נחלת יהודה (ראשון לציון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג) |
||
שורה 6:
[[אחד העם]] והאגרונום [[אברהם זוסמן]] יצאו לארץ ישראל על מנת לאתר מקום להקמת המושב והמליצו להקימו על חלקת אדמה שחברת [[פיק"א]] רכשה מערביי [[בית דג'אן]], מצפון לראשון לציון. בארץ הוקמה ועדה, שחבריה היו ד"ר [[חיים חיסין]] ו[[מנחם שינקין]] מטעם "חובבי ציון", [[מנשה מאירוביץ]] ו[[דב חביב לובמן]] מטעם איכרי ראשון לציון, ו[[ברל כצנלסון]] ו[[מאיר רוטברג]] מטעם [[הסתדרות פועלי יהודה]], וזו עסקה בקביעת רשימת הפועלים שיתיישבו במושב. ביום [[ו' בשבט]] [[ה'תרע"ג]] ([[14 בינואר]] [[1913]]) הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] ליציקת ברכת המים למושב החדש{{הערה|[http://www.gen-mus.co.il/group/?id=38 מתיישבי נחלת יהודה], באתר "אלבום המשפחות"}}. היה זה מושב העובדים השני שהוקם בארץ ישראל, לאחר [[עין גנים]] שליד [[פתח תקווה]]. שטח היישוב היה 4,500 [[דונם]].
טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמת ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד{{הערה|{{דואר היום|ש. ויליניץ|התרגזותם של בני נחלת יהודה|
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] פעלה במושב קבוצה של בוגרי [[הכשרה]] מ[[גרמניה]] שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ [[עין הנצי"ב]].
בתקופת [[העלייה ההמונית]], עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב [[מעברה]], שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק ותימן{{הערה|{{על המשמר||כיצד מתחסלת המעברה בנחלת יהודה|
שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר ב[[שנות ה-50]]{{הערה|שם=המשמר}}{{הערה|{{דבר|א. שלמון|תביעה לאיחוד נחלת יהודה עם ראשון לציון|
באפריל [[2018]] אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "[[פינוי בינוי]]", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניקצי|פינוי בינוי בראשון לציון: 800 דירות ייבנו במקום אצטדיון כדורגל|1.6028683|25 באפריל 2018}}}}.
שורה 24:
*{{קתדרה|אורי שפר|מושב-עובדים בנחלת-יהודה (תרע"ג - 1913)|53.7|53, ספטמבר 1989, עמ' 106-85}}
*{{קתדרה|[[בת ציון עראקי קלורמן]]|התיישבות פועלים תימנים ואשכנזים, מראשון-ציון לנחלת-יהודה ובחזרה|84.4|84, יולי 1997, עמ' 106-85}}
*{{דבר|יצחק יעקבי|נחלת יהודה בת 50|
*{{מעריב|ע. גרא|המושב נחלת יהודה חוגג|
*{{כלכליסט|אמיתי גזית|וילות כיד הברון|3723851|1 בנובמבר 2017}}
*{{רשות העתיקות||15323}}
| |||