שלמה אבינר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות ( העניין), הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות |
ניסוח, דרוש מקור, דרוש מקור,ניסוח, יחצני |
||
שורה 26:
}}
הרב '''שלמה חיים הכהן אבינר''' (נולד בשנת תש"ג - [[1943]]) הוא נשיא [[עטרת ירושלים]] ב[[ירושלים]] ו[[רב]] היישוב [[בית אל]] לשעבר. עורך
==ביוגרפיה==
שורה 40:
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], וכאשר חודש [[היישוב היהודי בחברון]], עבר ללמוד בישיבה שם. ב[[חברון]] פגש את מי שלימים תהיה אשתו. גם כשלמד בחברון, וגם בשנים מאוחרות יותר שבהן כיהן כרב בצפון הארץ, המשיך להגיע לשיעורים בישיבת מרכז הרב, של ראש הישיבה הרב [[צבי יהודה קוק]]. בהוראת הרב צבי יהודה הוא ערך חוברות של שיחותיו, שהפכו מאוחר יותר לספרים בשם "שיחות הרב צבי יהודה".{{הערה|ראו בהקדמת "שיחות הרב צבי יהודה" על התורה.}}
בשנות לימודיו בישיבה נמנע מקבלת מלגה מהישיבה, ועבד לפרנסתו בהוראת [[מתמטיקה]] ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת ירושלים לצעירים]]. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה הוזמן על ידי "[[המוסד]]" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. עם זאת, נשלח מאוחר יותר פעמיים לשליחויות קצרות ב[[איראן]] שלאחר ימי [[המהפכה האיראנית]].{{הערה|{{כיפה|נטעאל בנדל|חשיפה בלעדית: סיפורו של הרב אבינר בשירות "המוסד" - על אדמת איראן|now/50947|14 בפברואר 2013}}}}{{הערה|{{nrg|ירעם נתניהו|שליפות עם הרב אבינר|585/227|22 במאי 2007|1|1}}}}
בשנת [[1971]] החל לכהן, בהמלצת הרב צבי יהודה קוק, כרב ה[[קיבוץ]] [[לביא (קיבוץ)|לביא]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], במקום הרב [[משה לוינגר]].{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|{{ללא החלפה|חושנייה בוערת, אך לצעירי אליפלט בוער עוד יותר}}|1974/07/05|01800}}}} בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם הרעיון הקיבוצי. יותר מאוחר הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בידי [[הרב הראשי לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].
שורה 46:
בשנת [[1977]] עבר לכהן כרב מושב [[קשת (יישוב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]]. בשנת [[1981]], עבר לשמש כרב היישוב [[בית אל]] (כ-4 שנים לאחר הקמתו). באותה שנה הקים את [[ישיבת עטרת כהנים]] ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, שבראשה עמד. בשנת [[ה'תשס"ה]] שונה שמה של הישיבה ל"עטרת ירושלים".
בשנת [[1980]] פרסם ספר שבו בירר את החובה ב"[[בני עקיבא]]" להפריד בין בנים לבנות בפעילות ולפעול לפי גדרי [[צניעות]] מחמירים יותר מכפי שהיה מקובל עד אז, הן בלבוש והן בהתנהגות. מזכ"ל "בני עקיבא", [[אמנון שפירא]], יצא בחוברת נגד, ובה כתב שהיו רבנים שהתירו ואף חייבו את התערובת.{{הערה|1=אמנון שפירא, '''[http://www.toravoda.org.il/files/%20מעורבת.pdf תשובה לחברים השואלים בעניין חברה מעורבת בבני עקיבא]{{קישור שבור|27.11.2021}}''', 1981}}
בשנת [[1981]], לקראת פינוי סיני, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת [[התנועה לעצירת הנסיגה מסיני]] שהובילה להקמת מפלגת [[התחיה]]. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי [[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] ו[[אולפנה|אולפנות]], ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה (סיני)]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם כן ה' רוצה אותה".
בשנת [[1990]] החל לשדר באופן קבוע
בעת [[ההתנתקות]] מ[[גוש קטיף]] ב-[[2005]] היה הרב אבינר אחת הדמויות המובילות בעד [[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]], בקראו לאזרחים שלא לפעול באלימות נגד החיילים, ולחיילים שלא [[סרבנות|לסרב פקודה]], אך להשתמט מן המשימה בדרכים אחרות. הרב עצמו עבר לגור ב[[נווה דקלים]]. תלמידיו טוענים כי הוא היה מהגורמים הממתנים בעת המחאה ב[[כפר מימון]], ומנע אלימות לפני פינוי היישוב נווה דקלים ובעת הפינוי, הן מצד חיילים והן מצד תושבים ומפגינים.
שורה 64:
במסגרת הישיבה יזם הוצאת חוברת חודשית, בה מאמרים בתחומי מחשבה והלכה, בשם "[[עיטורי כהנים]]", בה הוא מפרסם באופן קבוע תשובות קצרות שלו ושיחות של הרב צבי יהודה שנערכו על ידו. נוהג לכתוב מדי שבוע גם ב[[עלון פרשת השבוע|עלוני פרשת השבוע]] כמו "[[מעייני הישועה (עלון שבת)|מעייני הישועה]]" והעלון השבועי של [[מכון מאיר]] - "[[באהבה ובאמונה]]". בנוסף תשובותיו מפורסמות גם באתר "ספריית חוה",{{הערה|1=[http://www.havabooks.co.il ספריית חוה]}} והוא ענה למאזינים בשתי תוכניות רדיו שבועיות ב[[רדיו קול חי]] וברשת "מורשת" של [[קול ישראל]] (במקום תוכניתו זו שודרה בעבר ב[[ערוץ שבע]]). בסוף שנת [[תש"ע]] החל לכתוב מדורי יהדות באתרי יהדות כגון סרוגים וכיפה.
הוא מייעץ
הוא מרבה לעסוק בעניינים חברתיים, ובפינותיו ב[[עלון פרשת השבוע|עלוני פרשת השבוע]] ובהרצאותיו הוא מרבה לדבר על נושאים כמו [[אלימות במשפחה]], [[צדקה]], יחסים שבין אדם לחברו, [[פמיניזם]] ועוד. הוא יזם את הקמת ארגון [[עצת נפש]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001293423|הכותב=דני זקן|כותרת=הרצאות, סדנאות, קמפינג וספורט "גברי": כך נראית תעשיית טיפולי ההמרה בנטייה מינית|אתר=גלובס|תאריך=2019-07-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-02-14}}</ref> נמנה בעבר עם קבוצת הרבנים המלווה את הארגון החברתי "[[במעגלי צדק]]" באופן פעיל, וקשור בארגון "צדק", המרכז פעילות עבור נוער דל אמצעים המאגדת ובו אלפי בני נוער מכל הזרמים, דתיים וחילוניים.
| |||