איקונוקלאזם באימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

==== בעיית המקורות ====▼

מרבית המקורות ששרדו על מאבקי האיקונוקלזם באימפריה הרומית המזרחית נכתבו בידי האיקונופיליים, שזכו בסופו של דבר להמשיך בפולחן האיקונות לאחר סבב האיקונוקלאזם השני. המקורות ההיסטוריים המרכזיים הידועים לנו שעוסקים באיקונות ובאיקונוקלאזם הם ה[[כרוניקה|כרוניקות]] של [[תאופנס המודה|תאופנס]] ושל [[ניקופורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוס]] האיקונופיליים. כמו כן נשמרו הכתבים התאולוגיים של [[יוחנן מדמשק]], הקדוש תאודור ושל הפטריארך ניקופורוס שתמכו באיקונות. מהידוע במחקר, התקופה אופיינה בקיטוב פנים-כנסייתי סביב שאלת השימוש באיקונות, שהביא לנסיונות של כל צד במאבק להשמיד את כתביו של הצד האחר. כך למשל, לאון השלישי הורה להשמיד את הטקסטים התומכים באיקונות עם תחילת המשבר הראשון, או שהם שונו או פוברקו - בין אם [[הגיוגרפיה|הגיוגרפיות]], חיבורים היסטוריים, דרשות או חיבורים תאולוגיים. מנגד, הושמדו הטקסטים האיקונוקלסטיים כליל. למעשה, הטיעונים האיקונוקלסטיים שרדו רק בתוך כתבי האיקונופיליים. ▼