איסור הסתכלות בערווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניקוי |
אבי מרציאנו (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 43:
היתר נוסף להסתכל בגוף האישה, אף במקומות מוצנעים, הוא כאשר האדם טרוד במלאכתו ומחמת ההתרכזות בעיסוקו לא יבוא להתגרות. היתר זה נקרא בלשון התלמוד "בעבידתיה טריד" ומטעמו מותר [[הרבעה|להרביע]] בעלי חיים{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|כ|ב}}}} ול[[רופא]] לטפל בחולה.
מאידך, מסופר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|עה|א}}}} על אדם שנחלה מתוך תשוקה לאשה, ועל פי הרופאים אפשרות לרפואתו הייתה שהאשה "תעמוד לפניו ערומה". חכמים אסרו את הדבר, ואמרו {{ציטוטון|ימות ואל תעמוד לפניו ערומה}},
בתלמוד מסופר על [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה על גבי מעלה ב[[הר הבית]] וראה עובדת כוכבים נאה ביותר ואמר "מה רבו מעשיך ה'", וכן מסופר על [[רבי עקיבא]] שראה את [[אשת טורנוסרופוס]] ובכה על יופייה הרב שיבלה בעפר. על פי תירוץ התלמוד מדובר שנפגשו בקרן זווית, ובמקרה כזה אין איסור לאדם, והוא כאנוס.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|כ|א}}}} ועוד מסופר בתלמוד על [[רב גידל]] ו[[רבי יוחנן]], שהיו נוהגים לעמוד ליד שערי טבילה (מקום שנמצאות שם נשים לצורך טבילתן), אצל רב גידל כדי להורות הלכות טבילה לנשים, ואצל רבי יוחנן כדי שהנשים יראו את יופיו הרב, ויהיו להן בנים יפים כמוהו, וכאשר שאלו אותם חכמים האם אין הם מפחדים מגירוי היצר, ענו שאין הם חוששים לדבר, שכן אין יצרם שולט עליהם כלל בנושא.{{הערה|{{בבלי|ברכות|כ|א}}}}
| |||