החאן הירושלמי – הבדלי גרסאות

נוספו 10 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
(עברית, ויקיזציה, החלפות (תעשיית, אורתודוקס, ניסיון , , ), הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות)
החאן מילא תפקיד חשוב עבור השיירות שהגיעו ל[[ירושלים]] לאחר שעת סגירת [[שערי ירושלים]]{{הערה|עד מחצית שנות השמונים של המאה ה-19 - 1875 (אין ודאות לשנה המדויקת) היו שערי ירושלים ננעלים בשקיעה ונפתחים מחדש עם הזריחה מפאת החשש משודדים וגנבים המסתובבים מחוץ לעיר העתיקה.}} אשר בדרך כלל נסגרו כל ערב עם [[שקיעה]], ונפתחו למחרת לאחר ה[[זריחה]], זאת כדי להגן על תושבי העיר מפאת הסכנות מחוץ לעיר כמו שודדים, וחיות טרף.{{הערה|בספר "[[שערי ירושלים (ספר)|שערי ירושלים]]" מאת הנוסע רבי משה שרייר, הוא מתאר את הסכנות ליהודי ירושלים במאה ה-19.}} המבנה הדו-קומתי משמש כ[[אכסניה]] לחניית לילה של [[שיירה|שיירות]] ולהגנה עליהן מהתנפלויות [[שודד]]י דרכים.
 
עם ההתפתחויות שעברה ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, ובכללן שיפור מצב הביטחון, השארת שערי העיר פתוחים גם בלילות, [[היציאה מן החומות|ההתיישבות מחוץ לחומות]] והתפתחותה של [[בית מלון|מלונאות]] מודרנית בסגנון אירופי - איבד החאן את תפקידו כאכסניית דרכים לשיירות, הקרקע נרכשה על ידי [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים|הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית]] כמו שטחים רבים בירושלים וסביבותיה, והוקם בו [[בית חרושת]] לייצור [[משי]]{{הערה|בתוך החאן נותר עץ תות יחיד זכר לתקופה זו בעת פעילותו. ככל הנראה, המקום שימש גם כ[[בית בד]], ולכך עדות באבן הרכב שמקשטת את הגינה בכניסה למתחם מבפנים.}}<ref>היה גם ניסיון להביא את תעשיית המשי לארץ על ידי מושבות הברון רוטשילד - עליה ראשונה, אך ענף זה נמצא כלא כלכלי דיו.</ref> עבור בגדי כמורה, זאת במקביל לשימוש במרתפי המקום לאחסון יין עבור הטמפלרים שגרו בסמיכות. בתקופת המנדט הבריטי שימש האתר לאחסון תחמושת ובהמשך עם סיום המנדט ננטש. בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20 שכנה באגף הדרומי של המבנה נגריית עץ ומקררים{{הערה|ראו כיתוב על השלט בצילום המבנה לפני שיקומו}} בבעלות משפחת פרנקל, המקררים.{{הערה|מקררים באותה עת היו בנויים מעץ ולכן אך טבעי היה שיהיו חלק מהנגרייה.}}
 
בשנת 1965, באורח אקראי, הגיע למבנה מנהלה האומנותי של קבוצת שחקנים חובבים בשם [[פיליפ דיסקין]], ומצא מקום זה כמתאים לאכלוס את להקת השחקנים שהוא מנהל. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר מתחם החאן שיפוץ מקיף בהנחייתו של [[אדריכל]] ה[[שימור מבנים|שימור]] [[נחום מלצר]] ובעידודו של ראש העיר [[טדי קולק]]. המתחם הוכשר לשמש מרכז תרבות ובילוי, המשמש בעיקר כמשכנו של תיאטרון החאן. אולם תיאטרון בן 238 מקומות ישיבה הוכשר ב[[מערה]] חצובה בסלע בחלקו הדרומי של המתחם. החצר הפנימית נוקתה מערימות פסולת, רוצפה מחדש ונשתלו בה עצים וערוגות פרחים, והמבנים שסביבה שוקמו מהריסותיהם והוסבו למשרדים, חדרי הלבשה ומסעדה. מערה חצובה נוספת הנפתחת אל החצר, קטנה יותר, הפכה למועדון לילה ("מועדון החאן") שהתמחה במופעי [[פולקלור]] ישראלי לתיירים, ובו הופיעה לאורך שנים [[יפה ירקוני]] ברפרטואר ישראלי ובינלאומי. לימים נסגר מועדון הלילה, וב-[[2003]] הוסבה המערה ששיכנה אותו ל[[אולם תיאטרון]] נוסף של תיאטרון החאן ("במה 2" או "האולם הקטן").<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://arts.tau.ac.il/theater/arc/Khan|כותרת=אתר התיאטרון הישראלי, אוניברסיטת תל אביב, תיאטרון החאן}}</ref>