החוויה הדתית לסוגיה – הבדלי גרסאות

'''החוויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם''' (באנגלית: The Varieties of Religious Experience: A Study in Human Nature) הוא ספר שנכתב על ידי הפילוסוף והפסיכולוג האמריקני [[ויליאם ג'יימס]]. הספר נחשב לספר יסוד ב[[פסיכולוגיה של הדת]], והתייחסויות לעבודתו של ג'יימס הן דבר נפוץ בכנסים מקצועיים. במרכז הספר מצוי הניסיון לפענח את ה[[דת|דתיות]]יות כפי שחווה אותה היחיד, ולא כפי שהיא באה לידי ביטוי במסגרת הדת הממוסדת.

ג'יימס מבחין בין דת ממסדית ודת אישית. המונח "דת ממסדית" מתייחס לקבוצה או ארגון דתי, ומשחק תפקיד מרכזי בתרבויות שונות. "דת אישית", לעומת זאת, היא התייחסות לחוויות רוחניות אישיות שאדם חווה ולכמיהותיו הדתיות, בלי קשר הכרחי לתרבותו או לחברה שבה הוא נמצא. בחינת "הדת האישית" בספר מתמקדת בממד הסובייקטיבי שלה – לא באידיאות אלא בחוויות. הספר מעלה את השוני שבחוויות הדתיות ומתאר את רבגוניתן; לשם כך נעזר ג'יימס במגוון גילויי דעת של בני-אדם מכל הדורות ומכל העמים על חוויותיהם הדתיות, גילויים שנקלטו מתוך ספרי-זכרונות, יומנים, איגרות ווידויים מכל הסוגים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sipurpashut.com/products/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94החוויה-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AAהדתית-%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94לסוגיה-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8מחקר-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2בטבע-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9Dהאדם|כותרת=החוויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם}}</ref>

למעשה, ג'יימס  מצמצם את מבטו ב[[תאולוגיה|תיאולוגיהתאולוגיה]] ובמוסדות הדת, וממקד את מחקרו בחוויות דתיות ישירות ומיידיות, שאותן ראה כמושא המחקר המעניין יותר.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Goodman, Russell|שם=Stanford Encyclopedia of Philosophy|שנת הוצאה=2017|קישור=https://plato.stanford.edu/archives/win2017/entries/james/}}</ref> בעיניו, תיאולוגיהתאולוגיה, [[כנסייה|כנסיות]] ומוסדות דת חשובים ככלי להעביר תובנות שהושגו על ידי הניסיון הדתי, אך לדעתו, אלה מהווים עדות מיד שנייה בהשוואה לניסיון המקורי של היחיד.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Taylor, Charles|שם=Varieties of Religion Today: William James Revisited|מקום הוצאה=Cambridge|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=2003|עמ=23}}</ref> בלימוד החוויה הדתית האישית, ג'יימס מבחין בין חוויות דתיות "בריאות" ובין חוויות דתיות "חולניות". על פי ג'יימס, אנשים בריאים בנפשם, נוהגים להשתמש בדת על מנת להתעלם מהרע שבעולם ולהתמקד בחיובי ובטוב שבחייהם. כדוגמה לחוויות דתיות בריאות, הביא ג'יימס בספרו את [[וולט ויטמן]] ואת התנועה הדתית "מרפאת הנפש". לעומת זאת, טען ג'יימס, אנשים הנוטים לחוויות דתיות "חולניות" לא מסוגלים להתעלם מהרוע ומהסבל שבעולם, וזקוקים לחוויה מאחדת, דתית או אחרת, על מנת ליישב בין הטוב לרע.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Goodman, Russellהערה|שם=Stanford Encyclopedia of Philosophy|שנת הוצאה=2017|קישור=https://plato.stanford.edu/archives/win2017/entries/james/0}}</ref> למרות שג'יימס מציג זאת כהבחנה ערכית-נייטרלית בין סוגים שונים של גישה דתית, הוא למעשה ראה את החוויה הדתית של הנפש החולה כעדיפה.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Taylor, Charlesהערה|שם=Varieties of Religion Today: William James Revisited|מקום הוצאה=Cambridge|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=2003|עמ=231}}</ref> ג'יימס ראה בנפש בריאה את תרומתה העיקרית של אמריקה לדת, אותה ראה כבריחה מהטרנסצנדנטליסטים [[ראלף וולדו אמרסון]] ווולט ויטמן למדע הנוצרי של מרי בייקר אדי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Duclow, Donald F|שם=William James, Mind-Cure, and the Religion of Healthy-Mindedness|כתב עת=Journal of Religion and Health|כרך=41 (1)|עמ=45-56|doi=https://doi.org/10.1023%2FA%3A1015106105669}}</ref>

-       בלתי ניתנת לתיאור: החוויה אינה ניתנת לתיאור ויש לחוות אותה ישירות כדי להבין אותה.

