מלכת אמבטיה – הבדלי גרסאות

במחזה הציג לוין ביקורת שלעגה לגאותנות הישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים. אנשי ציבור והקהל הרחב סירבו לקבל את הביקורת כפי שבאה לידי ביטוי במחזה. עוד בטרם החלו ההצגות, ביקשה סיעת המפד"ל בעיריית תל אביב לצנזר את השיר "עשרת הדיברות" (שממנו הוצאה לבסוף השורה הלפני אחרונה 'החרא איננו'). [[המועצה לביקורת סרטים ומחזות]] פסלה את השירהמערכון "העקידה" וכן את המערכון "האלמההאלמנה וזחטי"{{הערה|{{מעריב||הקאמרי יפנה לבג"צ בעניין "מלכת האמבטיה"|1970/04/13|00409}}}} (שהוצא בסופו של דבר מההצגה, אך מופיע בספר 'מה אכפת לציפור'). למרות הלחצים שעמדו בפני התיאטרון, הנהלת [[הקאמרי]] החליטה לבסוף להציג את המחזה כדי להוכיח שהתיאטרון שומר על עצמאותו על אף התמיכה הכספית שהוא מקבל.{{הערה|[[העולם הזה]], גיליון 1700, עמוד 9. 1.4.1970}} אולי משוםההצגה, שהועלתה על בימת תיאטרון ממוסד, בעיצומה של [[מלחמת ההתשה]], ההצגה עוררה סערת רוחות ציבורית חסרת תקדים: צופים הפגינו והתפרעו במהלך ההופעות,{{הערה|{{דבר||פוצצה הצגת "מלכת האמבטיה"|1970/05/04|00204}};{{ש}}{{מעריב||סטודנט - לדין משמעתי על התפרעות בעת הצגת "מלכת האמבטיה"|1970/05/29|00404}}}} פצצות סירחון הושלכו{{הערה|{{מעריב||הפרעות, מעצרים וסערת רוחות ב"מלכת האמבטיה"|1970/05/04|00409}}}} ופעמייםפעמיים אףפונה האולם פונה לאחר התרעה טלפונית על הטמנת פצצה באולם,{{הערה|{{דבר||"הקאמרי" ימשיך להציג את "מלכת האמבטיה"|1970/05/06|01211}}}} נשלחו מכתבי איום ועלתה דרישה מצד [[חיים בסוק,]] (סגן ראש עיריית תל אביב מטעם [[מפד"ל|המפד"ל]]) להפסיק את התמיכה בתיאטרון. אולם, [[יגאל אלון]] ששימש אז כשר החינוך, סירב לפגוע בתמיכה בקאמרי. בתגובה לבקשה כתב: "[[פורנוגרפיה]] ופסולת גרידא אינן חדלות להיות מה שהן גם כאשר מעטפים אותן באצטלה של אמנות ותרבות. השאלה היא: מי יקבע מהי פסולת? הממשלה? העיריות? [[הסוכנות היהודית]]? [...] אני מתנגד לשימוש בשוט התקציבי להכתבה צנזורליתצנזוריאלית החורגת מזו שאושרה בחוק והמופעלת, הלכה למעשה, על ידי משרד הפנים".{{הערה|[[אודי מנור]], '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 234.}}{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מה הלקח שמירי רגב יכולה ללמוד מ"מלכת אמבטיה"|1.3026548|3 באוגוסט 2016}}}}

גם הביקורת השתלחה בהצגה: "מכלול דיאלוגים דפקטיביים ופזמונים המכוונים לזרות מלח על הפצעים הפתוחים" ([[חיים גמזו]]), "מן המחזבל משתמע כי כולנו רוצחים מתועבים, אזרחים במדינה [[מיליטריזם|מיליטריסטית]] שואפת דמים" ([[אורי פורת]]) ו"סצנה על עיתונאי, הבא לראיין אלמנה צעירה, שבעלה נפל בתעלה - ומתעלס עמה באהבים - יכול להמציא רק מוח שטני או חולה רוח [...] זוהי [[התעללות]] זדונית באלפי הורים שכולים" ([[ראובן ינאי]], עורך "[[מעריב לנוער]]"). [[שר הביטחון]], [[משה דיין]], שצפה בהצגה, אמר: "לא יכולה להיות הצגה יותר מעודדת לערבים בראייתם העוינת את מדינת ישראל".{{הערה|משה דיין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HAZIT/1970/05/15&id=Ar00405&sk=8911F3A8 על הלכלוך של מלכת האמבטיה], "החזית", 15 במאי 1970}}