ראש השנה למלכים ולרגלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראש השנה למלכים: קישורים פנימיים |
|||
שורה 41:
שיטה אחת לומדת הדין מפורשות מהפסוק בתורה: "החודש הזה לכם..."{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יב|א|ב}}}} שיש להקפיד דווקא על חודש הזה - ניסן, כחודש המיוחד לסדרי הזמנים של עם ישראל במניין השנים למלכים ולרגלים. כלומר שבניגוד למלכי אומות העולם המונים בזמנים אחרים הרי שלעם ישראל יש זמן ייחודי נבדל משלו בניסן. בשונה מאופן הלימוד של התלמוד הבבלי לפיו ההלכה היא בגדר [[תקנת חכמים]] הרי שלפי שיטה זו מנין השנים למלכים מניסן חיובו מ[[דאורייתא]]{{הערה|יש מבארים מכך שלא רק הלימוד למנות מחודש ניסן הוא מהתורה אלא גם שעצם מניין שנים למלכים הוא מהתורה.}}.
האמורא [[שמואל]] מציין במסכת ראש השנה שבתלמוד הירושלמי{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|א}}}} שניתן למנות באומה מניין היסטורי בדרכים שונות ולא חייבים להסתמך דווקא על שנות המלכים. יש המבארים{{הערה|1=[https://www.yeshiva.org.il/midrash/29571#21a הזמן המלכותי - בירור סוגיית הזמן הישראלי], יעקב יקיר, יאיר קרטמן, תשע"ה.}} שלפי שמואל מנין השנים מסור בידי חכמי הדור להחליט על בסיס המאורעות ההיסטוריים המרכזיים שבדורם. אלא שמאחר ואירעו בניסן אירועי יסוד בתולדות עם ישראל הרי שניסן נבחר לשמש לכך.{{הערה|לפי המסבירים שלשיטתו של שמואל, מה שקובע הוא המאורע ההיסטורי המרכזי, ולפיכך ייתכן שבתקופה אחרת, יהא תאריך אחר של חודש אחר משמש כתאריך התחלה ממנו יוכלו לקבוע את מניין השנים לדורות.}}{{הערה|דוגמה למניין שנים (ביוזמה פרטית אך בעלת צביון ציבורי) לאירועים היסטוריים ניתן לראות למשל במצבתו של [[אליעזר בן
על אף שאין מונים כיום לחנוכת [[המשכן]] [[נדודי בני ישראל במדבר|במדבר]] את מניין השנים, הרי שבכל שנה מציינים בבתי הכנסת ב[[קריאת התורה]] את [[חנוכת המשכן]] שהייתה בא' בניסן, וכזכר לכך, נוהגים לקרוא מא' בניסן במשך 12 יום את הפסוקים המתארים את [[קורבנות הנשיאים]], לפי מי שהקריב באותו יום מ[[שבטי ישראל]] במהלך [[חנוכת המזבח]]. כך בחודש זה הצטרפו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל אירועי יסוד מכוננים של התחלה, אשר נצרבו בתודעת האומה והשתמרו ביחסה אל חודש ניסן{{הערה|בהקשר לכך יש לציין את יום [[מעבר הירדן]], בו נבקע [[נהר הירדן]] ונכנסו עם ישראל לראשונה לארץ ישראל בימי [[יהושע בן נון]]. ע"פ המקרא הוא התרחש ב-[[י' בניסן]] ({{תנ"ך|יהושע|ד|יט}}) והוא מוזכר בכל [[קריאת הלל]] בראשי חודשים, ברגלים, בחגים וב[[ליל הסדר]] ({{תנ"ך|תהילים|קיד|ה|ז}}). בשנת 2016 כשקבעה [[הכנסת]], את [[יום העלייה]] כיום ציון שנתי לעלייה אל ארץ ישראל ולזכר מעבר הירדן בימי יהושע התכוונה בתחילה לקבוע אותו ב-י' בניסן.}}.
| |||