ויקיפדיה

תרגומי התנ"ך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בלבול מוחלט בין תרגום התנ"ך (מה שעניין את אלו שקראו בלטינית היה ספרי הבשורה) לתרגום הביבליה
שורה 1:
[[קובץ:Moses (Michaelangelo - San Pietro in Vincoli - Rome).jpg|250px|ממוזער|תרגום שגוי של [[ספר שמות]] מאת [[הירונימוס]], (ה[[וולגטה]]) ל[[לטינית]] הביא לשגיאה בפרשנות הביטוי "[[קרינת פני משה|קרן עור פניו]]" ({{תנ"ך|שמות|לד|כט|לה}}), ובשל כך בפסלים מתקופת [[הרנסאנס]] למצחו של [[משה רבנו]] הוסיפו "[[קרן (זואולוגיה)|קרניים]]"]]
'''תרגומי התנ"ך''' הם מפעל [[תרגום]] '''[[תנ"ך]]''' למאות [[שפה|שפות]];, ובשפותכחלק מתרגום [[ביבליה|כתבי הקודש הנוצריים]], שהתנ"ך כלול בהם, עבור הנוצרים ברחבי תבל או כחלק מעבודת ה[[מיסיון]]. בשפות רבות, יצאו כמה תורגםוכמה במספרתרגומים גרסאותשונים. נכון לאוקטובר [[2019]] תורגםתורגמו התנ"ך בשלמותוו[[הברית החדשה]] ל-698 שפות{{הערה|על פי סטטיסטיקה של הארגון [[Wycliffe Global Alliance]] {{אנ|Wycliffe Global Alliance}}, שמטרתו היא תרגום התנ"ך ו[[הברית החדשה]]הביבליה לשפות רבות. מקור: [https://www.wycliffe.net/resources/scripture-access-statistics/]}}. בשפות אחדות תרגום התנ"ךכתבי הקודש הנוצריים היה היצירה הכתובה הראשונה באותה שפה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא [[כתב|שיטת כתיבה]] או אפילו להמציא [[אלפבית]] לשם כך{{הערה|ראו למשל בדף העוסק בשפת [[איי קיריבטי]] [http://www.omniglot.com/writing/kiribati.htm באתר "אומניגלוט"].}}.
 
תרגומי התנ"ך לבדו נערכו לראשונה על ידי יהודים בראשית [[האלף הראשון לספירה]]. בתקופה זו פסקו בהדרגה מרבית ה[[יהודים]] להשתמש בשפה ה[[עברית]], ובמיוחד ב[[עברית מקראית]],. ולכן הצורך בתנתנ"ך מתורגם הפך לצורך בסיסי כאשרלצורך היוקריאת מתאספיםהתורה כדי לקרוא בתנ"ךוההפטרות ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]], וקריאת התנ"ך הייתה מבצעתשבוצעו על ידי שני אנשים - אחד שהקריא את הפסוק מהתנ"ך בשפת המקור, ומתורגמן שחזר אחר דבריו בשפהבלשון המקומיתהמדוברת. הפער בין הכתוב לתנ"ך לבין עולמו של הציבור היה גדול יותר מאשר פער של שפה בלבד, כאשר במאות השנים שחלפו בתווך התפתחה גם [[ההלכה]], התעשר העולם ה[[תאולוגיה|תאולוגי]], ומציאות ההיסטוריה השתנתה ודרשה פרשנות וזווית עדכנית עבור חלק מהתוכן. לכן מקומו של התרגום בתרבות היה גדול יותר מעבר להבנת המילים בפועל<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=cwUru_xte7c|הכותב=פרופ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית|כותרת=אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 4|אתר=|מידע נוסף=דקה 32–45|תאריך=}}</ref>.
 
