המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739) – הבדלי גרסאות

| הערות=

|שם=המלחמה העות'מאנית-רוסית 1735-1739}}

 

==הדיפלומטיה הרוסית טרם המלחמה==

 

==מהלך המלחמה==

 

ב-[[20 במאי]] [[1736]], צבא דנייפר (שעמד על 62,000 איש) תחת פיקודו של [[פילדמרשל]] [[כריסטופור מיניך]] כבש בסערה את הביצורים העות'מאנים בפרקופ, וב-[[17 ביוני]] את העיירה בחצ'יסאראי. למרות זאת, המחסור באספקה, בנוסף להתפרצותה של [[מגפה]], אילצו את מיניך לסגת ל[[אוקראינה]]. ב-[[19 ביוני]] צבא דון (שעמד על 28,000 איש וגם היה צבא רוסי), תחת פיקודו של הגנרל פטר לאסי, ובעזרתו של צי דון שהיה תחת פיקודו של סגן האדמירל פטר ברדאל, כבש את מצודת אזוב.

ב-[[1739]] צבאו של מיניך חצה את נהר הדנייפר, הביס את הטורקים בסטבוצ'ני וכבש את מבצר חוטין (ב-[[19 באוגוסט]]) ואת העיר [[יאשי]]. [[אוסטריה]], לעומת זאת, הובסה בשנית על ידי הטורקים ונאלצה לחתום עם האימפריה העות'מאנית על [[הסכם בלגרד]] ב-[[18 בספטמבר]] 1739. הסכם זה, בנוסף לאיום הממשמש ובא מפלישה [[שוודיה|שוודית]], אילץ את [[רוסיה]] לחתום על [[הסכם ניש]] עם [[האימפריה העות'מאנית]] ב-[[3 באוקטובר]] 1739. לפי הסכם זה, רוסיה קיבלה את אזוב אבל נשללה ממנה הזכות להשאיר את [[הצי הרוסי הקיסרי]] ב[[ים אזוב]] או לבנות שם ביצורים.

 

 

==קישורים חיצוניים==