עבודה זרה – הבדלי גרסאות

לצד האיסור החמור לעבוד עבודה זרה, והמצווה לבערה מן הארץ, במקרא וב[[חז"ל]] ישנה גישה מקלה יותר ביחס לנוכרים עובדי אלילים, משום שהם לא כרתו ברית עם ה' להיות נאמנים לו, וכן מתוך הרצון לקרבם לעבודת ה'. למשל, בתפילת [[שלמה]] שנערכה במעמד חנוכת [[בית המקדש הראשון]], מתפלל שלמה המלך שה' ייענה לכל תפילות הנוכרים הבאים למקדש להתפלל לפני ה', בעוד שלתפילת ישראל ייעתר רק "ככל דרכיו", כלומר לפי מעשיו.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ח|לח}}-מ"ג. וראו [[רש"י]], [[רד"ק]], [[רלב"ג]] ומלביו[[מלבי"ם]] על פסוקים מ"א ומ"ג.</ref>

כמו כן, בספר [[מלכים ב]] מסופר ש[[כותים|הכותים]] שהובאו ל[[השומרון|שומרון]] על ידי מלך אשור עבדו את האלילים שלהם עבדו בארצותם, ובעקבות זאת ה' הביא עליהם אריות שטרפו בהם. לאחר שמלך אשור הביא לשם כהן שלימד אותם את "משפט אלוהי הארץ", הם יראו את ה' אך הוסיפו לעבוד את אליליהם. ולמרות שלא חדלו מלעבוד את אליליהם - סרו מהם האריות.<ref>{{תנ"ך|מלכים ב|יז}}</ref> [[מפרשי המקרא]] למדו מכך שמחוץ לארץ ישראל ה' אינו מקפיד על הגויים העובדים אלילים, וגם בארץ הוא אינו מקפיד אם הם עובדים אלילים לצד יראתם מה'.<ref>רמב"ן על {{תנ"ך|ויקרא|יח|כה}},שו"ת הרשב"א החדשות סימן שס"ח, רד"ק על ספר מלכים ב' פרק י"ז פסוק כ"ח, ועוד.</ref><ref>להרחבה ביחס התורה לגויים עובדי אלילים ראו במאמרו של הרב יאיר וייץ, [https://yhb.org.il/shiurim/%d7%94%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%91/ היחס לגויים עובדי אלילים בארץ ישראל ובבית המקדש], באתר [[ישיבת הר ברכה]]</ref>