל עבר מבצר [[פירנה (עיר)|פירנה]] {{אנ|Pirna}}. ב-[[1 באוקטובר]] נערך [[קרב לובושיץ]] {{אנ|Battle of Lobositz}}, שבמהלכו נחל פרידריך את אחת המבוכות הגדולות ביותר בקריירה שלו. פרידריך העריך הערכת חסר את הצבא האוסטרי בן ה-32,000 חיילים. הוא החל לתמרן באופן מוגזם, ובשלב מסוים אף הורה לחייליו לירות בפרשים פרוסים שנסוגו. פרידריך ברח משדה הקרב, והשאיר את גנרל קיית' לפקד על הכוח הפרוסי לבדו.{{הערה|[[#Szabo|Szabo]], [https://books.google.co.il/books?id=AakuAgAAQBAJ&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמודים 58-56]}} הפרוסים הצליחו לצאת מהקרב בשן ועין למנוע בקרב את החבירה האוסטרית לצבא הסקסוני המבודד. ברם, נגרם להם עיכוב ממושך, שאיפשר לאוסטרים לארגן את צבאותיהם להמשך הלחימה.
בעוד פרידריך תוקף בסקסוניה, נותר הגנרל הפרוסי [[כריסטוף גרף פון שוורין]] {{גר|Kurt Christoph von Schwerin}} בשלזיה עם צבא של 25,000 חיילים על מנת להגן עליה מפני פשיטות אוסטריות. הגנרל [[האנס פון להוולדט]] {{אנ|Hans von Lehwaldt}} נשלח למזרח פרוסיה על מנת להגן עליה מפלישה רוסית אפשרית. הצבא הפרוסי צעד בשלושה טורים מרכזיים: הראשון כלל כ-15,000 חיילים בפיקודו של הנסיך [[פרדיננד מברונסוויק]] {{אנ|Duke Ferdinand of Brunswick-Wolfenbüttel}}; השני כלל כ-18,000 חיילים בפיקודו של [[אוגוסטוס ויליאם, דוכס ברונסוויק-בוורן]] {{אנ|Augustus William, Duke of Brunswick-Bevern}}; והשלישי כלל כ-30,000 חיילים, בפיקודו של פרידריך עצמו יחד עם הגנרל הסקוטי [[ג'יימס קיית']] {{אנ|James Francis Edward Keith}}. צבאו של פרדיננד מברונסוויק התקרב לעיר [[קמניץ]]. צבאו של דוכס ברונסוויק עבר דרך [[לוסאטיה]] {{אנ|Lusatia}} וסגר על העיר [[באוצן]]. בה בעת, צבאם של פרידריך וקיית' נע לכיוון העיר [[דרזדן]], בירת סקסוניה.
 
ההתקפה על סקסוניה הנייטרלית גרמה לכעס ברחבי אירופה והובילה להתחזקות הקואליציה האנטי-פרוסית, שכללה את רוסיה, שוודיה, צרפת ואוסטריה.{{הערה|[[#Dull|Dull]], [https://books.google.ca/books?id=QcsnvXeOdW4C&pg=PA71#v=onepage&q&f=false עמוד 71]}}
צבאותיהן של סקסוניה ואוסטריה לא היו ערוכים לפלישה של אוסטריה ופרוסיה. לבסוף, ב-[[10 בספטמבר]], כבש פרידריך את דרזדן למול התנגדות סקסונית מועטה ביותר. הצבא הסקסוני, שכלל רק 20,000 חיילים, נס לכיוון דרום מזרח, אל עבר מבצר [[פירנה (עיר)|פירנה]] {{אנ|Pirna}}. ב-[[1 באוקטובר]] נערך [[קרב לובושיץ]] {{אנ|Battle of Lobositz}}, שבמהלכו נחל פרידריך את אחת המבוכות הגדולות ביותר בקריירה שלו. פרידריך העריך הערכת חסר את הצבא האוסטרי בן ה-32,000 חיילים, שעליו פיקד הגנרל [[מקסימיליאן אוליסס בראון]] {{אנ|Maximilian Ulysses Browne}}. הוא החל לתמרן באופן מוגזם, ובשלב מסוים אף הורה לחייליו לירות בפרשים פרוסים שנסוגו. פרידריך ברח משדה הקרב, והשאיר את גנרל קיית' לפקד על הכוח הפרוסי לבדו. גם מפקד הכוח האוסטרי בראון עזב את הקרב, בניסיון חסר תועלת להיפגש עם הכוח הסקסוני המבודד שבפירנה. בעוד הפרוסים נשארים בשדה הקרב הכריז פרידריך על ניצחון פרוסי בקרב.{{הערה|[[#Szabo|Szabo]], [https://books.google.co.il/books?id=AakuAgAAQBAJ&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמודים 58-56]}} הפרוסים הצליחו לצאת מהקרב בשן ועין למנוע בקרב את החבירה האוסטרית לצבא הסקסוני המבודד. ברם, נגרם להם עיכוב ממושך, שאיפשר לאוסטרים לארגן את צבאותיהם להמשך הלחימה.
 
====בריטניה מחמשת את פרוסיה====
מאוחר יותר, סיימו הפרוסים לכבוש את סקסוניה. לאחר [[המצור על פירנה]] {{אנ|Siege of Pirna}} ב[[אוקטובר]] 1756, נכנע הצבא הסקסוני במלואו, ושולב בתוך הצבא הפרוסי. ההתקפה על סקסוניה הנייטרלית גרמה לכעס ברחבי אירופה והובילה להתחזקות הקואליציה האנטי-פרוסית.{{הערה|[[#Dull|Dull]], [https://books.google.ca/books?id=QcsnvXeOdW4C&pg=PA71#v=onepage&q&f=false עמוד 71]}} האוסטרים הצליחו לכבוש את שלזיה באופן חלקי בלבד. ברם, הם מנעו מפרידריך להקים בתי מגורים צבאיים בבוהמיה. פרידריך הוצג ככזה שיש לו ביטחון עצמי מופרז שגבל בהתנשאות, ושגיאותיו עלו ביוקר לצבא הפרוסי הקטן. זה גרם לו לציין כי הוא לא לחם באותם האוסטרים, שבהם הוא לחם במלחמה הקודמת.
בריטניה הופתעה מהמבצע הצבאי הפתאומי של פרוסיה. היא התחילה לצייד את בעלת בריתה החדשה ב[[ספינה|ספינות]] ובמצרכים ששווים עמד על 670,000 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] דאז (כ-100.4 מיליון לירות שטרלינג בימינו). כוח משותף של מדינות גרמניות בעלות ברית אורגן על ידי הבריטים על מנת להגן על הנובר מפלישה צרפתית, תחת פיקודו של [[דוכס קומברלנד]] {{אנ|Prince William, Duke of Cumberland}}. הבריטים ניסו לשדל את [[הרפובליקה ההולנדית]] להצטרף לברית; ברם, האחרונה לא נעתרה לבקשה, עקב שאיפותיה להישאר מדינה נייטרלית.{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/756291?seq=2#metadata_info_tab_contents The Dutch as Neutrals in the Seven Years' War], באתר "JSTOR" {{אנגלית}}}} חרף נחיתות מספרית חמורה שממנה סבל הצבא הפרוסי, שנת 1756 הייתה מוצלחת עבורו; זאת, בניגוד לכישלון הבריטי היחסי בצפון אמריקה.
 
