איקונוקלאזם באימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GayaxAnna (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שיניתי את סדר הפרקים
שורה 2:
 
משמעות המונח איקונוקלאזם הוא "שבירת איקונות", בעוד המונח הרומי הוא איקונומכיה (iconomachy), ומשמעותו המילולית היא "הקרב על האיקונות".
 
==== בעיית המקורות ====
מרבית המקורות ששרדו על מאבקי האיקונוקלזם באימפריה הרומית המזרחית נכתבו בידי האיקונופיליים, שזכו בסופו של דבר להמשיך בפולחן האיקונות לאחר סבב האיקונוקלאזם השני. המקורות ההיסטוריים המרכזיים הידועים לנו שעוסקים באיקונות ובאיקונוקלאזם הם ה[[כרוניקה|כרוניקות]] של [[תאופנס המודה|תאופנס]] ושל [[ניקופורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוס]] האיקונופיליים. כמו כן נשמרו הכתבים התאולוגיים של [[יוחנן מדמשק]], הקדוש תאודור ושל הפטריארך ניקופורוס שתמכו באיקונות. מהידוע במחקר, התקופה אופיינה בקיטוב פנים-כנסייתי סביב שאלת השימוש באיקונות, שהביא לנסיונות של כל צד במאבק להשמיד את כתביו של הצד האחר. כך למשל, לאון השלישי הורה להשמיד את הטקסטים התומכים באיקונות עם תחילת המשבר הראשון, או שהם שונו או פוברקו - בין אם [[הגיוגרפיה|הגיוגרפיות]], חיבורים היסטוריים, דרשות או חיבורים תאולוגיים. מנגד, הושמדו הטקסטים האיקונוקלסטיים כליל. למעשה, הטיעונים האיקונוקלסטיים שרדו רק בתוך כתבי האיקונופיליים.
 
== רקע ==
שורה 14 ⟵ 11:
 
האיקונות החזירו את הוויכוחים התאולוגיים סביב השאלה הכריסטולוגית בדבר שני הטבעים של ישו. בעיני האיקונוקלסטיים, האיקונות מכילות סתירה פנימית: מצד אחד, אין האיקונות יכולות להציג את הטבע האלוהי ואת הטבע האנושי של ישו בו בזמן, משום שאין לייצג את הטבע האלוהי באופן חזותי, וכן משום שהמתפלל עלול להתבלבל בין הטבע האנושי לבין האלוהי - בדומה לגישה [[מונופיזיטיזם|המונופיזיטית]]; מצד שני, גם הפרדה בין שני הטבעים היא בגדר מינות, בדומה לגישה התאולוגית של נסטוריוס.
 
==== בעיית המקורות ====
מרבית המקורות ששרדו על מאבקי האיקונוקלזם באימפריה הרומית המזרחית נכתבו בידי האיקונופיליים, שזכו בסופו של דבר להמשיך בפולחן האיקונות לאחר סבב האיקונוקלאזם השני. המקורות ההיסטוריים המרכזיים הידועים לנו שעוסקים באיקונות ובאיקונוקלאזם הם ה[[כרוניקה|כרוניקות]] של [[תאופנס המודה|תאופנס]] ושל [[ניקופורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוס]] האיקונופיליים. כמו כן נשמרו הכתבים התאולוגיים של [[יוחנן מדמשק]], הקדוש תאודור ושל הפטריארך ניקופורוס שתמכו באיקונות. מהידוע במחקר, התקופה אופיינה בקיטוב פנים-כנסייתי סביב שאלת השימוש באיקונות, שהביא לנסיונות של כל צד במאבק להשמיד את כתביו של הצד האחר. כך למשל, לאון השלישי הורה להשמיד את הטקסטים התומכים באיקונות עם תחילת המשבר הראשון, או שהם שונו או פוברקו - בין אם [[הגיוגרפיה|הגיוגרפיות]], חיבורים היסטוריים, דרשות או חיבורים תאולוגיים. מנגד, הושמדו הטקסטים האיקונוקלסטיים כליל. למעשה, הטיעונים האיקונוקלסטיים שרדו רק בתוך כתבי האיקונופיליים.
 
== התקופה האיקונוקלסטית הראשונה (730–787 לספירה) ==