ענת קם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 8.42.172.131 (שיחה) לעריכה האחרונה של ניב
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 53:
מחוץ לישראל פרסם את דבר הפרשה לראשונה (באמצע מרץ 2010) [[ריצ'רד סילברסטיין]], בלוגר [[יהדות ארצות הברית|יהודי]]-[[אמריקאי]]{{הערה|1=[http://www.thedailybeast.com/blogs-and-stories/2010-04-03/israels-free-press-crackdown/full/ מאמרה של ג'ודית מילר]{{ש}}{{nrg||חושף הפרשה: מנהל של אתר יהודי בארצות הברית|091/250|9 באפריל 2010|1|2}}{{ש}}[http://www.richardsilverstein.com/2010/03/15/idf-violates-israeli-supreme-court-constraints-on-targeted-assassinations/ IDF Violates Israeli Supreme Court Constraints on Targeted Assassinations] בבלוג של סילברסטיין.}}. הפרסום המלא הראשון (באמצעי תקשורת ממוסד) הופיע בסוף מרץ 2010 בסוכנות הידיעות היהודית [[JTA|Jewish Telegraphic Agency{{כ}} (JTA)]], הממוקמת בארצות הברית{{הערה|1=[http://www.jta.org/news/article/2010/03/29/1011331/israel-gags-news-of-journalist-under-house-arrest רון קמפס (28.3.2010), ישראל מונעת פרסומים על מעצרה של חיילת שהפכה לעיתונאית, סוכנות הידיעות היהודית.]}}. הדיווח בסוכנות זו [[מקורות זרים|צוטט]] ב[[קול ישראל בערבית]]{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/arabil/?entity=631865 "עיתונאית ישראלית נשפטת בישראל על עבירות ביטחוניות"], 28 במרץ 2010.}}, ובימים שלאחר מכן פורסמה הפרשה בשלל עיתונים{{הערה|1=[http://www.timesonline.co.uk/tol/news/world/middle_east/article7086417.ece הפרסום בטיימס הלונדוני]; [http://www.nytimes.com/2010/04/07/world/middleeast/07israel.html הפרסום בניו יורק טיימס].}} וב[[סוכנות ידיעות|סוכנויות ידיעות]]. לאחר הפרסום העולמי החלה התקשורת הישראלית לרמוז על הפרשה. עיתון "[[הארץ]]" ו[[ערוץ 10]] עתרו ל[[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] כנגד צו איסור הפרסום, וזה הוסר ב-[[8 באפריל]].
 
עם הסרת צו איסור הפרסום נערך באמצעי התקשורת בישראל דיון נרחב ביותר במעשיה של קם. הגישה הדומיננטית בעיתונות הייתה שמעשיה של קם סיכנו חיי אדם בלי צידוק של ממש{{הערה|{{ynet|[[חיים משגב]]|מרגלים תמיד יודעים איך עלינו לנהוג|3873510|9 באפריל 2010}}{{ש}}[[שמואל גורדון]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/091/993.html הפרשה הביטחונית: סיכון פוטנציאלי של חיי הלוחמים], [[nrg מעריב]], 11 באפריל 2010: "גברת קם בהחלט פגעה בביטחון, במוסר האישי ובאחריות שכל אלו שמשרתים או שירתו בקהילת הביטחון נוטלים על עצמם יום-יום".}}. עם זאת, גורמים שונים, ובראשם "[[הארץ]]", צידדו במעשיה{{הערה|{{הארץ|גדעון לוי|במקום לעסוק בגילויים, רודפים את המגלים|1.1196707|9 באפריל 2010}}: "קם הייתה כנראה עדת שמיעה לדיונים מושחתים, ודינה צריך להיות כדין כל חושף שחיתויות: המדינה צריכה דווקא להגן עליה".{{ש}}{{הארץ|גדעון לוי|לו אתם ענת קם|1.1196867|11 באפריל 2010}}: "קם אולי תיפול, אולי גם בלאו, אבל יום יבוא ומעשיהם יצטיירו באור אחר: עוד נתגאה בהם".{{ש}}{{הארץ|יוסי שריד|לא נאשים אותם בבגידה|1.1196919|11 באפריל 2010}}}}, ואף ביקרו את השב"כ בטענה כי הפר את ההסכם שחתם מול "הארץ" ובו התחייב בהגבלות מסוימות על שימוש במסמכים והעמדה לדין. עמדת [[מאמר המערכת]] של "הארץ" הייתה שמעשיה של קם מתגמדים אל מול המעשים שחשפה{{הערה|{{הארץ||הפרשה האמיתית|1.1196678|9 באפריל 2010}}}}.
 
====מהלכים לשינוי חוק העונשין====