בריטניה הופתעה מהמבצע הצבאי הפתאומי של פרוסיה. היא התחילה לצייד את בעלת בריתה החדשה ב[[ספינה|ספינות]] ובמצרכים ששווים עמד על 670,000 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] דאז (כ-100.4 מיליון לירות שטרלינג בשנת [[2020]]). כוח משותף של מדינות גרמניות בעלות ברית אורגן על ידי הבריטים על מנת להגן על הנובר מפלישה צרפתית, תחת פיקודו של [[דוכס קומברלנד]] {{אנ|Prince William, Duke of Cumberland}}. הבריטים ניסו לשדל את [[הרפובליקה ההולנדית]] להצטרף לברית; ברם, האחרונה לא נעתרה לבקשה, עקב שאיפותיה להישאר מדינה נייטרלית.{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/756291?seq=2#metadata_info_tab_contents The Dutch as Neutrals in the Seven Years' War], באתר "JSTOR" {{אנגלית}}}} חרף נחיתות מספרית חמורה שממנה סבל הצבא הפרוסי, שנת 1756 הייתה מוצלחת עבורה; זאת, בניגוד לכישלון הבריטי היחסי בצפון אמריקה.
 
===1757===
====הפלישה הפרוסית לבוהמיה====
בחורף [[1757]], בזמן שלא התאפשרה פעילות צבאית, חתמו צרפת ואוסטריה ב[[ורסאי|וורסאי]] על שני הסכמים. ב[[חוזה ורסאי (1756)|חוזה ורסאי הראשון]] {{אנ|Treaty of Versailles (1756)}}, אשר נחתם ב-[[31 בדצמבר]] 1756, חתמו הצדדים על [[ברית הגנה]] הדדית, במקרה של תקיפה פרוסית או בריטית. ב[[חוזה ורסאי (1757)|חוזה ורסאי השני]] {{אנ|Treaty of Versailles (1757)}}, אשר נחתם ב-[[1 במאי]] 1757, הבטיחה צרפת לסייע לאוסטריה בכיבושה מחדש של שלזיה; בתמורה לכך תעניק האחרונה ל[[פליפה, דוכס פארמה|פליפה]], בן דודו של מלך צרפת לואי החמישה עשר, את [[ארצות השפלה האוסטריות]]. כמו כן, הוסכם כי צרפת תסייע במימון המאמץ המלחמתי האוסטרי ותשלח חיילים לזירת הקרבות באירופה.{{הערה|[[#Dull|Dull]], [https://books.google.ca/books?id=QcsnvXeOdW4C&pg=PA93#v=onepage&q&f=false עמודים 94-93]}} החוזים נחתמו על רקע שאיפותיה של הקואליציה האנטי-פרוסית לחלק את פרוסיה בין חברות הקואליציה בתום המלחמה.{{הערה|[[#Clark|Clark]], [https://books.google.ca/books?id=4LPODzLgDVEC&pg=PA200#v=onepage&q&f=false עמוד 200]}} אין לבלבל את החוזים הללו עם [[חוזה ורסאי]] משנת [[1919]], אשר חתם את מלחמת העולם הראשונה.
באביב של שנת 1757 פלשה פרוסיה לחבל [[בוהמיה]], אשר שוכן דרומית לסקסוניה, ב[[צ'כיה]] של ימינו.{{הערה|[[#Marston|Marston]], [https://books.google.ca/books?id=1icUjZag24YC&pg=PA37#v=onepage&q&f=false עמוד 37]}} זאת, לפני שלכוחות צרפתיים או רוסיים יתאפשר להגיע לאזור ולחבור לאוסטריה, בעלת בריתם. ב-[[21 באפריל]] כבשו הפרוסים את העיר [[ליברץ]] והתקדמו אל עבר [[פראג]], בירת בוהמיה. בסופו של דבר, הסתיים [[הקרב על פראג (1757)|הקרב על פראג]] בניצחון פרוסי; פרידריך ניצל פריצה במערך האוסטרי, חדר לתוכה וחצה אותו לשניים.{{הערה|שם=האנציקלופדיה העברית|{{צ-מאמר|מחבר=פנחס פיק|שם=מלחמת שבע השנים|כתב עת=האנציקלופדיה העברית|כרך=כג|עמ=715}}}} עם היוודע דבר הקרב, הוקפץ כוח תגבורת אוסטרי בראשותו של [[לאופולד יוזף פון דאון]] לאזור, אך איחר את המועד והגיע לקרב אחרי שמרבית הצבא האוסטרי הובס.
 
בחתימת ההסכמים הללו השלימו שני הצדדים למעשה את המהפכה הדיפלומטית; זאת, בהתחשב בכך שרק שנים ספורות קודם לכן לחמו הצדדים במלחמת הירושה האוסטרית. הן ב[[מלחמת הירושה הספרדית]] והן במלחמת שבע השנים, לחמה צרפת נגד בריטניה, ואוסטריה לחמה נגד פרוסיה. ברם, כאמור, במלחמה זו חתמו פרוסיה ובריטניה על ברית צבאית. בשל כך, נאלצו צרפת ואוסטריה ליישר את ההדורים ביניהן ולהילחם שכם אל שכם.
 
באביב של שנת 1757, נטל פרידריך את היוזמה לידיו בשנית. ב-[[18 באפריל]] הוא פלש אל חבל [[בוהמיה]], אשר שוכן דרומית לסקסוניה, ב[[צ'כיה]] של ימינו.{{הערה|[[#Marston|Marston]], [https://books.google.ca/books?id=1icUjZag24YC&pg=PA37#v=onepage&q&f=false עמוד 37]}} זאת, לפני שלכוחות צרפתיים או רוסיים יתאפשר להגיע לאזור ולחבור לאוסטריה, בעלת בריתם. ב-[[21 באפריל]] כבשו הפרוסים את העיר [[ליברץ]]. פרדריך החל להתקדם אל עבר [[פראג]], בירת בוהמיה והעיר הגדולה ביותר בה. ב-[[6 במאי]], בעוד הוא מתקרב לפראג, נתקל פרידריך בכוחות אוסטרים שהמתינו לו מחוץ לה. בסופו של דבר, הסתיים [[הקרב על פראג (1757)|הקרב על פראג]] בניצחון פרוסי; פרידריך ניצל פריצה במערך האוסטרי, חדר לתוכה וחצה אותו לשניים.{{הערה|שם=האנציקלופדיה העברית|{{צ-מאמר|מחבר=פנחס פיק|שם=מלחמת שבע השנים|כתב עת=האנציקלופדיה העברית|כרך=כג|עמ=715}}}} עם היוודע דבר הקרב, הוקפץ כוח תגבורת אוסטרי בראשותו של [[לאופולד יוזף פון דאון]] לאזור, אך איחר את המועד והגיע לקרב אחרי שמרבית הצבא האוסטרי כבר הובס.
 
