אנטיפרוטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:פרוטון באמצעות HotCat
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מטוס
{{מידע חלקיק
| שם = סוחוי סופרג'ט 100
|שם=אנטיפרוטון
| גובה = 10.9 מ'
|שם בשפת המקור=Antiproton
| סייג רום =
|תמונה=
| טווח = 3048 ק"מ
|הרכב=[[האדרון]]
| מהירות מרבית = 840 [[קמ"ש]]
|סטטיסטיקה=[[פרמיון]]
| משקל המראה מרבי = 45880 ק"ג
|קבוצת שיוך=אנטי[[באריון]]
| משקל ריק =
|דור=
| מוטת כנפיים = 54.0 מ'
|אנטי חלקיק=[[פרוטון]]
| רוחב = 5.97 מ'
|סמל={{קו עילי|p}}
| אורך = 29.7 [[מטר]]
|מסה1={{SN|1.672621898|-27}}
| תמונה = [[קובץ:Air-to-air photo of a Sukhoi Superjet 100 (RA-97004) over Italy.jpg|250px]]
|מסה2=938.2720813
| יחידות שיוצרו = 216 (נכון לנובמבר 2021){{הערה|[http://superjet100.info/registry-english סוחוי סופרג'ט 100]}}
|מטען=-1
| נוסעים = 96
|ספין={{הצגת שבר|1|2}}
| צוות = 2
|מספר לפטוני=0
| טיסה ראשונה = [[19 במאי]] [[2008]]
|מספר באריוני=-1
| יצרן = [[סוחוי]]
|מטען צבע=0
| ארץ ייצור = {{דגל|רוסיה||+}}
|אינטראקציות=[[הכוח החזק]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח החלש]], [[כבידה]]<br>[[הכוח הגרעיני]] (כשנמצא ב[[גרעין האטום|גרעין]])
| סוג = [[מטוס נוסעים]] אזורי
|קומפוזיציה=[[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]][[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]]
| כיתוב = סוחוי סופרג'ט 100 מעל [[סן רמו]], [[איטליה]]
|משך חיים=יציב
| הנעה = מנועי SaM146 של PowerJet
|נצפה=כן
}}
|מגלה=[[אמיליו סגרה]], [[אואן צ'מברלין]]
[[קובץ:15-07-15-Aeropuerto-Internacional-Ing-Alberto-Acuña-Ongay-RalfR-WMA_0912.jpg|ממוזער|סוחוי סופרג'ט 100 ב[[קמפוצ'ה]], [[מקסיקו]]]]
|ניסוי=
'''[[סוחוי]] סופרג'ט 100''' (ב[[אנגלית]]: '''Sukhoi Superjet 100''') הוא [[מטוס נוסעים]] [[רוסי]], תוצרת יצרנית המטוסים סוחוי בשיתוף פעולה עם חברות זרות.
|מתקן=[[בוואטרון]] {{אנ|Bevatron}}
|מוסד=[[המעבדה הלאומית לורנס ברקלי]]
|הכרה=[[פרס נובל לפיזיקה]] [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/physics/laureates/1959 לשנת 1959]
|תאריך גילוי=1955}}
'''אנטיפרוטון''' ({{קו עילי|p}}) הוא ה[[אנטי-חלקיק]] של ה[[פרוטון]]. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים. עם זאת, לרוב הם מתקיימים משך זמן קצר, עקב ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, תוך [[איון (פיזיקה)|איון]] איתו. האנטיפרוטון התגלה ב-1955 על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ו[[אוון צ'מברלין]] מ[[המעבדה הלאומית לורנס ברקלי]], אשר זכו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת 1959 על תגליתם זו. קוארקי הערכיות (valence quarks) של האנטיפרוטון הם שני [[אנטיקוארק למעלה|אנטיקוארקי למעלה]] ו[[אנטיקוארק למטה]] אחד ({{קו עילי|u}}{{קו עילי|u}}{{קו עילי|d}}).
 
