FPGA – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה קלה מאנגלית |
|||
שורה 22:
המגבלה העיקרית בשילוב רכיבי FPGA במחשבים היא יכולת הביצועים מבחינת מהירות ו[[הספק חשמלי]] בהשוואה למעגלי [[VLSI]] בתכנון מלא וב־[[ASIC]] ומגבלת הסיבוכיות האפשרית הנמוכה ב־FPGA, בהשוואה לאפשרויות בתוכנה רגילה. אחת הדרכים להתמודד עם מגבלה זו היא להפחית את הדיוק היכן שניתן, על מנת לנצל את המקביליות של ה־FPGA. מגבלה נוספת היא זמן ההכנה הארוך יחסית (בהשוואה לתוכנה רגילה) מרגע שהוגדר שינוי מסוים בתצורת הטעינה של ה־FPGA, עד לרגע שניתן להשתמש בתצורה הזו.
==היסטוריה==
עוד לפני ה-FPGA היו קיימים [[Programmable ROM]] {{כ}}(PROM) ו-Programmable logic device {{כ}}(PLD), שאותם היה ניתן לתכנת במפעל.
ב-1983 נוסדה חברת [[אלטרה]] וב-1984 החלה לייצר מכשיר ניתן לתכנות מחדש בשם EP300 באמצעות מחיקה של תאי [[EPROM]]. ב-1985 מייסדי [[זיילינקס]] (Xilinx), רוס פרימן וברנרד וונדרשמידט פיתחו מערך שערים (gate array) שניתן לתכנות מחדש - XC2064 שבו היו 64 בלוקים לוגים קונפיגורבילים. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה צמיחה משמעותית ב-FPGA. בתחילת העשור שימשו בעיקר לתקשורת.
חברות כדוגמת [[מיקרוסופט]] החלו להשתמש ב-FPGA גם לצורך מערכות עם ביצועים גבוהים הדורשות כוח עיבוד רב (למשל ב[[מרכז נתונים|מרכזי נתונים]]) הודות ליתרון של ביצועים לוואט, כשמיקרוסופט עושה בהם שימוש מ-2014 לצורך מנוע החיפוש [[בינג (מנוע חיפוש)|בינג]].
== ראו גם ==
| |||