הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת מאה השנים"

נוספו 18 בתים ,  לפני 14 שנים
מ
תיקון הפניות לדף פירושונים חיל הרגלים
מ (שחזור)
מ (תיקון הפניות לדף פירושונים חיל הרגלים)
כיבושה של עיר מבוצרת כהלכה לקח זמן רב ויכול היה להמשך שנים. היו שתי [[טקטיקה|טקטיקות]] עיקריות לכיבושן של ערים בצורות - מצור והסתערות. השיטה הראשונה הייתה בטוחה יותר ונחלה הצלחות רבות יותר והייתה כרוכה במספר אבדות קטן יחסית למטיל המצור. הטקטיקה השנייה הייתה כרוכה בסכנה רבה ובדרך כלל נחלה כשלון, למעט מקרים בהם היה לתוקף סיוע מתוך החומות או במקרה של התקפת פתע. המצור יכול היה להמשך שנים, כי לרב הערים הייתה אספקה גדולה מאוד של [[מזון]] ו[[מים]]. בדרך כלל שילבו בין שתי השיטות, כאשר הצר היה מתקיף את העיר לפרקים על מנת לנסות את מגיניה. ה[[תותח|ארטילריה]] הייתה בשימוש החל משנת [[1475]], אך היא הייתה מאוד לא מפותחת ומשקלה במלאכת המצור היה נמוך. בהמשך לקראת פלישתו של הנרי החמישי בתחילת המאה ה־15 השתפרה מאוד איכותם של התותחים שעמדו לרשות שני הצדדים. תותחים גדולים היו יכולים לירות פגזי [[סלע|אבן]] במשקל של עשרות ואף מאות קילוגרמים. חומות העיר שתוכננו מאות שנים לפני הופעתם של התותחים לא עמדו, ברב המקרים, בפני הפגזה מסיבית שכזאת.
 
בטקטיקת השדה השתמשו שני הצבאות בשני חילות עיקרים - [[חיל רגלים|חיל הרגלים]] ו[[חיל הפרשים]]. נוסף עליהם היו מאות חבורות של פורקי עול למינהם, פושעים ועריקים שהטילו את חתיתם על האוכלוסייה השלווה. פגעי חבורות הפושעים האלה היו קשות לאין ערוך מפגעי הצבא הסדיר. גם האבדות הכבדות ביותר לנפש נגרמו מידי פורעי החוק האלה ולא מידי הצבאות הסדירים, כי כאמור קרבות מסודרים היו מעטים יחסית.
 
בקרבות עצמם נהגו האנגלים בדרך כלל להסתמך על [[קשת ארוכה|קשתותיהם הארוכות]] ולא על הסתערות על מערך האויב. בניגוד לדעה הרווחת הקשת הארוכה לא הייתה קטלנית במידה שהסופרים האנגליים, שאליהם נחשף רב הציבור הישראלי, מתארים.
282

עריכות