נחום גאבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ybargal העביר את הדף משתמש:Ybargal/נחום גאבו לשם נחום גאבו
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 5:
גאבו גדל במשפחה יהודית בת שישה ילדים בעיר המחוז הרוסית [[בריאנסק]], שם עבד אביו בוריס (ברקו) פבזנר כמהנדס. אחיו הגדול היה עמית האמן הקונסטרוקטיביסט [[אנטואן פבזנר]]; גאבו שינה את שמו כדי למנוע בלבול איתו. גאבו דיבר וכתב שוטף בגרמנית, צרפתית ואנגלית בנוסף לשפה הרוסית שלו. שליטתו במספר שפות תרמה רבות לניידותו במהלך הקריירה שלו. "כמו במחשבה, כך גם בתחושה, תקשורת מעורפלת אינה תקשורת כלל", העיר פעם גאבו.
 
לאחר הלימודים בקורסק, גאבו נכנס ל[[אוניברסיטת מינכן]] ב-[[1910]], תחילה למד רפואה, אחר כך מדעי הטבע, והשתתף בהרצאות לתולדות האמנות של היינריך וולפלין. בשנת [[1912]] עבר גאבו לבית ספר להנדסה במינכן שם גילה אמנות מופשטת ופגש את [[וסילי קנדינסקי]] ובשנים 1913-19141913–1914 הצטרף לאחיו אנטואן (שעד אז היה כבר צייר מבוסס) בפריז. ההכשרה ההנדסית של גאבו הייתה המפתח לפיתוח עבודתו הפיסולית שהשתמשה לעיתים קרובות באלמנטים הנדסיים. במהלך תקופה זו הוא זכה לשבחים מצד מבקרים רבים ופרסים.
 
== קונסטרוקטיביזם ==
שורה 16:
גאבו ביקר ב[[לונדון]] ב-1935, והתיישב ב-[[1936]], שם מצא "רוח של אופטימיות ואהדה למעמדו כאמן מופשט". עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] הוא הלך בעקבות חבריו [[ברברה הפוורת']] ו[[בן ניקולסון]] לסנט איבס ב[[קורנוול]], שם שהה בתחילה עם מבקר האמנות אדריאן סטוקס ואשתו מרגרט מליס. בהיותו בקורנוול המשיך לעבוד, אם כי בקנה מידה קטן יותר. השפעתו הייתה חשובה לפיתוח המודרניזם בתוך סנט אייבס, וניתן לראותה בצורה הבולטת ביותר בציורים ובקונסטרוקציות של ג'ון וולס ופיטר לניון, שניהם פיתחו צורה רכה יותר של קונסטרוקטיביזם.
 
ב-[[1946]] היגרו גאבו ואשתו ובתו לארצות הברית, שם התגוררו תחילה בוודברי, ואחר כך במידלברי, [[קונטיקט]].
 
גאבו מת בווטרברי, קונטיקט, ב-1977.
שורה 24:
עבודתו שילבה הפשטה גיאומטרית עם ארגון דינמי של צורה בתבליטים ובקונסטרוקציות קטנות, פיסול ציבורי מונומנטלי ועבודות קינטיות חלוציות שהטמיעו חומרים חדשים כמו ניילון, וחומרים חצי שקופים, זכוכית ומתכת.
 
בתגובה למהפכות המדעיות והפוליטיות בתקופתו, גאבו ניהל חיים מלאי אירועים, עבר לברלין, פריז, אוסלו, מוסקבה, לונדון ולבסוף לארצות הברית. הוא עבד בתוך המעגלים של תנועות האוונגרד הגדולות כולל קוביזם, פוטוריזם, קונסטרוקטיביזם, הבאוהאוס ואחרות <ref>Hammer, Martin and Naum Gabo, Christina Lodder. Constructing Modernity: The Art & Career of Naum Gabo, Yale University Press, 2000.</ref> <ref>Chipp, Herschel B. ''Theories of Modern Art'', Berkeley & Los Angeles: University of California Press, 1968, p. 312.</ref>
 
שני מאפיינים ייחודיים לגאבו - העניין שלו בייצוג מרחב שלילי - "משוחרר מכל נפח סגור" או מסה - וזמן. הוא חקר את הרעיון בעבודות הבנייה הליניארית שלו (1942-19711942–1971) - השתמש בניילון ליצירת חללים או חללים פנימיים ואלמנטים של מסה מוצקה. המאפיין השני בעבודתו החלוצית היה פיסול קינטי. (1920) שנחשבת לעיתים קרובות ליצירת [[אמנות קינטית|האמנות הקינטית]] הראשונה. <ref>Gabo, Naum. "Sculpture: Carving and construction in space," Circle: International Survey of Constructive Arts, eds. J.L. Martin, Ben Nicholson, and Naum Gabo, London: Faber & Faber, 1937, p. 103–111. Reprinted 1966 (New York: George Wittenborn).</ref>
 
גאבו החזיק באמונה אוטופית בכוחו של פיסול - במיוחד פיסול מופשט, קונסטרוקטיביסטי - לבטא את החוויה האנושית והרוחניות בהתאמה למודרנה, לקידמה חברתית ולהתקדמות במדע ובטכנולוגיה. לאחר שעבד בקנה מידה קטן יותר באנגליה בשנות המלחמה (1936-19461936–1946), עבר גאבו לארצות הברית, שם קיבל מספר הזמנות לפיסול ציבורי, שרק את חלקן השלים .
 
כמו כן יצר עבודה ברוטרדם, ומזרקה גדולה מחוץ לבית החולים סנט תומאס בלונדון.