אריה שכטר

הרב אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937י"ד בכסלו תש"ף 11 בדצמבר 2019) היה רב חרדי ישראלי ופעיל בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 הרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות אחרות.

אריה שכטר
הרב שכטר (משמאל) מתברך אצל הרב חיים קניבסקי
הרב שכטר (משמאל) מתברך אצל הרב חיים קניבסקי
לידה 1 בינואר 1937
י"ח בטבת ה'תרצ"ז
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 2019 (בגיל 82)
י"ד בכסלו ה'תש"פ
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו החזון אי"ש, חיים שאול גריינמן, משה יהושע לנדא, האדמו"ר מסקווירא, האדמו"ר מתולדות אהרון.
חיבוריו סדרת "אריה שאג"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב שכטר בילדותו, מאחורי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש"[1]

ביוגרפיהעריכה

נולד בהונגריה לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות בנתניה. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ (בתל אביב) אצל ראש הישיבה, משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין. בתקופה זו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ.

למד בישיבת סלבודקה בבני ברק[2]. בצעירותו עמד בקשר עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים, בעיירות הפיתוח ובמושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ[3]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר[4] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 להעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות[5].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווירה וכר"מ בישיבת ויז'ניץ במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.

בשנת תשל"ח היה חלק מיוזמי ארגון ערכים והיה בין המרצים הבולטים בארגון, הרב שכטר תמך רבות בבעלי תשובה וסיפק להם דמות אב, רב ומחנך.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.

חיים אישייםעריכה

היה נשוי לאילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.

אחת מבנותיו נשואה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן.

שניים מגיסיו הם הרב משה שטרנבוך והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו. גיס נוסף הוא הרב אליעזר דוד פרידמן, חתן משפחת סופר.

ספריועריכה

בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. באלול תש"פ הושלמה סדרה נוספת בת חמשה כרכים על התורה.

סדרת הספרים נקראת "אריה שאג"

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זיהויו בתמונה מאומת כאן
  2. ^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
  3. ^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
  4. ^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
  5. ^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.