בתרגום שפות אין אפשרות ריאלית לבצע תרגום מדויק לחלוטין, מאחר שבכל שפה ישנן כמה אפשרויות תרגום למרבית המילים, ולכל מילה קונוטוציה שונה, וגם שונה במידה מסוימת מהקונוטציה המדויקת של המילה המקורית בשפת המקור (למשל, אפשר לתרגם לאנגלית את המילה "שמיים" ל-Sky ול-Heaven. שתי אפשרויות מתאימות שלכל אחת משמעות שונה זו מזו, וגם שונה במעט מהקונוטציה המלאה של המילה "שמיים"). מסיבה זו, לצד הניסיון לגשר על ההבדל התרבותי, כל תרגום הוא למעשה גם פרשנות. במקרים רבים נקטו המתרגמים בגישה של "תרגום מרחיב", בה התרגום מוסיף פרטים ופרשנויות מעבר לטקסט המקורי, משנה את התוכן, ומתאר את המתרחש באופן שמתאים יותר לתפיסות התרבותיות המקובלות לתקופה ולאזור. בתרגומים הנפוצים שינויים אלו נמצאים - במידה מסוימת של שינוי - בעשרות אחוזים מבין הפסוקים. הציבור הרחב בתקופות אלו הכיר את התנ"ך מהתרגומים בלבד, ולכן באזורים שונים הכירו בפועל גרסאות שונות של אותם הטקסטים, בהתאם לאמונה ההלכתית המקומית<ref name=":0" />.
 
משמעותם התאולוגית של תרגומי התנ"ך הייתה לעיתים דרמטית. כך, למשל, תרגומי התנ"ך ל[[יוונית]] ו[[לטינית]] והפצתם עומדים בבסיס התפשטות ה[[נצרות]], ו[[תרגום התנ"ך של לותר|תרגום התנ"ך]] ל[[גרמנית]] על ידי [[מרטין לותר]], שאיפשר ל[[עם|עמים]] וקבוצות מסוימים לגשת אל הטקסט ללא תיווך [[הכנסייה הקתולית]], עומד בבסיס ה[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]].
 
ב[[ביקורת נוסח המקרא|חקר נוסח המקרא]] משמשים התרגומים העתיקים כמקור ידע חשוב על אודות התפתחות נוסח המקרא ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]].
שורה 98 ⟵ 96:
==תרגומים ללטינית==
{{ערך מורחב|תרגומי המקרא ללטינית}}
התרגום ה[[לטינית|לטיני]] המפורסם והמקובל הוא "ווּלגאטה" (vulgata; פירוט בהמשך)ה[[וולגטה]], אך תרגומים לטיניים היו נפוצים עוד לפני הוולגטה, החל מהמאה ה-2 לספירה. תרגומים אלו נקראים Vetus Latina (בקיצור: VT), כלומר: התרגום הלטיני הקדום. רוב התרגומים לא היו מקצועיים, ונמצאו בהם שגיאות שמקורן באי הבנת הטקסט העברי; זאת ועוד: שפתם הייתה לטינית מדוברת.
 
===הוולגטה===
שורה 135 ⟵ 133:
מאז יצאו לאור יותר מחמישים תרגומים נוספים של התנ"ך בשלמותו לאנגלית, ותרגומים חלקיים רבים מספור. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נוצרו תרגומים אחדים לאנגלית מנקודת מבט [[יהדות|יהודית]] (להבדיל מנקודת המבט הנוצרית של התרגומים הקודמים). התרגום הראשון מסוג זה הושלם בשנת [[1917]]. בשנת [[1962]] הושלם תרגום נוסף של התורה, הקרוי New Jewish Version{{כ}} (NJV).
 
בשנת 2018, יצא תרגום חדש ומקיף לאנגלית של פרופסור [[רוברטאורי אלטר]] מאוניברסיטת [[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|ברקלי]], תרגום זה זכהשזכה לרוב לביקורות חיוביות, פרופסור [[אילנה פרדס]] מ[[האוניברסיטה העברית]]: "קשה להאמין שאדם אחד הצליח לבצע משימה כזאת. התרגום שלו הוא פשוט פנומנאלי, משום שאלטר מתייחס ברגישות רבה לטקסט התנ"כי, לכלים של הטקסט התנ"כי, לניואנסים שלו ולרגישותו הספרותית שבה לא בורכו אלה שתרגמו לפניו את התנ"ך לאנגלית"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-MAGAZINE-1.6932840|כותרת="התרגום הזה של התנ"ך לאנגלית מעורר תדהמה"|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-13}}}}
 
==תרגום לעברית בת זמננו==
שורה 147 ⟵ 145:
 
==תרגומים לשפות נוספות==
[[מרטין לותר]] ([[1483]]–[[1546]]), מייסדמחולל ה[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטיתהרפורמציה]], [[תרגום התנ"ך של לותר|תרגם גם את התנ"ך]] ביןוהספרים השניםהחיצוניים [[1523]]–[[1534(לאחר שהשלים את תרגום הברית הישנה)]] ל[[גרמנית]] מן המקור העברי. (וכלללתרגום בתרגוםזה, כמנהגשיצא הנוצריםב-1534, גם את [[הברית החדשה]] בתרגום לגרמנית). לתרגום זה נודעה חשיבות תאולוגית רבה, בהורידו את התנ"ךהביבליה משפה המובנת רק ל[[אליטה|עילית]] של ה[[כמורה|כמרים]] והמלומדים, להמון העם.
 