לאחר הקרב, התפנו הפרוסים להטיל [[המצור על פראג|מצור על פראג]]. לאחר כחודשיים של מצור, שעה הפרוסים היו קרובים להשלמת המצור על העיר, שלחו האוסטרים צבא חדש בפיקודו של דאון. ב-[[18 ביוני]] נערך בקרבת העייריה [[קולין (עיר)|קולין]] {{אנ|Kolín}} קרב בין כוחותיו של דאון לאלו של פרדריך, בשם [[קרב קולין]]. הפרוסים נחלו תבוסה מכרעת בקרב, אולצו לסגת מבוהמיה וכך הביאו את המצור על פראג לסיומו.
 
לאחר הנסיגה הרחבה מבוהמיה, היה מצבה של פרוסיה עגום במיוחד. כוחות אוסטרים החלו פולשים לשטח הממלכה, בעוד צבא צרפתי, בראשות הנסיך מסוביזה, החל להתקרב לגבולה המערבי. כך, למשל, ב-[[26 ביולי]] הביסו הצרפתים את צבאה של הנובר, בעלת בריתה של פרוסיה, ב[[קרב האסטנבק]] {{אנ|Battle of Hastenbeck}}. אז התחיל כיבוש צרפתי זמני בהנובר. במהלך אשר כונה על ידי [[נפוליאון]] "פנינה של תמרון והחלטיות", הצליח פרידריך להפוך את היוצרות. ב-[[5 בנובמבר]] נפגשו הצבאות הצרפתי והפרוסי ממערב ל[[לייפציג]] ב[[קרב רוסבאך]], שבו נחלו הפרוסים ניצחון מרשים; בין השאר, הודות ל[[חיל פרשים|חיל הפרשים]] שעליו פיקד [[פרידריך וילהלם פון זיידליץ]].
נוסף על הלחימה מול צרפת ואוסטריה, לחמה פרוסיה מול שוודיה ב[[פומרניה]] ומול רוסיה ב[[פרוסיה המזרחית]]. הצטרפותן של שתי המדינות הללו למלחמה אילצה את פרידריך להפנות את משאביו לחזיתות נוספות על מנת להתמודד עם האיום החדש הנשקף משתיהן.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA176 עמוד 176]}}
 
לאחר הנסיגה הרחבה מבוהמיה, היה מצבה של פרוסיה עגום במיוחד. כוחות אוסטרים החלו פולשים לשטח הממלכה, בעוד צבא צרפתי, בראשות הנסיך מסוביזה, החל להתקרב לגבולה המערבי. כך, למשל, ב-[[26 ביולי]] הביסו הצרפתים את צבאה של הנובר, בעלת בריתה של פרוסיה, ב[[קרב האסטנבק]] {{אנ|Battle of Hastenbeck}}. אז התחיל כיבוש צרפתי זמני בהנובר. במהלך זה אשר כונה על ידי [[נפוליאון]] "פנינה של תמרון והחלטיות", הצליח פרידריך להפוך את היוצרות. ב-[[5 בנובמבר]] נפגשו הצבאות הצרפתי והפרוסי ממערב ל[[לייפציג]] ב[[קרב רוסבאך]], שבו נחלו הפרוסים ניצחון מרשים; בין השאר, הודות לעבודת [[חיל פרשים|חיל הפרשים]] שעליו פיקד [[פרידריך וילהלם פון זיידליץ]].
 
====פרוסיה נוחלת ניצחונות מול הצבא האוסטרי====
[[קובץ:Batte of Leuthen.jpg|ממוזער|200px|חיילים פרוסים בקרב לויתן]]
שעה שצבאו של פרידריך היה עסוק בלחימה מול הצרפתים ברוסבאך, ניתנה לאוסטרים יד חופשית לפעול בשלזיה מול הפרוסים. ב-[[22 בנובמבר]] כבשו האוסטרים את העיר [[ורוצלב]] מידיו של [[אוגוסטוס ויליאם, דוכס ברונסוויק-בוורן|דוכס ברונסוויק-בוורן]], במה שנודע כ[[קרב ורוצלב]]. בסיום הקרב נסוגו שארית הכוחות הפרוסים לכיוון העיר [[גלוגוב]], ומפקד הכוח הפרוסי, בוורן, נלקח בשבי האוסטרים.{{הערה|[[#Kohlrausch|Kohlrausch]], [https://books.google.ca/books?id=iIlJAAAAMAAJ&pg=PA573#v=onepage&q&f=false עמוד 573]}} בשל כך נע פרידריך במהירות לכיוון שלזיה לנוכח הצבא האוסטרי שפלש אליה.
 
ב-[[6 בדצמבר]] נתקל פרידריך בכוחות האוסטריים בקרבת העייריה לויתן (כיום העיר [[לוטינה]] {{אנ|Lutynia, Środa Śląska County}} שבפולין). כוחות אלה היו חזקים ממנו במידה ניכרת והם המתינו לו בפאתי העיירה. במהלך הקרב שהתחולל במקום, הקרוי בשם [[קרב לויתן]], יצא פרידריך למתקפת הסחה לכיוון צפון מזרח. משנתפנובד האוסטרים לעצור את מתקפת ההסחה,בבד תקפו יתר הכוחות הפרוסיים את מקביליהם האוסטריים מכיוון דרום מזרח, וכיתרו אותם.{{הערה|שם=האנציקלופדיה העברית}} היה זה אחד מניצחונותיו המזהירים של פרידריך. עם התבוסה האוסטרית המכרעת לאחר הקרב, התאפשר לפרידריך לכבוש ורוצלב מחדש; ואכן, ב-[[20 בדצמבר]] הצליח פרידריך לממש את שאיפתו בתום [[המצור על ורוצלב|מצור על העיר]], אשר ארך כשבועיים.
 
לאחר הניצחונות המזהירים ברוסבאך ובלויתן, הוכיח פרידריך פעם נוספת את היותו המצביא הטוב ביבשת; זה השולט על הצבא החזק והיעיל ביותר בעולם. פרידריך קיווה שניצחונות אלה יצליחו להשיב את מריה תרזה, מלכת אוסטריה, לשולחן המשא ומתן על הסכמי השלום.{{הערה|[[#Redman|Redman]], [https://books.google.ca/books?id=P_q2BQAAQBAJ&pg=PA166#v=onepage&q&f=false עמוד 166]}} ברם, היאאך היא הייתה נחושה שלא לשאת ולתת עד שצבאה ישתלט על שלזיה מחדש.{{הערה|[[#Redman|Redman]], [https://books.google.ca/books?id=P_q2BQAAQBAJ&pg=PA173#v=onepage&q&f=false עמוד 173]}}{{הערה|שם=קולראוס|[[#Kohlrausch|Kohlrausch]], [https://books.google.ca/books?id=iIlJAAAAMAAJ&pg=PA575#v=onepage&q&f=false עמודים 576-575]}} עקב הנטל הכלכלי הכבד של המלחמה, שכילה את תקציב המדינה ל-1757, העלתה פרוסיה את המיסים שהושתו על סקסוניה הכבושה ועל הכנסייה הקתולית בשלזיה על מנת שיהיה מספיק כסף למימון המלחמה בהמשך.{{הערה|[[#Kohlrausch|Kohlrausch]], [https://books.google.ca/books?id=iIlJAAAAMAAJ&pg=PA576#v=onepage&q&f=false עמוד 576]}}
 
