אלונה בר און – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה קלה
מ ←‏ביוגרפיה: תקלדה
שורה 22:
במרץ [[2015]] תרמה למסע הבחירות של מפלגת [[המחנה הציוני]]{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|"המחנה הציוני" גייס באינטרנט תרומות בסך של כ-128 אלף שקל|1.2583593|8 במרץ 2015}}}}. בנובמבר 2015 התפטרה מדירקטוריון חברת [[מליסרון]] בו כיהנה, על רקע חילוקי דעות עם בעלת השליטה [[ליאורה עופר]], בנוגע לתוכניות התגמול של החברה ואי הצגת מועמדותו של דירקטור בלתי תלוי לאישור{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|דירקטורית במליסרון התנגדה להעלאת השכר למנכ"ל - והתפטרה|1.2779420|18 בנובמבר 2015}}}}.
 
בקיץ [[2016]], יזמה בר-און, יחד עם הנהלת "גלובס" ניסיון לרכוש את העיתון מידי פישמן שהוכרז [[פושט רגל]]{{הערה|שם=טוקר|}}. במקביל כונסי הנכסים של פישמן, שמונו על ידי הבנקים [[בנק לאומי|לאומי]] ו[[בנק הפועלים|הפועלים]], החלו מחפשים רוכשים למניות שהחזיק פישמן. בדצמבר 2016, הודיעו שהם ממליצים למכור את העיתון לאוליגרך דוד דוידוביץ', מקורב ושותף של [[רומן אברמוביץ']]{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|חידת דויד דוידוביץ': מה מחפש בישראל האוליגרך שצפוי לרכוש את "גלובס"?|1.3162725|18 בדצמבר 2016}}}}, שהציע 45 מיליון שקל{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר, יסמין גואטה|כונסי "גלובס" ממליצים למכור את העיתון לאוליגרך דווידוביץ'|1.3171556|25 בדצמבר 2016}}}}. בר-און הגישה הצעה נגדית והחל מאבק שליטה מול דוידוביץ'{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|היורשת מול האוליגרך: הקרב על "גלובס" מגיע להכרעה|1.3900484|1 במרץ 2017}}}}. במרץ [[2017]] קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שיש לקבל את הצעת בר-און{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|אורנשטיין הכריע: אלונה בר-און הבעלים הבא של "גלובס"|1.3922717|14 במרץ 2017}}}}. דוידוביץ' ערער על ההחלטה לבית-המשפט העליון{{הערה|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|דוידוביץ' לא מוותר על "גלובס"|242505|2 באפריל 2017}}}}. במקביל פרש איש העסקים חן למדן, שהיה אומראמור להיות שותף לרכישה עם בר-און, מההשקעה בעיתון{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|חן למדן פורש מהשותפות ב"גלובס"; בר-און ממשיכה בעסקה|1.4010184|9 באפריל 2017}}}}. במקומו גייסה את ענת אגמון, גרושתו של [[מריוס נכט]], כשותפה לשליטה{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|מסתמן: אלונה בר-און תקבל השליטה ב"גלובס" - יחד עם ענת אגמון ויובל סיגלר|1.4165730|12 ביוני 2017}}}}. לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורו של דוידוביץ', ב-19 ביוני אישר דירקטוריון החברה האם של גלובס את עסקת הרכישה ומבנה הבעלות של העיתון{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|העסקה נסגרה: אלונה בר-און וענת אגמון קיבלו השליטה ב"גלובס"|1.4181017|19 ביוני 2017}}}}.
 
לאחר הרכישה התמנתה ליושבת ראש דירקטוריון חברת גלובס ומינתה את [[נעמה סיקולר]] לעורכת העיתון{{הערה|{{אייס|אלכסנדר כץ|עורכת גלובס נעמה סיקולר: "חובתנו להתחדש ולחדש"|689613|10 בינואר 2018}}}}. במקביל, עזבו כמה עיתונאים בכירים את העיתון, בראשם [[מתי גולן]], סטלה קורן ליבר ו[[אלי ציפורי]]{{הערה|{{העין השביעית|שוקי טאוסיג|סוף תקופה ב"גלובס"|344228|11 בספטמבר 2019}}}}. בפברואר 2020 החליטה בר-און להפוך את גלובס לכלי התקשורת הרביעי בישראל שמפעיל [[חומת תשלום]] באתר האינטרנט שלו{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|"גלובס" מעלה את חומת התשלום: יגבה 49 שקל בחודש|1.8492160|3 בפברואר 2020}}}}, לאחר ירידה בהכנסות והפסדים מתמשכים{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|"גלובס" הפסיד 80 מיליון שקל בשלוש שנים; ההכנסות והמנויים צנחו ב-35%|.1.8724857|30 במרץ 2020}}}}. במאי גם הודיעה על סגירת בית הדפוס של גלובס, והדפסת העיתון באמצעות מיקור חוץ בבית הדפוס של "[[ישראל היום]]" (שהיה במקור בית הדפוס של "מעריב"){{הערה|{{אייס|שרון טל|אלונה בר-און סוגרת את בית הדפוס של גלובס: "מהלך לא פשוט רגשית"|780280|18 במאי 2020}}}}.