היתר מכירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
←‏כשרות תוצרת היתר המכירה: - עריכה והוספת קישור
שורה 101:
התומכים בהיתר המכירה סוברים שהתוצרת כשרה לאכילה. ישנם מהתומכים בהיתר המכירה אשר מעדיפים להחמיר על עצמם ולא לאכול מפירות היתר המכירה. בגלל ההתנגדות להיתר המכירה, ישנם כאלו אשר בכוונה אוכלים מהיתר המכירה כדי להראות שהתוצרת היא כשרה.
 
רוב הרבנים החרדים, המתנגדים להיתר המכירה, גם אוסרים לקנות מתוצרת היתר המכירה, וזאת ממספר סיבות:<ref>ראו [https://bhl.org.il/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94/#sectionone כיצד קונים פירות וירקות בשנת השמיטה?] באתר של [[בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית]]</ref>
רוב{{הערה|לפי הרב [[צבי שכטר]], גם להסוברים שאסור למכור את הקרקעות לכתחילה משום לא תחנם, המכירה חלה בדיעבד, ולכן מותר לכתחילה לקנות ולאכול פירות היתר מכירה.}} המתנגדים להיתר המכירה מעדיפים לא לקנות מתוצרת היתר המכירה ממספר סיבות:
* הם חוששים לדעותפוסקים שהירקות אסורים משום ספיחין, למשלכיוון אם למכירהשלמכירה אין תוקף, או שבגלל העבודה של היהודי חלה גזירת ספיחין.
* הם חוששים לשיטהפוסקים שהפירות קדושים בקדושת שביעית ואינםואסורים במסחר. בנוסף, אינם רוצים למסור לידי המוכרים כסף אשר לא ישמרו אותו בקדושת שביעית.{{הערה|קונטריס השמיטה, עמוד יב.}}
* הם אינם רוצים לאכול פירות שלא הופקרו (הנקראותהאסורים באיסור "שמור ונעבד").
* הם אינם רוצים לחזק את אלו המסתמכים על היתר המכירה.
רוב{{הערה|אמנם לפי הרב [[צבי שכטר]], גם להסוברים שאסור למכור את הקרקעות לכתחילה משום לא תחנם, המכירה חלה בדיעבד, ולכן מותר לכתחילה לקנות ולאכול פירות היתר מכירה.}} המתנגדים להיתר המכירה מעדיפים לא לקנות מתוצרת היתר המכירה ממספר סיבות:
* הם חוששים לשיטה שהפירות קדושים בקדושת שביעית ואינם רוצים למסור לידי המוכרים כסף אשר לא ישמרו אותו בקדושת שביעית.{{הערה|קונטריס השמיטה, עמוד יב.}}
 
=== דעות רבני ארה"ב ===
לרוב הדעות של המתנגדים להיתר המכירה, פירות שלא חל עליהם איסור ספיחין מותר בדיעבד להשתמש בתוצרת של היתר המכירה וכך פסק הרב [[משה פיינשטיין]], בניגוד לדעה אחרת לאסור, לגבי [[אתרוג]]ים שהובאו מישראל משמיטת תשי"ג. בתשובותו של הרב פיינשטיין הוא כותב שהנימוק של סיוע לעוברי עבירה לא חל בנידון היתר המכירה מכיוון שהחקלאים פועלים על פי רבנים שפסקו להם היתר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/SHUT/im1.pdf אגרות משה, כרך א'], סימן קפ"ו.}}
הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)]] פסק שלא לקנות מפירות היתר המכירה ב[[ארצות הברית]], מכיוון שכל ההיתר נקבע משום שעת הדחק וגם אם ליהודי ישראל מדובר על שעת הדחק, ליהודי ארצות הברית זה לא שעת הדחק.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמג.}}
 
לעומתו, הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)]] פסק שלא לקנות מפירות היתר המכירה ב[[ארצות הברית]], מכיוון שכל ההיתר נקבע משום שעת הדחק וגם אם ליהודי ישראל מדובר על שעת הדחק, ליהודי ארצות הברית זה לא שעת הדחק.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמג.}}
==תולדות ההיתר==
התומכים בהיתר המכירה מוצאים שורשים להיתר כבר בדברי [[המבי"ט]] והמהרי"ט,{{הערה|שם=צפת}} והרב [[ישראל משקלוב]] בעל פאת השולחן.{{הערה|הרב [[צבי יהודה קוק]], עיטורי ירושלים, תשרי התשס"ח, עמוד 3.}} באמצע [[המאה ה-18]] התיר הרב [[מרדכי רוביו]], בעל "שמן המר", למכור כרם לנכרי לפני השמיטה: "ובשנה השביעית ימכרו כל אחד זכותו או חזקה שיש לו לגוי ''סתם'' 'אני מוכר לך כל זכות שיש לו בקרקע'. ואחר כך, בשיעבור השביעית יחזור ויקנה אותה".{{הערה|1=[http://www.ruchani.org/pub/Shofar_29.pdf שופר, תשרי תשס"ח], עמוד 10.}} עם זאת, ההיתר שלו דיבר על מכירה גמורה, שבה הקרקע הייתה בחזקת הקונה הגוי במהלך שנת השמיטה, הקונה עיבד אותה והשתמש בפירותיה.