==== הצטרפות שוודיה ורוסיה למלחמה נגד פרוסיה ====
===1758===
נוסף ללחימה מול צרפת ואוסטריה, לחמה פרוסיה מול שוודיה ב[[פומרניה]] ומול רוסיה ב[[פרוסיה המזרחית]]. הצטרפותן של שתי המדינות הללו למלחמה אילצה את פרידריך להפנות את משאביו לחזיתות נוספות על מנת להתמודד עם האיום החדש הנשקף משתיהן.{{הערה|[[#Anderson|Anderson]], [https://books.google.ca/books?id=FFO2clqJCqMC&pg=PA176 עמוד 176]}}
ב-[[22 בינואר]] כבשו כוחות רוסיים, תחת פיקודו של הסקוטי [[ויליאם פרמור]] {{אנ|William Fermor}} את העיר קניגסברג שב[[פרוסיה המזרחית]] (כיום [[קלינינגרד]]). באביב של שנת [[1758]] פלש הצבא הפרוסי לאוסטריה, אך לא הצליח להגיע להישג בעל חשיבות. ב-[[27 במרץ]] חצה צבאו של פרדיננד מברונסוויק את נהר ה[[ריין]]. ב-[[23 ביוני]] ניצח פרדיננד באמצעות צבא של 40,000 חיילים צבא צרפתי בן 70,000 חיילים ב[[קרב קרפלד]]. בחזית המערבית, הוכו הצרפתים בשנית בקרב [[קרב ריינברג|ריינברג]].
 
===1760-1758===
לאחר שהביא לנסיגת הרוסים תקף פרידריך ב-[[25 בספטמבר]] את הצבא השוודי, שהצליח לעמוד בשש מתקפות פרוסיות. ב-[[14 באוקטובר]] הצליחו האוסטרים להפתיע את הפרוסים ב[[קרב הוכקירך]]. חטיבת ה[[ארטילריה]] הפרוסית נמחתה כמעט לחלוטין, אך פרידריך הצליח להסיג את צבאו מבלי לספוג אבדות נוספות.
====פרוסיה נוחלת מפלה לאוסטריה ולצרפת====
 
ב-[[22 בינואר]] כבשו כוחות רוסיים, תחת פיקודו של הסקוטי [[ויליאם פרמור]] {{אנ|William Fermor}} את העיר קניגסברג שב[[פרוסיה המזרחית]] (כיום [[קלינינגרד]]).[[קובץ:Kunersdorff.jpg|ממוזער|קרב קונרסדורף]]
===1759===
[[קובץ:Kunersdorff.jpg|ממוזער|קרב קונרסדורף]]
בשנת [[1759]] נחלו הפרוסים מספר תבוסות נוספות. ב[[קרב קאי]] הביס צבא רוסי של 70,000 חיילים את הכוחות הפרוסים שמנו 26,000 חיילים בלבד. הצבא ההאנוברי הצליח לנצח את הצבא הצרפתי ב[[קרב מינדן]], אולם עובדה זו לא מנעה מפרידריך לאבד כמחצית מכלל כוחותיו ב[[קרב קונרסדורף]]. ב[[קרב מקסן]] הכניע הצבא האוסטרי גיס פרוסי שלם אשר מנה 13,000 חיילים.
 
הצרפתים תכננו באותה שנה לפלוש לבריטניה, אך בסופו של דבר הם החליטו לבטל את התכנית עקב העליונות הימית של בריטניה.
במערב היבשת הנהיגו הצרפתים ניסיון פלישה לאיים הבריטיים בשנת 1759, אולם תוכנית זו לא הגיעה לכלל הבשלה לאחר שתי מפלות צרפתיות בקרבות ימיים מול [[ספינת מלחמה|ספינות המלחמה]] הבריטיות.
 
שנת [[1760]] החלה גם היא בסימן מפלות פרוסיות: הפרוסים הפסידו בקרבות רבים ולקראת סוף השנה נכבשה הבירה הפרוסית ברלין למשך זמן קצר על ידי הצבאות הזרים.
===1760===
שנת [[1760]] החלה גם היא בסימן מפלות פרוסיות. הפרוסים הובסו ב[[קרב לנדסהוט]], ואילו הצרפתים הצליחו לכבוש שטחים בצפון פרוסיה, לחופי [[הים הבלטי]]. בהמשך הקרבות הצליחו הכוחות האוסטרים לכבוש את העיר גלאץ שבשלזיה ([[קלודצקו]] ב[[פולין]]), אולם הפסידו לפרידריך ב[[קרב ליגניץ (1760)|קרב ליגניץ]] אף־על־פי שמספר חייליהם היה גבוה פי שלושה ממספר החיילים הפרוסים. ניצחון זה של הפרוסים לא מנע מהרוסים והאוסטרים לאחד כוחות במטרה לכבוש את הבירה הפרוסית - [[ברלין]].
 
===1762-1761===
ב-[[4 בינואר]] [[1761]] הצטרפה גם ספרד לקרבות בהכריזה מלחמה על בריטניה ועל פורטוגל, בעלת בריתה. פורטוגל הייתה הרוסה מרעידת האדמה ב[[ליסבון]], ואילולא הסיוע הבריטי היא כנראה הייתה נמחצת תחת הצבא הספרדי.
 
==== ספרד מכריזה מלחמה על בריטניה ופורטוגל, ופרוסיה משיגה יתרון צבאי ====
כניסתה של ספרד למלחמה, החלישה את התמיכה הבריטית בפרוסיה, שהחלה מאבדת שטחים במהירות לטובת האוסטרים והרוסים. לקראת סוף שנת 1761 מנה הצבא הפרוסי כ-60,000 חיילים בלבד. בריטניה מצידה הודיעה לפרידריך השני כי היא מתכוונת למשוך ידה מהמלחמה ולהפסיק את תמיכתה הכלכלית בפרוסיה. סופה של הממלכה הפרוסית נראה קרוב מתמיד, אולם לבסוף שיחק המזל לידיהם של הפרוסים. ב-[[5 בינואר]] [[1762]], נפטרה הצארינה הרוסייה [[יליזבטה, קיסרית רוסיה|יליזבטה]]. יורשה הפרו-פרוסי [[פיוטר השלישי]] הציע מיד עם המלכתו חוזה שלום שישים קץ לקרבות.
ב-[[4 בינואר]] [[1761]] הצטרפה גם ספרד לקרבות בהכריזה מלחמה על בריטניה ועל פורטוגל, בעלת בריתה. פורטוגל הייתה הרוסה מרעידת האדמה ב[[ליסבון]], ואילולא הסיוע הבריטי היא הייתה עלולה להימחץ תחת הצבא הספרדי.
 
