שלמה אבינר – הבדלי גרסאות

הוסרו 516 בתים ,  לפני חודש
ניסוח, דרוש מקור, דרוש מקור,ניסוח, יחצני
מ (החלפות ( העניין), הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות)
(ניסוח, דרוש מקור, דרוש מקור,ניסוח, יחצני)
}}
 
הרב '''שלמה חיים הכהן אבינר''' (נולד בשנת תש"ג - [[1943]]) הוא נשיא [[עטרת ירושלים]] ב[[ירושלים]] ו[[רב]] היישוב [[בית אל]] לשעבר. עורך שיחותיוחלק משיחותיו של רבו [[הרב צבי יהודה קוק]]. נודע גם בספרים הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות שהוא עונה מדי יום.
 
==ביוגרפיה==
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], וכאשר חודש [[היישוב היהודי בחברון]], עבר ללמוד בישיבה שם. ב[[חברון]] פגש את מי שלימים תהיה אשתו. גם כשלמד בחברון, וגם בשנים מאוחרות יותר שבהן כיהן כרב בצפון הארץ, המשיך להגיע לשיעורים בישיבת מרכז הרב, של ראש הישיבה הרב [[צבי יהודה קוק]]. בהוראת הרב צבי יהודה הוא ערך חוברות של שיחותיו, שהפכו מאוחר יותר לספרים בשם "שיחות הרב צבי יהודה".{{הערה|ראו בהקדמת "שיחות הרב צבי יהודה" על התורה.}}
 
בשנות לימודיו בישיבה נמנע מקבלת מלגה מהישיבה, ועבד לפרנסתו בהוראת [[מתמטיקה]] ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת ירושלים לצעירים]]. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה הוזמן על ידי "[[המוסד]]" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. עם זאת, נשלח מאוחר יותר פעמיים לשליחויות קצרות ב[[איראן]] שלאחר ימי [[המהפכה האיראנית]].{{הערה|{{כיפה|נטעאל בנדל|חשיפה בלעדית: סיפורו של הרב אבינר בשירות "המוסד" - על אדמת איראן|now/50947|14 בפברואר 2013}}}}{{הערה|{{nrg|ירעם נתניהו|שליפות עם הרב אבינר|585/227|22 במאי 2007|1|1}}}} שימש גם כר"מ אמונה ב[[ישיבת מרכז הרב]].
 
בשנת [[1971]] החל לכהן, בהמלצת הרב צבי יהודה קוק, כרב ה[[קיבוץ]] [[לביא (קיבוץ)|לביא]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], במקום הרב [[משה לוינגר]].{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|{{ללא החלפה|חושנייה בוערת, אך לצעירי אליפלט בוער עוד יותר}}|1974/07/05|01800}}}} בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם הרעיון הקיבוצי. יותר מאוחר הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בידי [[הרב הראשי לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].
בשנת [[1977]] עבר לכהן כרב מושב [[קשת (יישוב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]]. בשנת [[1981]], עבר לשמש כרב היישוב [[בית אל]] (כ-4 שנים לאחר הקמתו). באותה שנה הקים את [[ישיבת עטרת כהנים]] ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, שבראשה עמד. בשנת [[ה'תשס"ה]] שונה שמה של הישיבה ל"עטרת ירושלים".
 
בשנת [[1980]] פרסם ספר שבו בירר את החובה ב"[[בני עקיבא]]" להפריד בין בנים לבנות בפעילות ולפעול לפי גדרי [[צניעות]] מחמירים יותר מכפי שהיה מקובל עד אז, הן בלבוש והן בהתנהגות. מזכ"ל "בני עקיבא", [[אמנון שפירא]], יצא בחוברת נגד, ובה כתב שהיו רבנים שהתירו ואף חייבו את התערובת.{{הערה|1=אמנון שפירא, '''[http://www.toravoda.org.il/files/%20מעורבת.pdf תשובה לחברים השואלים בעניין חברה מעורבת בבני עקיבא]{{קישור שבור|27.11.2021}}''', 1981}} בסופו של דבר ספרו זה תרם ליצירת הציבור [[חרדים לאומיים|החרדי לאומי]]. מספר סניפים של בני עקיבא אכן עברו לפעול בהפרדת בנים ובנות, ולאחר מכן הוקמה גם תנועת הנוער "[[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]]".
 
בשנת [[1981]], לקראת פינוי סיני, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת [[התנועה לעצירת הנסיגה מסיני]] שהובילה להקמת מפלגת [[התחיה]]. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי [[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] ו[[אולפנה|אולפנות]], ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה (סיני)]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם כן ה' רוצה אותה".
 
