מאטה – הבדלי גרסאות

'''מָאטֶה''' (ב[[ספרדית]]: '''Mate''') היא [[חליטה]] עתירת [[קפאין]] של עלי צמח בשם ז'רבה מאטה (''Ilex paraguariensis''), מין בסוג [[צינית (צמח)|צינית]] שמקורו ב[[דרום אמריקה הדרומית]]. המשקה פופולרי מאוד ב[[ארגנטינה]], [[פרגוואי]], [[אורוגוואי]] ודרום [[ברזיל]], בהן נהוג לשתות את המאטה כפעילות חברתית הרווחת בכל שכבות האוכלוסייה, לרוב באופן שיתופי בדומה לעישון [[נרגילה]].

בארצות בהן נפוץ המשקה, השתרש המנהג לשתותו במהלך פגישות חברתיות ומשפחתיות בהן יושבים הנוכחים במעגל. המארח, נקרא בספרדית "סֶבַּדוֹר" (cebador{{כ}}{{הערה|1=ב[[ספרדית]] יש למילה cebador מספר משמעויות, כמו למשל אדם שמפתה חיות בר באמצעות מזון. בארצות שבהן שותים מאטה מכונה כך האדם שמכין את המאטה לשתייה ומוזג את המשקה לנוכחים.}}) שותה את החליטה הראשונה, לאחר מכן מוזג מים חמים לכלי בשנית ומעביר אותו לבא בתור וכן הלאה. תפקיד הסבדור נחשב מכובד בקרב שותי המאטה. יש המוותרים על תפקיד זה ומעבירים את כלי המאטה מהאחד לשני לפי סדר הישיבה.

המשקה נפוץ גם בקרב ה[[דרוזים]] ב[[סוריה]], [[לבנון]] ו[[ישראל]], אשר ייבאו את מנהג שתיית המאטה בהשפעת קהילת ה[[הגירה|מהגרים]] הדרוזית בדרוםבאמריקה אמריקההדרומית, שאימצה את המנהג המקומי. בישראל המשקה נפוץ בקרב ה[[עלייה|עולים]] מארגנטינה ומאורוגוואי.

משקה המאטה נצרך במקור ב[[התקופה הפרה-קולומביאנית|תקופה הפרה-קולומביאנית]] באזורי דרום אמריקה הדרומית על ידי ילידי המקום ה[[גוארני (עם)|גוארנים]] (בעקבות זה, החלו קבוצות נוספות שחיו בקרבת הגוארנים לצרוך את המשקה כגון: ה[[קראנדים]], ואנשי [[טובס]]). המשקה הופץ במהירות על ידי ה[[קולוניאליזם|קולוניאליסטים]] ה[[ספרד]]ים והפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות ב[[אורוגוואי]], [[ארגנטינה]] ו[[פרגוואי]], מדינות בהן המשקה נצרך בכמות הגדולה ביותר. עם זאת, ישנן מדינות נוספות בהן צורכים מאטה בחלק מהאזורים. בהן: [[ברזיל]], חלקים מ[[בוליביה]] (בעיקר בדרום) ודרום [[צ'ילה]].

{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yerba mate|ז'רבה מאטה}}