אריה שכטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ספריו: הרחבה |
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג) |
||
שורה 18:
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה פעיל בהפצת תורה ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]], ב[[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] ובמושבים.
בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], בעיצומה של [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]] נשלח בידי הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] ל[[שווייץ]] כדי להעביר ל[[רות בלוי]] הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה|1962/07/12|00410}}}}. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" '''הרב לייבל פרידמן''', יעד למתקפות של קנאי [[חסידות סאטמר]]{{הערה|ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, '''צדיק כתמר יפרח''', אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.}} שכטר שהיה אז [[יהלומן]] הוזמן ב-[[1963]] להעיד ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]]. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות{{הערה|{{הצופה||בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה|
בעקבות פרשה זו היגר ל[[ארצות הברית]], שם שימש כ[[מנהל רוחני]] בישיבת חסידי [[סקווירה]] וכ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ]] במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.
| |||