זברת הרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 26:
זברות ההרים הן בעלי חיים [[פוליגמיה|פוליגמיים]]. הן יוצרות עדרי רבייה קטנים, המכילים זכר אחד ו-1 עד 5 נקבות וולדות. עדרי הרבייה הללו נותרים יציבים לאורך השנים, והנקבות נשארות לרוב באותו עדר רבייה במשך כל חייהן. מצב זה מוביל לכך שיש עודף של זכרים. "הזכרים העודפים" מקימים קבוצות "רווקים", שממנה יוצאים זכרים לעדרי רבייה. עדרים חדשים שכאלו נוצרים כאשר זכר רווק משיג נקבה צעירה מעדר חסר זכרים, או כאשר נקבה מבוגרת עוזבת עדר מפורק, למרות שהמקרה האחרון אינו נפוץ. לעיתים זכר רווק מנסה להשתלט על עדר רבייה מסוים. במקרה כזה, יתרחש קרב רציני הכולל בעיטות ונשיכות בין הזכר המאתגר לזכר המאותגר. במידה והזכר המאתגר ינצח בקרב, הוא יזכה בכל הנקבות שבו כיחידה אחת. לעיתים עדרים אחדים מצטרפים זה לזה ויוצרים אוכלוסיות גדולות יותר.
 
זברות ההרים מזדווגות אחת לשנה אחת עד שלוש שנים, ואין עונת רבייה מוגדרת, כך שהם עשויים [[הזדווגות|להזדווג]] במשך כל השנה. עם זאת, אצל זברת הרים הכף, שיא הלידות הוא בחודשים דצמבר - פברואר, ואצל זברת ההרים הארטמן, הוא מתרחש בחודשים נובמבר - אפריל. לאחר הריון בן שנה אחת יוולדייוולד סייח אחד במשקל 25 ק"ג ובאורך (גוף וראש) של 120 ס"מ. הוא יינק עד גיל עשרה חודשים, ולאחר 13 - 37 חודשים הוא כבר יהיה עצמאי. הזכרים מגיעים לגודל מרבי בגיל 42 חודשים לערך, ויוכלו להיות מובילי עדר במשך חמש עד שש שנים. הנקבות תגענה ל[[בגרות מינית]] ותמלטנה את הסייח הראשון בגיל 3 - 6 שנים, כאשר הגיל הממוצע למאורע זה הוא 5.5 שנים. הן פוריות עד גיל 24 שנים. בהיוולדו, הסייח יהיה מפותח למדי. בשבועות הראשונים יישאר קרוב לאמו, שתמנע כל קשר בינו לבין חברים אחרים בעדר. תפקיד האב בדאגה ההורית אינו ישיר, והוא לרוב מסתכם בהגנה על הצעירים בעדר. זברות ההרים מגיעות לרוב לגיל 20 ומעלה. הפרט המבוגר ביותר שתועד מת בגיל 29 ושישה חודשים.
 
==התנהגות==