כניסתה של ספרד למלחמה, החלישה את התמיכה הבריטית בפרוסיה, וזו החלה מאבדת שטחים במהירות לטובת האוסטרים והרוסים. לקראת סוף שנת 1761 מנה הצבא הפרוסי כ-60,000 חיילים בלבד. בריטניה מצידה הודיעה לפרידריך השני כי היא מתכוונת למשוך ידה מהמלחמה ולהפסיק את תמיכתה הכלכלית בפרוסיה. סופה של הממלכה הפרוסית נראה קרוב מתמיד, אולם לבסוף שיחק המזל לידיהם של הפרוסים. ב-[[5 בינואר]] [[1762]], נפטרה הצארינה הרוסייה [[יליזבטה, קיסרית רוסיה|יליזבטה]]. יורשה הפרו-פרוסי [[פיוטר השלישי]] הציע מיד עם המלכתו חוזה שלום שישים קץ לקרבות.
 
עם יציאתה של רוסיה מהמלחמה, שוודיה החליטה לצאת מהמלחמה גם היא, מחשש שהרוסים ישתפו פעולה עם הפרוסים ויתקפו אותה.
 
===1763===
====תום המלחמה באירופה====
{{להשלים}}
העימות בין בריטניה לצרפת בא על סיומו עם החתימה על [[חוזה פריז (1763)|הסכם פריז]], ב-[[10 בפברואר]] [[1763]]. הסכם זה כלל סדרה מורכבת של חילופי שטחים בין המעצמות. צרפת נדרשה לבחור בין "צרפת החדשה" ([[קנדה]] של ימינו) לבין מושבותיה ב[[גוואדלופ]] הקריבית. צרפת העדיפה את המשך השליטה במושבותיה אשר בים הקאריבי בגלל הסחר בסוכר, שהיה מקור הכנסה רווחי ביותר.
 
באירופה, חזרו הגבולות למצבם בתקופה שקדמה למלחמה בחוזה הוברטוסבורג (Hubertusburg) {{אנ|Treaty of Hubertusburg}} שנחתם ב-[[15 בפברואר]] [[1763]]. חוזה זה הכיר בבעלותה של פרוסיה על [[שלזיה]]. בנוסף לכך, זכו הפרוסים בהשפעה רבה על [[האימפריה הרומית הקדושה]]. השפעה זו מסמנת למעשה את תחילתה של המדינה הגרמנית המודרנית.
 
==הזירה הקולוניאלית==
בזירה הקולוניאלית נלחמו כוחות בריטיים בכוחות צרפתים בתחומי הודו, צפון אמריקה, [[הים הקריבי]], [[הפיליפינים]] ולאורך חופי [[אפריקה]]. במהלך שנות החמישים של [[המאה ה-18]] ועד לשנת [[1763]] השתלטה בריטניה על שטחים עצומים וזכתה להשפעה רבה על התרבויות אשר התקיימו בהם, וזאת תוך צמצום השטח וההשפעה הצרפתיים.
 
בנוסף ללוחמה בין הצרפתים לבריטים בקולוניות, לאחר הצטרפותה של ספרד למלחמה, והתקיפה על פורטוגל, נפתחה חזית ב[[דרום אמריקה]] בין הקולוניות הספרדיות, לבין הקולוניה הפורטוגזית של ברזיל. חזית זו לא ראתה התקדמות לכאן או לכאן במהלך המלחמה.[[קובץ:Carte Guerre de 7 ans Amérique du nord2.PNG|350px|ממוזער|עמדות בריטיות וצרפתיות, במהלך ארבע השנים הראשונות למלחמה{{ש}}{{מקרא|#F4A8C8|שטחים, יישובים ומבצרים בריטיים|צבע טקסט=#FF002F|טקסט=■ ◘}}{{ש}}{{מקרא|#A8C4F4|שטחים, יישובים ומבצרים צרפתיים|צבע טקסט=#425BFC|טקסט=■ ◘}}]]
===הקולוניות בשליטת ספרד===
לאחר הצטרפותה של ספרד למלחמה לצידה של צרפת, אויבתה של בריטניה, החלה בריטניה לתקוף את הקולוניות של ספרד. ואכן, ב-[[14 באוגוסט]] [[1762]] כבשה את [[הוואנה]], בירת [[קובה]] של ימינו, אשר הייתה אז מושבה ספרדית.{{הערה|[https://www.britishbattles.com/frederick-the-great-wars/seven-years-war/capture-of-havana/ Capture of Havana], באתר "British Battles" {{אנגלית}}}} ב-[[6 באוקטובר]] באותה שנה כבשה בריטניה את [[מנילה]], בירת [[הפיליפינים]] כיום, שהייתה נתונה אף היא לשליטה ספרדית.{{הערה|[https://www.britishbattles.com/frederick-the-great-wars/seven-years-war/capture-of-manilla/ Capture of Manila], באתר "British Battles" {{אנגלית}}}} ברם, עם חתימת חוזה פריז, השיבה בריטניה לספרד את הבעלות על שטחים אלה.
 
===בצפוןדרום אמריקה===
בשנת [[1762]], עם הצטרפותה של ספרד למלחמה לצידה של צרפת, תקפה האחרונה את פורטוגל, בעלת בריתה של בריטניה. כך התחילה מה שנודעה כ"המלחמה הפנטסטית".{{הערה|{{יוטיוב|CCPEm_tASdo|זמן=182|שם=Seven Years War 3 Minute History|תאריך=[[5 במרץ]] [[2015]]}} {{אנגלית}}}}
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת הצרפתים והאינדיאנים}}
[[קובץ:Carte Guerre de 7 ans Amérique du nord2.PNG|350px|ממוזער|עמדות בריטיות וצרפתיות, במהלך ארבע השנים הראשונות למלחמה{{ש}}{{מקרא|#F4A8C8|שטחים, יישובים ומבצרים בריטיים|צבע טקסט=#FF002F|טקסט=■ ◘}}{{ש}}{{מקרא|#A8C4F4|שטחים, יישובים ומבצרים צרפתיים|צבע טקסט=#425BFC|טקסט=■ ◘}}]]
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
 
===הודו===
===בקולוניות של ספרד===
בראשית המלחמה, ביצרה [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] את העיר [[קולקטה|כלכותה]] שב[[הודו]], מחשש להתקפה [[צרפת]]ית. במעשה זה עוררו הבריטים את חמתו של [[הנוואב של בנגל]] {{אנ|Nawabs of Bengal and Murshidabad}}, [[סיראג' אוד-דאולה]] {{אנ|Siraj ud-Daulah}}, אשר שלט באזור הסמוך. ב-[[20 ביוני]] 1756 תקפו צבאותיו של אוד-דאולה את כלכולתה {{אנ|Siege of Calcutta}} וגירשו משם את הבריטים. עם תום הלחימה, כלאו המוגולים ב[[צינוק]] 146 ממגיני העיר האירופיים; צינוק זה נודע בשם [[החור השחור של כלכותה]], ונספו בו 123 איש ביום אחד.
לאחר הצטרפותה של ספרד למלחמה לצידה של צרפת, אשר נלחמה נגד בריטניה, החלה האחרונה לתקוף את הקולוניות של ספרד. ואכן, ב-[[14 באוגוסט]] [[1762]] נכבשה [[הוואנה]], בירת [[קובה]] של ימינו, אשר הייתה אז מושבה ספרדית.{{הערה|[https://www.britishbattles.com/frederick-the-great-wars/seven-years-war/capture-of-havana/ Capture of Havana], באתר "British Battles" {{אנגלית}}}} ב-[[6 באוקטובר]] סיימה בריטניה לכבוש את [[מנילה]], בירת [[הפיליפינים]] כיום, שהייתה נתונה אף היא לשליטה ספרדית.{{הערה|[https://www.britishbattles.com/frederick-the-great-wars/seven-years-war/capture-of-manilla/ Capture of Manila], באתר "British Battles" {{אנגלית}}}} ברם, עם חתימת חוזה פריז, השיבה בריטניה לספרד את הבעלות על המקומות הללו.
 
