שוברי הגלים בחופי תל אביב
שוברי הגלים בחופי תל אביב הם שוברי הגלים שנבנו מול רצועת החוף של תל אביב[1].
שוברי הגלים
עריכהלהלן רשימתם מצפון לדרום:
- חוף תל ברוך
- חוף מציצים
- חוף הילטון
- חוף גורדון (צפוני ודרומי - 2 שוברי גלים)
- חוף שרתון
- חוף פרישמן
- חוף בוגרשוב
- חוף טרומפלדור
- חוף ירושלים
- חוף אביב (מנותק ומחובר - 2 שוברי גלים)
שוברי גלים חופיים להגנת תשתית החוף
- חוף הדולפינריום
- לאורך טיילת רציף העלייה השנייה - לא כולל את תחום נמל יפו
- לאורך פארק מדרון יפו חזית ימית
מטרות שוברי הגלים
עריכהשוברי הגלים הוקמו כדי לאפשר לרוחצים בים תנאים נוחים יחסית במזג אוויר סוער, ובנוסף יש לשוברי הגלים תפקיד מפתח בשמירה על משטר החול בחוף, ובהגנה על ביסוס טיילת הולכי הרגל[1].
שוברי הגלים שוברים את הגלים המתקרבים לחוף, ויוצרים משטר השקעה של משקעי החול שרוחפים בתוך גלי הים. משטר זה נוצר כתוצאה מתופעת השבירה והעקיפה של הגלים בפוגשם את שובר הגלים. תופעות אלו גורמות לשינוי כיוון הגלים משני צידי שובר הגלים, ובדרך כלל כיוונם משתנה לכיוון ישר המחבר בקו דמיוני את מרכז שובר הגלים עם קו המים בחוף. כאשר שני הגלים משני צידי השובר נפגשים, הם פורקים את מטען גרגירי החול שהם נושאים, ואלה שוקעים בקרקעית הים ובתהליך לא ארוך מאד, יוצרים שרטון חול מכיוון קו המים אל שובר הגלים[2]. בנוסף, התהליכים המתוארים מעלה, יוצרים מצב של מים שקטים יחסית ב"צל"[א] שובר הגלים.
היחס בין אורך שובר הגלים למרחקו מהחוף
עריכהכאשר היחס האמור, עולה על 0.9 או 1.0 (כלומר אורך שובר הגלים דומה באורכו, או אפילו ארוך יותר, ממרחקו לקו המים בחוף), ייווצר חיבור בין השרטון החולי אל שובר הגלים. חיבור כזה נקרא בשפה המקצועית טומבולו. כאשר היחס בין אורך שובר הגלים למרחקו מקו המים בחוף קטן מ-0.6 עד 0.7 (כלומר אורך שובר הגלים חלקֵי המרחק מן החוף מביא ליחס הזה), לא ייווצר חיבור, כי אם רצועת שרטון חולי מכיוון קו המים לשובר הגלים שאינה מגיעה עדיו.
עם זאת, ייתכנו משתנים נוספים שישפיעו על הנ"ל[3]. השקעת החול שיוצרת את השרטון החולי, ולעיתים את ה"טומבולו", באה על חשבון השקעת החול לאורך קו החוף שהייתה נמשכת לולא בנו את שוברי הגלים. יש על כן גופים המתנגדים להקמת שוברי גלים בחופי הרחצה, גם מהסיבה הזו[4].
חיים ימיים בשוברי הגלים
עריכהמשני צדי שוברי הגלים התפתחו חיים בצורת דגים רבים המשייטים בין הסלעים המהווים את הבסיס לשוברי הגלים. הדגים ככלל אינם גדולים, ונעים בין דגיגונים בני יומם לדגים בעלי אורך מקסימלי של כ־20 סנטימטרים. הסלעים שבבסיס שוברי הגלים עטו עם הזמן גוון אדום בהיר עד כהה.
בין מיני הדגים שחיים ליד שוברי הגלים בולטים במיוחד: סיכַן משויש (אנ'), סיכַן הודי (אנ'), אובלד שחור זנב, סרגוס מסורטט, אדרית (אנ') ודגי גובוס גלילי (אנ'). השניים האחרונים נפוצים מאוד במים רדודים, והאדריות במים רדודים במיוחד, ובמצב ים שקט וצלול ניתן להבחין בהם במבט מעל פני המים[ב].
בסיס שוברי הגלים מורכב מגרוּרֵי סלע גדולים שיצרו טופוגרפיה תת-מימית (בתימטריה (אנ')) מסועפת, דמוית ואדיות, שלוחות וגאיונים צבעוניים, המחייבים את הצנרנים "לשנרקל" בזהירות ביניהם.
גלריה
עריכה-
חיים בבסיס שובר הגלים. הדגים בתמונה הם סיכניים מסוג סיכן משויש וסיכן הודי. אלו מיני מהגרים לספסיים (מהים האדום לים התיכון דרך תעלת סואץ).
-
שוברי הגלים ברצועת החוף המרכזית של תל אביב.
-
סיכנים משוישים בחוף פרישמן בתל אביב
-
שובר הגלים הדרומי בחוף גורדון בתל אביב
-
דגי אדרית וגובוס גלילי שנפוצים מאוד במים רדודים, וניתן להבחין בהם גם במבט מעל פני המים.
-
סיכנים משוישים
-
דגי אובלד שחור-זנב ליד שובר הגלים בחוף פרישמן בתל אביב.
-
סיכנים משוישים וסרגוסים מסורטטים.
ראו גם
עריכהביאורים
עריכה- ^ צידו הרדוד של שובר הגלים שפונה לכיוון החוף.
- ^ זיהוי מיני הדגים והמאפיינים של חלקם באדיבות האקולוגית גב' שירה סלינגרה מ-מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "אחזקת שוברי הגלים לאורך חוף הים תל-אביב-יפו" נוהל מספר 850., באתר עיריית תל אביב-יפו, 29 מרץ, 2015.
- ^ Easterbrook, D., T. 1999. Surface Processes and Landforms, Second Edition. Prentice Hall Inc.
- ^ Detached breakwaters, WaybackMachine - Internet Archive
- ^ שוברי הגלים בתוכנית חזית הים בהרצליה - עמדת עמותת צלול, באתר עמותת צלול, 4 יוני, 2020.