במהלך השנים נתחברו תרגומים נוספים לגרמנית, גם על ידי יהודים. [[משה מנדלסון]] ([[1729]]–[[1786]]), אבי [[תנועת ההשכלה]], יזם תרגום של התורה לגרמנית, ממניעים הדומים לאלו של [[מרטין לותר]] וה[[רב]] ה[[רפורמי]] [[לודוויג פיליפסון]] תרגם את כל התנ"ך. גם ר' [[שמשון רפאל הירש]], מנהיג [[יהדות גרמניה]] [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסית]], תרגם את התורה לגרמנית, ממניעים חינוכיים שונים – כדי לבצר את מעמד הדת המסורתית כנגד מבקריה מכל האגפים. תרגום נוסף לגרמנית יזם [[פרנץ רוזנצווייג]], ומאוחר יותר תורגם התנ"ך גם בידי [[נפתלי הרץ טור סיני]].
 
בעקבות מרטין לותר תורגם התנ"ך, כחלק מן הביבליה, לשפות רבות: [[צרפתית]] (1535); [[דנית]] (1550); [[הולנדית]] (1562); [[פולנית]] (1563); [[ספרדית]] (1569); [[סלובקית]] (1584); [[ולשית]] (1588); [[הונגרית]] (1590); [[צ'כית]] ([[1593]]); [[איטלקית]] (1607); [[פינית]] (1642); [[יידיש]] (1679); [[אירית]] (1685); [[רומנית]] (1688); [[לטבית]] (1689); [[שפות סיניות|סינית]] (1822); [[סנסקריט]] (1825; [[טורקית]] (1827) ועוד.
 
ב{{ה|מאה ה-16}} תורגם התנ"ך ל[[פרסית]] בידי ר' [[יעקב בן יוסף טאווס]] מ[[בגדאד]], שישב אז ב[[קושטא]].
 
אביה של שפת [[אספרנטו]], [[אליעזר לודוויג זמנהוף]], תרגם את התנ"ך לאספרנטו.
 
סמואל אג'אי קראות'ר {{אנ|Samuel Ajayi Crowther}}{{כ}} (1812-1891) מ[[סיירה לאון]], מתרגם התנ"ך לשפת ה[[יורובה]] {{אנ|Yoruba language}}, נשבה לעבדות ובגיל עשר נפלה ספינת העבדים בה הושט בידי ספינת מלחמת בריטית. הוא הושב לסיירה לאון כבן חורין, נטבל לנצרות בגיל 13 ולמד בבתי ספר של ה[[מיסיון#המיסיון הנוצרי|מיסיון]] באפריקה. הוא נסע לאנגליה, הוסמך לכמורה בגיל 30 ובשנת 1864 הועלה לדרגת בישוף וקיבל תואר [[דוקטור לתאולוגיה]] מ[[אוניברסיטת אוקספורד]]. לאחר מכן שירת כבישוף של טריטוריית [[ניז'ר]], שם תרגם את התנ"ך לשפת היורובה, בה מדברים כיום כעשרים מיליון איש ב[[מערב אפריקה]]{{הערה|[[סטיבן ג'יי גולד]], הר הצדפות של לאונרדו והדיאט של וורמס - אסופת מאמרים על תולדות הטבע, 2002, ע' 157}}.
 
בשלהי [[המאה ה-20]] ותחילת [[המאה ה-21]], החלו לצוץ תרגומים של חלקים מן התנ"ך והברית החדשה גם ל[[שפה מתוכננת|שפות מתוכננות בדיוניות]], כדוגמת [[קווניה]]<ref>[https://folk.uib.no/hnohf/nqot.htm תרגום חלק מספרי התנ"ך] ל[[קווניה]], שפה שתוכננה במקור על ידי [[ג'. ר. ר. טולקין|טולקין]].</ref> או [[קלינגונית]]<ref>[http://klingon.wiki/En/ReligiousTextTranslationProject פרטים על התרגום, ורשימה של הספרים שתורגמו עד כה].</ref>.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תרגומי_התנ%22ך"