שובר גלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראו גם: שוברי הגלים בחופי תל אביב |
מ מהערך שוברי הגלים בחופי תל אביב, ראו תורמים שם |
||
שורה 9:
===שכבת שריון===
על גבי שובר הגלים מונחים אלמנטים בעלי [[גאומטריה]] מיוחדת הפונים לחזית הים ומקנים למערכת מאפיינים של [[שריון]]. גלי הים המתנפצים על גבי שובר הגלים נתקלים בשכבת השריון ובכך מומרת אנרגיית הגל לאנרגיות אחרות ([[קול]], רסיס מים, חום וכיוצא בזה). בעולם קיימות טכנולוגיות רבות לשכבת השריון הנ"ל. בין השיטות הבולטות בשנים האחרונות (החל מ-1950 ואילך) ניתן למצוא:
* Antifer cubes - שכבת שריון הבנויה מאבני ענק המשתלבות אחת בשנייה.
* Dolos {{אנ|Dolos|}} - שכבת שריון הבנויה מיציקות בטון בעלות צורות גאומטריות מורכבות.
שורה 20:
לשוברי גלים אלו חסרונות סביבתיים רבים: עצירת גלי הים מלהגיע לחוף יוצרת בין שובר הגלים לחוף אזור בו החול לא נע ונלכד, וכך נוצרת לשונית חול ([[טומבולו]], שרטום). החול הנצבר בלשונית נגרע מחופים סמוכים וכך נגרם להם נזק. בדומה לשוברי גלים הניצבים לחוף גם שובר גלים מנותק גורם לשיבוש בזרימת החול, שכאמור בישראל הוא בדרך כלל מדרום לצפון. נזקים נוספים של שוברי גלים מנותקים הם פגיעה בנוף וחסימה של מבטים מן החוף אל האופק, הגברת זיהום הים בשל הפחתה משמעותית של תנועת המים, זרמים מאוד חזקים בקצוות שמגבירים מאוד את מקרי הטביעה. בנוסף שוברי גלים מנותקים מונעים שימוש בחוף לפעילות ספורט ימי כמו גלישת גלים. בניית שוברי גלים מנותקים מקובלת מאוד במדינות הים התיכון כגון איטליה, והם נבנו גם במקומות רבים
בחופי הים התיכון של ישראל: מנהריה בצפון ועד אשקלון בדרום והמוכרים ביותר הם לאורך חופי הטיילת של ת"א, מצפון למרינה הרצליה ובמרכז חוף נתניה.
=== יחסים כמותיים בין אורך שובר הגלים למרחקו מהחוף שיביאו להיווצרות חיבור שרטון החול לשובר הגלים או ימנעו זאת ===
כאשר היחס בין אורך שובר הגלים למרחקו מקו המים בחוף קטן מ-0.6 עד 0.7 (כלומר אורך שובר הגלים חלקֵי המרחק מן החוף מביא ליחס הזה), לא ייווצר חיבור, כי אם רצועת שרטון חולי מכיוון קו המים לשובר הגלים שאינה מגיעה עדיו.
כאשר היחס האמור, עולה על 0.9 או 1.0 (כלומר אורך שובר הגלים דומה באורכו, או אפילו ארוך יותר, ממרחקו לקו המים בחוף), הרי שייווצר חיבור הסרטון החולי אל שובר הגלים. חיבור כזה נקרא בשפה המקצועית [[טומבולו]].
עם זאת, ייתכנו משתנים נוספים שישפיעו על הנ"ל<ref>[https://web.archive.org/web/20151112071446/http://www.vliz.be/wiki/Detached_breakwaters Detached breakwaters], WaybackMachine - Internet Archive</ref>.
השקעת החול שיוצרת את השרטון החולי, ולעיתים את ה"טומבולו", באה על חשבון השקעת החול לאורך קו החוף שהייתה נמשכת לולא בנו את שוברי הגלים. יש על כן גופים המתנגדים להקמת שוברי גלים בחופי הרחצה, גם מהסיבה הזו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://zalul.org.il/wp-content/uploads/2020/06/עמדת-צלול-שוברי-גלים-4.6.2020.pdf|כותרת=שוברי הגלים בתוכנית חזית הים בהרצליה - עמדת עמותת צלול|אתר=עמותת צלול, 4 יוני, 2020.}}</ref>.
[[קובץ:Oblada fish.jpg|ממוזער|דגי אובלד שחור זנב ליד שובר הגלים בחוף פרישמן בתל אביב<ref name=":1" />.]]
==ראו גם==
| |||