בשנת [[1990]] החל לשדר באופן קבוע את דברו ברדיו [[ערוץ 7]]. עם התקדמות [[תהליך אוסלו|הסכמי אוסלו]] ובייחוד בגבור [[טרור פלסטיני|פיגועי ירי נגד ישראלים ביהודה שומרון ועזה]] ב-[[1994]], קרא לתושבי יהודה שומרון ועזה להתאזר בסבלנות ולהאמין שהמצב ישתנה. בגבור הלחץ הציבורי נגד הממשלה ומפלגות השמאל, הוציא פסק כתוב, בו הוא קובע שראש הממשלה אינו [[ערב רב]] ועל כן אין לפגוע בו. כפי שעולה מחקירת המשטרה, וממשפטה של [[מרגלית הר-שפי]], לפני הרצח, היא ביקשה מהרב פסק דין לגבי ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ונענתה שאסור לפגוע, לא בראש הממשלה ולא באף אחד אחר מנציגי ה[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]].
 
בעת [[ההתנתקות]] מ[[גוש קטיף]] ב-[[2005]] היה הרב אבינר אחת הדמויות המובילות בעד [[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]], בקראו לאזרחים שלא לפעול באלימות נגד החיילים, ולחיילים שלא [[סרבנות|לסרב פקודה]], אך להשתמט מן המשימה בדרכים אחרות. הרב עצמו עבר לגור ב[[נווה דקלים]]. תלמידיו טוענים כי הוא היה מהגורמים הממתנים בעת המחאה ב[[כפר מימון]], ומנע אלימות לפני פינוי היישוב נווה דקלים ובעת הפינוי, הן מצד חיילים והן מצד תושבים ומפגינים.
במסגרת הישיבה יזם הוצאת חוברת חודשית, בה מאמרים בתחומי מחשבה והלכה, בשם "[[עיטורי כהנים]]", בה הוא מפרסם באופן קבוע תשובות קצרות שלו ושיחות של הרב צבי יהודה שנערכו על ידו. נוהג לכתוב מדי שבוע גם ב[[עלון פרשת השבוע|עלוני פרשת השבוע]] כמו "[[מעייני הישועה (עלון שבת)|מעייני הישועה]]" והעלון השבועי של [[מכון מאיר]] - "[[באהבה ובאמונה]]". בנוסף תשובותיו מפורסמות גם באתר "ספריית חוה",{{הערה|1=[http://www.havabooks.co.il ספריית חוה]}} והוא ענה למאזינים בשתי תוכניות רדיו שבועיות ב[[רדיו קול חי]] וברשת "מורשת" של [[קול ישראל]] (במקום תוכניתו זו שודרה בעבר ב[[ערוץ שבע]]). בסוף שנת [[תש"ע]] החל לכתוב מדורי יהדות באתרי יהדות כגון סרוגים וכיפה.
 
הוא מייעץ ליחידים ולבני זוג הפוניםלפונים אליו בעל פה או בכתב, בכל נושא, משאלות הלכתיות ועד לשאלות בנושאים ציבוריים ומדינייםשונים. רבים פונים אליו, גם בשל נגישותו. ב-2019 פורסם מטעמו כי הוא מקבל כ-400 שאלות ביום בשגרה, כ-600 ביום בתקופת החגים וכ-800 שאלות בזמן מלחמה. הוא מספיק לענות על כמאתיים מהן.{{הערה|{{סרוגים|הרב מרדכי ציון|מאחורי הקלעים של שו"ת ה-SMS של הרב אבינר|373527-מאחורי-הקלעים-של-שות-ה-sms-של-הרב-אבינר|13 בספטמבר 2019}}}} לאחרונה החל אף לענות ב[[וידאו]] לשאלות ב[[אינטרנט]] באתר [https://web.archive.org/web/20090125070539/http://video.maale.org.il/ser/serSearch.php?submit=1 שו"ת הווידאו של מעלה].
 
הוא מרבה לעסוק בעניינים חברתיים, ובפינותיו ב[[עלון פרשת השבוע|עלוני פרשת השבוע]] ובהרצאותיו הוא מרבה לדבר על נושאים כמו [[אלימות במשפחה]], [[צדקה]], יחסים שבין אדם לחברו, [[פמיניזם]] ועוד. הוא יזם את הקמת ארגון [[עצת נפש]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001293423|הכותב=דני זקן|כותרת=הרצאות, סדנאות, קמפינג וספורט "גברי": כך נראית תעשיית טיפולי ההמרה בנטייה מינית|אתר=גלובס|תאריך=2019-07-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-02-14}}</ref> נמנה בעבר עם קבוצת הרבנים המלווה את הארגון החברתי "[[במעגלי צדק]]" באופן פעיל, וקשור בארגון "צדק", המרכז פעילות עבור נוער דל אמצעים המאגדת ובו אלפי בני נוער מכל הזרמים, דתיים וחילוניים.
5,771

עריכות