-       תבונית: החוויה נתפסת כמצב של ידע שדרכו ניתן ללמוד אמיתות אלוהיות.

-       חולפת: החוויה היא לזמן מוגבל.

-       פסיבית: נושא החוויה הוא פסיבי, אינו מסוגל לשלוט בהגעה וביציאה של החוויה.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Taylor, Charlesהערה|שם=Varieties of Religion Today: William James Revisited|מקום הוצאה=Cambridge|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=2003|עמ=231}}</ref>

למרות שג'יימס לא ביטא במלואו את [[פרגמטיזם|הפילוסופיה הפרגמטית]] שלו עד פרסום ''הפרגמטיזם'' ב-1907, הגישה לאמונה הדתית בספרו מושפעת מהפילוסופיה הפרגמטית. בהרצאותיו לפילוסופיה ובמסקנותיו, ג'יימס מסיק שדת מועילה באופן כללי למין האנושי, אם כי הוא מודה שאין בכך כדי לבסס את אמיתותה.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Taylor, Charlesהערה|שם=Varieties of Religion Today: William James Revisited|מקום הוצאה=Cambridge|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=2003|עמ=231}}</ref> בעוד שג'יימס התכוון לגשת לנושא החוויה הדתית מזווית פרגמטית זו, [[ריצ'רד רורטי]] טוען שבסופו של דבר הוא סטה מהמתודולוגיה הזאת בספרו. בהרצאותיו על [[קדושה (דת)|קדושה]], כוונתו הייתה לגלות האם המידות הקדושות מועילות לחיי אדם: אם הן אז, לפי הפרגמטיזם, זה תומך בטענתם לאמת. עם זאת, ג'יימס בסופו של דבר מגיע למסקנה שערכן של המעלות הקדושות תלוי במקורן: בהתחשב בכך שהמידות הקדושות מועילות רק אם יש חיים לאחר המוות שאליו הן יכולות להכין את האדם, ערכן תלוי בשאלה אם הן תוצר של האלוהות או תוצאה של הפסיכולוגיה האנושית. זו כבר לא שאלה של ערך אלא של עובדה אמפירית. לכן, רורטי טוען שג'יימס בסופו של דבר נוטש את הפילוסופיה הפרגמטית שלו בשל הסתמכותו האולטימטיבית על ראיות אמפיריות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rorty, Richard|שם=Some Inconsistencies in James's Varieties|כתב עת=William James and a Science of Religions: Reexperiencing The Varieties of Religious Experience|מו"ל=Columbia University Press|doi=https://archive.org/details/williamjamesscie00prou|עמ=86–97}}</ref> ג'יימס בוחן את האפשרות של "אמונות יתר", אמונות שאינן מוצדקות בקפדנות על-ידי השכל, אך בכל זאת עשויות להיות מוחזקות בקרב אנשים משכילים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.iep.utm.edu/james-o/#SH4b|הכותב=Pomerleau, Wayne P|כותרת="William James (1842—1910)"|אתר=Internet Encyclopedia of Philosophy}}</ref> ג'יימס מודה שיש לו אמונת יתר, שאין בכוונתו להוכיח, שיש מציאות גדולה יותר שאינה נגישה בדרך כלל על ידי דרכי ההתייחסות הרגילות שלנו לעולם שחוויות דתיות יכולות לחבר אותנו אליו.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Goodman, Russellהערה|שם=Stanford Encyclopedia of Philosophy|שנת הוצאה=2017|קישור=https://plato.stanford.edu/archives/win2017/entries/james/0}}</ref>

* [[תאולוגיה|תיאולוגיהתאולוגיה]]

* [[ערן סבאג]], [[חיים של אחרים (תוכנית רדיו)|חייים של אחרים (פודקאסט)]], [https://www.mixcloud.com/others/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94החוויה-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AAהדתית-%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94לסוגיה/ פרק המוקדש לספר "החוויה הדתית לסוגיה"], 25 ביולי, 2013.