בעקבות הכישלון הבריטי, נשלח צבא בראשותו [[רוברט קלייב]], ששכן בעיר [[צ'נאי]], על מנת להילחם באוד-דאולה. בינואר 1757 הוא כבש את קלקוטה מחדש וביוני אותה שנה הוא הכריע אותו בקרב פלסי.
===בדרום אמריקה===
בשנת [[1762]], עם הצטרפותה של ספרד למלחמה לצידה של צרפת, תקפה האחרונה את פורטוגל. צרפת לחמה אז נגד בריטניה, אשר הייתה קשורה בברית עם פורטוגל במסגרת [[הסכם וינדזור]] מ-[[1386]]. אף שהצבא הפורטוגזי היה קטן במידה ניכרת ממקבילו הספרדי, הצליחו הפורטוגזים להדוף את הפלישה הספרדית למדינתם ולמושבותיהם שב[[דרום אמריקה]], בלי להילחם בקרב גדול. על כן, מלחמה זו נקראת בפורטוגל "המלחמה הפנטסטית".{{הערה|{{יוטיוב|CCPEm_tASdo|זמן=182|שם=Seven Years War 3 Minute History|תאריך=[[5 במרץ]] [[2015]]}} {{אנגלית}}}}
 
===בהודו===
בראשית המלחמה, ביצרה [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] את העיר [[קולקטה|כלכותה]] שב[[הודו]], מחשש להתקפה [[צרפת]]ית עליה. במעשה זה עוררו הבריטים את חמתו של [[הנוואב של בנגל]] {{אנ|Nawabs of Bengal and Murshidabad}}, [[סיראג' אוד-דאולה]] {{אנ|Siraj ud-Daulah}}, אשר שלט באזור הסמוך. ב-[[20 ביוני]] 1756 תקפו צבאותיו של אוד-דאולה את כלכולתה {{אנ|Siege of Calcutta}} וגירשו משם את הבריטים. עם תום הלחימה, כלאו המוגולים ב[[צינוק]] 146 ממגיני העיר האירופיים; צינוק זה נודע בשם [[החור השחור של כלכותה]], ונספו בו 123 איש ביום אחד.
 
בעקבות הכישלון הבריטי, נשלח צבא בראשותו [[רוברט קלייב]], ששכן בעיר [[צ'נאי]], על מנת להילחם באוד-דאולה. ואכן, בינואר 1757 כבש צבאו של קלייב את כלכותה מחדש. ב-[[23 ביוני]] 1757 נערך [[קרב פלסי]], ובו נחל אוד-דאולה תבוסה מכרעת. על מנת להתגבר על הנחיתות המספרית של הצבא הבריטי, שיחדו הבריטים קצינים מקומיים שיילחמו לטובתם וכך הטו את הכף. לאחר הקרב הפך קלייב מושל בנגל החדש, במקומו של אוד-דאולה.
 
===במערב אפריקה===
{{להשלים|נושא=מדינות אפריקה|פסקה=מטרת התבנית}}
 
==תום המלחמה==
העימות בין הבריטים לצרפתים בא על סיומו עם החתימה על [[חוזה פריז (1763)|חוזה פריז]], ב-[[10 בפברואר]] [[1763]]. אשר כלל סדרה מורכבת של החלפת שטחים בין המעצמות. לידי צרפת ניתנה זכות הבחירה לשמור בידיה את "צרפת החדשה" ([[קנדה]] של ימינו) או את מושבותיה ב[[גוואדלופ]] הקריבית. הצרפתים בחרו באפשרות השנייה, וזאת כדי לשמר את מקור ההכנסה הרווחי שהיווה הסחר ב[[סוכרוז|סוכר]] שמקורו באזור זה. בחירה זו תאמה את רצונם של הבריטים שנהנו מאספקת סוכר שוטפת ממושבותיהם בקריביים, וששליטתם בצרפת החדשה יצרה למעשה מצב בו הם שולטים בכל צפון אמריקה אשר ממזרח ל[[מיסיסיפי (נהר)|נהר המיסיסיפי]].
 
באירופה, הושבו הגבולות למצבם בתקופה שקדמה למלחמה בחוזה הוברטוסבורג {{אנ|Treaty of Hubertusburg}} שנחתם ב-[[15 בפברואר]] [[1763]]. חוזה זה הכיר בבעלותה של פרוסיה על [[שלזיה]]. בנוסף לכך, זכו הפרוסים בהשפעה רבה בקרב [[האימפריה הרומית הקדושה]]. השפעה זו מסמנת למעשה את תחילתה של המדינה הגרמנית המודרנית.
 
==תוצאות המלחמה והשלכותיה==
===בשלוש עשרה המושבות===
[[קובץ:NorthAmerica1762-83 EDIT.png|ממוזער|350px|מפה המציגה את השינויים הטריטוריאליים אשר התרחשו אחרי המלחמה על אדמת צפון אמריקה; בוורוד ההישגים של בריטניה אחרי החתימה על חוזה פריז, ובצהוב ההישגים של ספרד אחרי החתימה על [[הסכם פונטנבלו (1762)|הסכם פונטנבלו]]]]
עקבבריטניה נקלעה למשבר כלכלי חמור בשל העזרה הכלכלית הנדיבה, אשר העניקה בריטניהשהעניקה לפרוסיה במהלך המלחמה, נקלעה בריטניה בסיומה למשבר כלכלי חמור. על מנת להקטין את ה[[גירעון]] שלה, הגדילההעלתה בריטניה את ה[[מס]] שהטילה על המתיישבים האמריקאייםהאמריקאים ב[[שלוש עשרה המושבות]]. למשל, היא חוקקה את [[חוק הבולים (1765)|חוק הבולים]] שבמסגרתו נדרשונאכף כלביול להיותבבולי ההכנסה המסמכים הרשמיים והעיתונים אשר הופצו במושבות הבריטיות בצפון אמריקה להיות מבוילים ב[[בול הכנסה|בולי הכנסה]]. עקב נטל המיסים הכבד, טבעו המתיישבים את הססמה [[אין מיסוי ללא ייצוג]], כיוון שלא היה להם ייצוג ב[[בית הנבחרים הבריטי]]. כמו כן, במושבות שררו רגשות אנטי בריטיים חזקים, אשר החלו לעלות גם בחיי אדם; ב-[[1770]] למשל, נערך [[טבח בוסטון]], שבו נספו חמישה תושבים אשר הפגינו נגד השלטון הבריטי.
 
