תצפית (מדע) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאסון טבע |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 12:
דוגמאות לתצפיות גישוש:
* תמונות שצולמו על ידי [[רכב חלל]] או [[צוללת]] שהגיעו לסביבה שממנה לא נאספו נתונים מעולם.
* תיאור מקרה רפואי – רופא מדווח על אודות מטופל שנמצאה אצלו תופעה רפואית לא מוכרת. תיאור מקרה רפואי אינו תצפית טהורה משום שלרוב משולב בתיאור מקרה רפואי [[ניסוי וטעייה]] להקלת סבלו של המטופל.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19218850?ordinalpos=8&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum דוגמה לתיאור מקרה כתצפית מדעית]}}
* [[ראיון עומק]] עם אנשים אחדים ששייכים לציבור שהתנהגותו לא מובנת למדענים.
* מחקרים רבים של [[אריסטו]], כמו זה שערך על אודות ה[[דבורה (חרק)|דבורים]]. מחקריו של אריסטו נערכו ביוון העתיקה ונתגלו מחדש בראשית העת החדשה. הם שימשו מקור השראה חשוב למחקר המדעי המודרני.
שורה 41:
===חסרונות===
*כאשר התצפית נעשית באמצעות דיווח, עשויים הנחקרים לא לדווח על התנהגותם באופן מדויק ואובייקטיבי.
*נחקר המודע לתצפית בדרך כלל ישנה את התנהגותו.
*תצפיות נקודתיות, חטופות, עלולות להניב מידע לא אמין.
*אין איסוף נתונים שיטתי על עמדות ודעות המשתתפים
שורה 56:
דוגמה לניסוי טבעי - בדיקת השפעת קצב התמותה באוכלוסייה האנושית על קצב הילודה. המדען אינו יכול להרוג אנשים לשם הניסוי. אולם, הוא יכול להשוות את קצב הילודה בחברה מסוימת לפני ואחרי אסון טבע או מלחמה. הוא יכול גם למצוא שתי חברות שקצב הילודה בהן היה דומה עד שאחת מהם חוותה [[אסון טבע]] שהמית רבים מהפרטים בה.
דוגמה אחרת לניסוי טבעי - השוואת [[תאומים]] זהים עם שוני ספציפי. יש שני סוגים של מחקרים שמשווים תאומים זהים עם שוני ספציפי. האחד הוא תצפית לחיפוש השערות, למשל חיפוש השערות למנגנון ה[[פתולוגיה|פתולוגי]] של מחלת ה[[סכיזופרניה]] אצל זוגות תאומים זהים שלאחד מהם יש מחלה כזו ולשני לא. הסוג השני הוא ניסוי טבעי שבודק השערה ספציפית לגבי סיבה ומסובב. לדוגמה: ההשערה היא שסמים גורמים לסכיזופרניה אצל מי שנמצא בקבוצת סיכון. הניסוי הטבעי - איתור זוגות של תאומים זהים שלאחד מהם יש הרשעות אחדות בענייני סמים ולשני אין שום הרשעה כזו ומציאת הבדל התדירות בהופעת הסכיזופרניה בין מורשעי הסמים לבין אלו שאינם (ההנחה היא שמי שמורשע השתמש בסמים הרבה יותר ממי שלא הורשע).
ניסויים טבעיים מתבססים על תצפיות באשר למשתנים במערכת שאותה חוקרים, זאת תחת ניסיון לבנות מערכת לבקרת משתנים אלה. הניסוי נערך מבלי שהחוקר מבצע מניפולציה כלשהי בתופעה הנחקרת, זולת מדידת משתנים. בתנאים אלה מנסה החוקר לאסוף נתונים מן המערכת באופן שבו ניתן ללמוד על תרומתו היחסית של כל משתנה לתופעה ובמקרים שבהם משתנים מסוימים נותרים יציבים לאורך זמן ניתן ללמוד על השפעת משתנים אחרים. המידה שבה דבר זה אפשרי תלויה ב[[קורלציה]] שבין ה[[משתנה מסביר|משתנים המסבירים]] בנתוני התצפית. כאשר לא קיימת קורלציה טובה בין המשתנים, ניתן להתקרב בניסויים טבעיים לרמת ודאות בתוצאות המתקבלת בניסויים מבוקרים. אולם לרוב, קיימת קורלציה כלשהי בין המשתנים, כך יורדת המהימנות של תוצאות הניסוי הטבעי ביחס למה שניתן היה להסיק מניסוי הנערך בתנאים מבוקרים. כמו כן, כיוון שניסויים טבעים מתרחשים בדרך כלל בסביבה לא מבוקרת, משתנים ממקורות שלא זוהו אינם נמדדים ולא מבוקרים ואלה עשויים "לזהם" את הנתונים הנמדדים ולגרום לאשליה של קורלציה ביניהם.
מחקר רב בשטחי מדע מסוימים הוא בעל אופי של ניסויים טבעים, כך למשל ניסויים בשדה ה[[כלכלה]], [[מדע המדינה]], [[גאולוגיה]], [[אקולוגיה]], [[מטאורולוגיה]] ו[[אסטרונומיה]]. לדוגמה, בשטח האסטרונומיה, כאשר מנסים לבדוק את ההשערה "[[כוכב|שמשות]] הן ענני [[מימן]] הקורסים לתוך עצמם", ברור שלא ניתן להתחיל את הניסוי בכך שנפריח ענן מימן ענק ואז נמתין משך מספר [[מיליארד
==ראו גם==
| |||