דין הקרקע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
הגהה
שורה 1:
'''דין הקרקע''' (ב[[לטינית]]: '''Jus soli'''), היא דרך לקבלת [[אזרחות]] או השתייכות ל[[מדינה]] על סמך מקום לידתו או המקום בו מתנהלים חייו של פרט.
 
את ההופעה הראשונה של דין הקרקע נוהגים לייחס לשינויים של [[קלייסתנס]], שארגן את אזרחי [[אתונה]] לפי השתייכות טריטוריאלית במקום החלוקה השבטית הקודמת. ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] היה נהוג [[דין הדם]] עד [[המאה השלישית]], כשכלשבה כל האנשים החופשיים ברחבי האימפריה קיבלו אזרחות וכך למעשה הוחלפה שיטתהשיטה דיןמדין הדם ושיטת דיןלדין הקרקע, כי האזרחות נקבעה לפי הטריטוריה בה חי או נולד הפרט. ב[[ימי הביניים]] נסוג דין הקרקע ושב דין הדם, אך עם היווצרות המדינות המודרניות ובמיוחד לאחר [[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה האמריקאית]] זכה דין הקרקע לפופולריות מחודשת ובמדינות רבות התקבל במקום דין הדם, אך לרוב לצידו.
 
דין הקרקע יונק את סמכותו המוסרית מה[[הומניזם]] בעוד שדין הדם מבוסס על ה[[פילוסופיה]] ה[[דטרמיניזם|דטרמיניסטית]]. [[מונטסקייה]], מחסידי זכות הדם, המחיש את דעתו בספרו "[[רוח החוקים]]" ([[1748]]) בזו הלשון: "דין הקרקע הוא עיוות שנובע מהאמונה שסיחשסייח שבא לעולם בין פרות הוא עגל." השקפה זו מבדילה בין אנשים ממוצאים שונים כמו בין מיני בעלי חיים שונים.
 
התשתית המוסרית של דין הקרקע נוסחה על ידי [[פטריק הנרי]], [[בנג'מין פרנקלין]] ו[[ג'ורג' וושינגטון]] שהצהירו ב[[פילדלפיה]] ב-[[1775]]: "דין הקרקע הוא הכבוד הניתן לכל גבר שחי, עובד ומשלם את מיסיו במושבות שלנו, להתקבל כאזרח בעל זכויות מלאות, שתהיה לו הזכות להביע את דעתו ולהשתתף בכל ההחלטות הנוגעות לו, בלי הבדל במוצאו, אמונתו או עושרו." גם הצהרה זו הבדילה בין גברים משלמי מיסים ובין עניים, נשים, ילדים, עבדים ואינדיאנים, שלא נכללו בין הזכאים לאותן זכויות.
 
מדינות רבות, בהן האזרחות נקבעת בעיקר לפי דין הקרקע, חוקקו חוקים המעודדים מהגרים,את שיצאואזרחיהן לשעבר שהיגרו מהן, ואת צאצאיהם, לשוב אל המולדת הישנה, הם או צאצאיהם, על בסיס דין הדם.
 
== ראו גם ==