בשל עול המיסים הוקמו ארגונים כגון [[בני החירות]], אשר הפיצו תעמולה שקראה למאבק אלים בבריטים. ב[[מסיבת התה של בוסטון]] התחפשו חברי הקבוצה ואנשים נוספים שנלוו אליהם לילידים אמריקאיים והשליכו מהספינות אשר עגנו ב[[נמל]] [[בוסטון]] תה בשווי של 18,000 לירות שטרלינג (כ-2.8 מילון לירות במונחי 2020, מקביל לכ-12.7 מיליון [[שקל חדש|שקלים חדשיםש"ח]]). על מנת להעניש את המתיישבים על מעשה זה, חוקקו הבריטים את [[חוקי הכפייה]], אשר הורו, בין היתר, על סגירת נמל בוסטון עד שתוחזר תמורה שוות ערך לתה שהושמד, וחייבו [[עובד ציבור|עובדי ציבור]] ב[[מסצ'וסטס]], אחת מהמושבות, לעמוד למשפט מחוצה לה. המתיישבים בזו לחוקים האלה, אשר נקראו בפיהם "החוקים הבלתי נסבלים". הזעם והתסיסה נגד הבריטים הובילו לבסוף ל[[קרבות לקסינגטון וקונקורד]]. קרבות אלו היו יריית הפתיחה, תרתי משמע, של [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]].
 
[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית|מלחמת העצמאות של שלושה עשרה המושבות]] בצפון אמריקה הסתיימה בניצחונן והן כוננו את [[ארצות הברית]] ב-[[1776]].
לאחר [[המהפכה האמריקאית]] ומלחמת העצמאות שלה, זכו שלוש עשרה המושבות בעצמאות וכוננו את [[ארצות הברית]] ב-[[1776]], עת פרסום [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית]]. במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית תמכו בה צרפת, אשר רצתה לנקום בבריטניה על אובדן השטחים שלה במלחמת שבע השנים.
 
רעיונות המהפכה האמריקאית חלחלו אל תוך צרפת, והשפיעו על פרוץ [[המהפכה הצרפתית]] ב-[[1789]].{{הערה|[https://www.history.com/news/how-did-the-american-revolution-influence-the-french-revolution How Did the American Revolution Influence the French Revolution?], באתר [[ערוץ ההיסטוריה]] {{אנגלית}}}} שתי מהפכות אלה, אשר באו בעקבות מלחמת שבע השנים, תרמו להתפתחות ה[[לאומיות]] ולהפצתה ב[[אירופה]] בפרט וברחבי העולם בכלל במהלך עשרות השנים הבאות.
במסגרת חוזה פריז, כאמור, הוענקו כל השטחים של מושבת [[צרפת החדשה]] שבצפון אמריקה לבריטניה. כתוצאה מכך, נשתנו חייהם של דוברי הצרפתית במושבה זו מן הקצה אל הקצה. כך למשל, דוברי צרפתית רבים גורשו מחבל [[אקדיה]] במהלך המלחמה והתיישבו באזור [[לואיזיאנה]] ובעיר [[ניו אורלינס]] בפרט; כיום הם קרויים בשם [[קייג'ון|קֵייגֶ'ן]], שיבוש של השם "אקדים" (ב[[אנגלית]]: Acadian, קרי: "אַקֵיידְיֶן"). ברם, נותרו ריכוז של דוברי צרפתית רבים אשר באזור [[קוויבק]], אשר נמצא כיום בשטח [[קנדה]]. בשל כך, הוחלט עם הקמתה של האחרונה כי תונהגנה בה שתי [[שפה רשמית|שפות רשמיות]]: [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].
 
​בקוויבקבקוויבק פעילה מזה שנים רבות תנועה בדלנית, הקוראת להיפרדות החבל מקנדה ולייסוד מדינה עצמאית.{{הערה|{{הארץ||עשור לאחר כישלון המשאל, שוב נאבקים על העצמאות בקוויבק|1.1060101}}}} זכורה למשל התבטאותו [[נשיא צרפת]], [[שארל דה גול]], אשר קרא בנאומו באחד מביקוריו בקוויבק: "[[תחי קוויבק החופשית!]]" ועורר משבר דיפלומטי בין שתי המדינות.{{הערה|{{יוטיוב|8H7s7gmF9Ng|זמן=69|שם=ARCHIVES De Gaulle au Québec en 1967: "Vive le Québec libre!"|תאריך=[[21 ביולי]] [[2017]]}} {{צרפתית}}}} במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] פעל [[ארגון טרור]] בשם [[החזית לשחרור קוויבק]], אשר ביקש לשחרר את קוויבק בדרכים אלימות. ב[[אוקטובר]] [[1970]] חטפו חברי הארגון דיפלומט בריטי ושר בממשלת קוויבק אשר נרצח לאחר מכן, במה שנודע כ[[משבר אוקטובר]].{{הערה|{{הגרדיאן||October Crisis: 50 years after a bloody spasm that nearly tore Canada apart|october-crisis-canada-quebec-separatist-50-years}} {{אנגלית}}}} בשלהי [[המאה העשרים]] נערכו שני [[משאל עם|משאלי עם]] באשר לשאלת עצמאותה של קוויבק: הראשון {{אנ|1980 Quebec referendum}} ב-[[1980]] והשני {{אנ|1995 Quebec referendum}} ב-[[1995]]. בשני המשאלים בחרו רוב המצביעים להתנגד לעצמאות. במשאל הראשון הפער בין התומכים לבין המתנגדים עמד על כעשרים אחוזים,{{הערה|[https://www.thecanadianencyclopedia.ca/en/article/quebec-referendum-1980 (Québec Referendum (1980], באתר "The Canadian Encyclopedia" {{אנגלית}}}} בעוד שבשני עמד הפער מעט יותר מאחוז.{{הערה|[https://www.thecanadianencyclopedia.ca/en/article/quebec-referendum-1995 (Québec Referendum (1995], באתר "The Canadian Encyclopedia" {{אנגלית}}}}
 
===באירופה===
===בהודו===
לאחר הניצחון הבריטי על ההודים בקרב פלסי, הגבירה חברת הודו המזרחית הבריטית את אחיזתה בהודו בהדרגה. במהלך השנים הבאות ידעו היחסים בין ההודים לבריטים עליות ומורדות. לבסוף, בשנת [[1857]] פרץ [[המרד ההודי הגדול]]. הבריטים דיכאו את המרידה בהצלחה; חברת הודו המזרחית פורקה, ובמקומה החלו כ-90 שנה של [[הודו הבריטית|שלטון בריטי ישיר בהודו]]. על מנת להביא את השלטון הבריטים לסיומו, קמה [[תנועת העצמאות ההודית]], אשר אחד ממנהיגיה הבולטים היה [[מהאטמה גנדי]]. לבסוף הצליח מאבק התנועה, כאשר הודו [[חלוקת הודו|קיבלה עצמאות]] מבריטניה ב-[[1947]].
 