משפחת מטוסי סוחוי סופרג'ט 100 מורכבת משתי גרסאות. האחת: SSJ100/75B עד 75 נוסעים והשנייה, הפופולרית יותר, SSJ100/95B, עם 95 נוסעים. עלות כל יחידה היא 32 מיליון דולר. נכון למאי 2016 הוזמנו 172 מטוסים.
אנטיפרוטון עשוי להיווצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך ל[[טמפרטורה]] של כ-{{SN||13}} מעלות [[קלווין]], תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]]. ב-[[CERN]], למשל, משתמשים ב[[מאיץ חלקיקים]] מסוג [[סינכרוטרון]] של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 [[ג'יגה אלקטרון וולט]] ולהטיחם לעבר מוט [[אירידיום]]. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום גבוהה דיה כדי להביא ליצירת חלקיקים שונים, כשהאנטיפרוטונים הנוצרים מופרדים באמצעות [[מגנט]]ים הנתונים ב[[ריק]].
 
בשנת [[2020]] ניכרה ירידה חדה במספר ההזמנות וחברת [[סוחוי]] החליטה לערוך שינוי שבמסגרתו חברת "סוחוי מטוסים אזרחיים" הועברה לבעלות [[אירקוט]] ושינתה שמה לחברת "מטוסים אזוריים" ("Региональные самолеты"), זאת כחלק מתהליך ב[[תאגיד המטוסים המאוחד]] לרפורמה בחטיבת התעופה האזרחית של התאגיד.
==ראו גם==
*[[פוזיטרון]]
*[[אנטי-חומר]]
 
== תכנון ופיתוח ==
{{חלקיקים}}
[[קובץ:Sukhoi_Superjet_100_prototype.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[אבטיפוס]] של הסופרג'ט 100 בעת טיסת הבכורה בקומסומולסק על [[אמור (נהר)|אמור]], [[המזרח הרחוק הרוסי]], בשנת 2008]]
המטוס פותח על ידי חברת סוחוי יחד עם חברת המטוסים קומסומולסק על אמור ע"ש גגארין (Комсомольское-на-Амуре авиационное производственное объединение имени Ю. А. Гагарина) ונחשבת לאחת מן המפיצות הגדולות של מטוסי סוחוי. עלות הפיתוח הגיעה למיליארד ו-400 מיליון [[דולר|דולרים]]. נוסף לשתי החברות הרוסיות, בפיתוח הפרויקט השתתפו:
 
* חברת Alenia Aeronautica האיטלקית (כשותפה אסטרטגית), שמסייעת בהפצת המטוס ופרסומו ל[[האיחוד האירופי|מדינות אירופה]]
==קישורים חיצוניים==
* חברת [[בואינג]] (כיועצת) שנטלה חלק משמעותי בעיצוב המטוס ושיווקו
{{ויקישיתוף בשורה}}
* חברת PowerJet (שותפות רוסית-צרפתית בנושאי הנעה) שייצרה את מנועי המטוס
* [[קבוצת תאלס]] שנטלה חלק בפיתוח ה[[קופסה שחורה (תעופה)|קופסה השחורה]] ומערכות מידע של המטוס ואבטחתם
* חברת המכונות הגרמנית Liebherr שפיתחה את מערכות הניהול והחילוץ
* חברת Messier-Dowty שפיתחה את השעונים
* חברת Intertechnique (Zodiac) - פיתחה את מערכות החימום
* B/E Aerospace - עיצוב פנים המטוס, הדלתות ומערכת החמצן
* תאגיד Honeywell האמריקני - שפיתח את מערכות ה[[אלקטרוניקה]] ויחידות הכוח המסייעות
* חברת Autronics (Curtiss Wright) - פיתחה את מערכות הכיבוי
* IPECO - עיצבה את מושבי הנוסעים
 
המטוס פותח על ידי חברת סוחוי, שהבחינה כי בשנת 2000 לא היה אף מטוס נוסעים רוסי תקני והתעשייה האזרחית הרוסית הייתה בשפל המדרגה מכל הבחינות. בעקבות זאת, הוקמה חברת סוחוי לייצור מטוסים אזרחיים שהחליטה לייצר מטוס נוסעים רוסי ראשון מאז פירוק ברית המועצות על מנת להחיות את התעשייה האזרחית הרוסית המתנוונת. המטוס החדש קיבל את השם "מטוס אזורי רוסי" (Российский региональный самолёт) מאחר שיועד תחילה לטיסות הפנים ולתחלופה עבור מטוסי הנוסעים המיושנים הקודמים: [[טופולב Tu-134]] ו[[טופולב Tu-154]], שעודם מהווים כבסיס התעופה האזרחית ברוסיה, לצד המטוס החדש.
[[קטגוריה:פיזיקת חלקיקים]]
[[קטגוריה:נוקליאונים]]