אלן רובינס – הבדלי גרסאות

באופן דומה, ציורי העלים שלה עדיין נתפסים לפעמים בטעות כעלים אמיתיים על ידי הצופים. היסטוריון האמנות סמואל בנג'מין ראה בה "אחד מציירי הטבע הדומם המשובחים באמריקה." <ref>Southgate, M. Therese. The Art of JAMA: Covers and Essays from The Journal of the American Medical Association. Vol. 3. Oxford University Press, 2011.</ref>

בנוסף לפרסום ספרים, רובינס מכרה ציורים מקוריים דרך חנות ב[[בוסטון]]. עבודתה הפכה לאופנתית גם באמריקה וגם באנגליה, והיא החלה לצייר עיצובים בוטניים על קרמיקה ואפילו רהיטים עבור לקוחותיה. בשנות הארבעים של המאה ה-19 היא החלה ליצור עיצובי טקסטיל, וכן עיצובים לאריחים ולעבודות רקמה . בשנות ה-40 של המאה ה -19 החלה גם ללמד ציור בצבעי מים.

בסוף שנות ה-60, לאחר המצאת הכרומוליטוגרפיה, שכר אותה ה[[הדפס אבן|ליטוגרף]] לואיס פראנג ליצור סדרה של פרחים ועלי סתיו במיוחד כדי להימכר כהדפסים. באמצעות קשרים בין תושבי בוסטון חשובים כמו הנרי וורד ביצ'ר, היא הוזמנה ליצור אפריז בוולסלי קולג' מחוץ לבוסטון.

עם הצלחה הולכת וגוברת, הצליחה רובינס לנסוע לאירופה בקיץ, ואף בילתה לעיתים קרובות במיין עם הסופרת [[סיליה ת'אקסטר]] . היא הפכה לאחת הנשים הראשונות מתוך סדרה של אמנים בולטים שהתארחו במלון אפלדור האוס שם ציירה את הפרחים בגינה המפורסמת שלו.<ref>Bland, Bartholomew F., Laura L. Vookles, William H. Gerdts, and Michael Botwinick. Paintbox Leaves: Autumnal Inspiration from Cole to Wyeth. Hudson River Museum, 2010.</ref>

כתובת על אחד מציוריה מעידה שהיא נישאה ב-[[1858]], אך שמו של בעלה אינו מתועד .