==המלחמה בתרבות==
{{ציטוט|תוכן=יהיה צורך בפילוסוף או בהיסטוריון גדול ממני על מנת להסביר את הגורמים למלחמת שבע השנים המפורסמת, שאירופה הייתה מעורבת בה. ואכן, המקור שלה נראה בעיניי תמיד מסובך מאד, והספרים שנכתבו על אודותיה קשים להבנה באופן מדהים, כך שלעתים רחוקות נהייתי יותר חכם בסופו של הפרק מאשר בתחילתו, ולכן לא אטריד את הקורא בניתוח אישי שלי לסוגיה.|שפה=אנגלית|תוכן במקור=It would require a greater philosopher and historian than I am to explain the causes of the famous Seven Years' War in which Europe was engaged; and, indeed, its origin has always appeared to me to be so complicated, and the books written about it so amazingly hard to understand, that I have seldom been much wiser at the end of a chapter than at the beginning, and so shall not trouble my reader with any personal disquisitions concerning the matter.|מקור=[https://books.google.ca/books?id=hyK19Yj0eu4C&hl The luck of Barry Lyndon], [https://books.google.ca/books?id=hyK19Yj0eu4C&pg=PA72#v=onepage&q&f=false עמוד 72]}}
הספר [[מזלו של בארי לינדון]] {{אנ|The Luck of Barry Lyndon}}, מאת [[ויליאם מייקפיס תאקרי]], ​מתאר את סיפורה של דמות בשם זה, אשר נלחמת במלחמת שבע השנים בשורות הצבא הבריטי. הספר עובד על ידי [[סטנלי קובריק]] ל[[סרט עלילתי]] הקרוי בפשטות [[בארי לינדון]], אשר יצא לאקרנים בשנת [[1975]]. עלילות הספר [[המוהיקני האחרון]] מאת [[ג'יימס פנימור קופר]] מתרחשות אף הן במהלך מלחמת שבע השנים. כמו כן, ה[[נובלה]] ה[[סאטירה|סאטירית]] [[קנדיד]] מאת ה[[פילוסוף]] וה[[סופר]] הצרפתי [[וולטר|ווֹלטֶר]], מבוססת על אירועי המלחמה. נוסף על כך, במשחק [[Age of Empires III]] ניתן לשחק בקרבות המתרחשים בזמן המלחמה הזאת.
 
==אסטרטגיות לוחמה==
במהלך רוב [[המאה השמונה עשרה]], ניהלה צרפת את מלחמותיה באותו אופן. היא אילצה את מושבותיה להגן על עצמן, ושלחה אליהן סיוע מועט או חיילים שרובם היו לא מיומנים. זאת, כיוון שהיא סברה כי הלחימה במושבות תהא אבודה בכל מקרה. גישה זו נכפתה במידה מסוימת על צרפת. מבחינה [[גאוגרפיה|גאוגרפית]], העליונות הימית של [[הצי המלכותי הבריטי|הצי הבריטי]] הקשתה על [[הצי הצרפתי|מקבילו הצרפתי]] לספק הגנה ל[[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|מושבות הצרפתיות]]. הגבולות הארוכים של מושבות צרפת לא אפשרו להקים צבא יבשתי מקומי על מנת לשלוט באזור.{{הערה|[[#Dull|Dull]], [https://books.google.ca/books?id=QcsnvXeOdW4C&pg=PA14#v=onepage&q&f=false עמוד 14]}} בהינתן הצרכים הללו, התמקדה הממשלה הצרפתית בלחימה באירופה. צרפת שמרה את רוב הצבא שלה באירופה, בתקווה לנחול ניצחונות שם. התכנית הייתה להילחם עד לסיום פעולות האיבה; בסיומן, בזמן הדיונים על הסכמי השלום, היא תוכל לקבל הישגים טריטוריאליים באירופה חרף אבידות מחוץ לאירופה. כך קרה, למשל, בזמן חתימת [[הסכם סן ז'רמן-אן-ליי]] {{אנ|Treaty of Saint-Germain-en-Laye (1632)}}, בשנת [[1632]]. ברם, הגישה הזאת לא סייעה לצרפת במהלך המלחמה. היא איבדה את רבות ממושבותיה; חרף הצלחתה באירופה בראשית המלחמה, נאלצה צרפת לוותר על הישגיה הטריטוריאליים שם.
 
בניגוד לצרפתים, שבקשו להתמקד בלחימה באירופה, שאפה בריטניה לרכז את המלחמה במושבותיה מחוץ לאירופה, כמעצמה ימית. זאת, על פי חזונו של [[ויליאם פיט האב]]. כמו כן, הבריטים לא הציבו כוחות צבאיים רבים מטעמם ביבשת. הם בקשו לפצות על החיסרון הצבאי באירופה באמצעות כריתת בריתות עם מעצמת יבשתית אחת או יותר, ששאיפותיה התנגשו עם אלו של יריבותיה של בריטניה, כגון צרפת.{{הערה|[[#Schweizer|Schweizer]], [https://books.google.co.il/books?id=rfacoIz38n0C&pg=PA15&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false עמודים 16-15]}} באמצעות מתן עזרה כלכלית לצבאות של בעלות בריתה באירופה, הצליחה בריטניה לתרגם את כוחה הכלכלי הרב ליתרון צבאי. במהלך מלחמת שבע השנים, בחרו הבריטים לשותפם הבכיר את אחד מהגנרלים המבריקים ביותר באירופה באותה עת, הוא [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך הגדול]]. פרידריך מָלַךְ על הכוח האירופאי העולה באותה התקופה, [[פרוסיה]]; הבריטים העניקו לו כספים רבים בעבור מאבקו הצבאי לצידם.{{הערה|[[#Schweizer|Schweizer]], [https://books.google.co.il/books?id=rfacoIz38n0C&pg=PA106&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false עמוד 106]}} הברית הפרוסית-בריטית נכרתה במהלך המהפכה הדיפלומטית של 1756, שבמהלכה נטשה בריטניה את בריתה הארוכה עם אוסטריה, לטובת פרוסיה; שינוי מערך הבריתות את זה אילץ את אוסטריה לחבור לצרפת. הבריטים נקטו באסטרטגיה כפולה: הטלת [[הסגר (מלחמה)|מצור]] ימי והפצצת [[נמל|נמלי]] יריבותיה מחד, ותנועות כוחות מהירה בים מאידך. הם תקפו את [[אוניית מלחמה|אוניות המלחמה]] של המדינות היריבות ותקפו גם את מושבותיהן לעיתים קרובות כשהם משתמשים במתיישבים ממושבות בריטיות סמוכות כלוחמים.
 
הרוסים והאוסטרים היו נחושים לצמצם את כוחה של פרוסיה; אוסטריה שאפה להחזיר לעצמה את שלזיה, שאיבדה לטובת פרוסיה במלחמת הירושה האוסטרית. רוסיה ואוסטריה הסכימו לסייע זו לזו בכך שיתקיפו את פרוסיה. והן זכו לסיוע כלכלי וצבאי מצרפת בתמורה לכך שעמדו לצידה בחזית נגד פרוסיה.
 
==לקריאה נוספת==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:מלחמת שבע השנים|*]]
[[:קטגוריה:היסטוריה קולוניאלית של ארצות הברית]]