יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות

נוספו 10 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג))
מ (קישורים פנימיים)
[[הבנק המרכזי]] מגביל פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס מרבי בין כמות הכסף המלווה על ידי הבנקים ובין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידיהם, על מנת לשמור על סיכון אי נזילות הבנק נמוך דיו. קיים מנעד, ובצידו האחד יחס רזרבה של 1:1, אשר מונע לחלוטין את אפשרות קריסת בנק בשל בעיות נזילות, אך מצמצם דרמטית את כמות הכסף הזמינה להשקעות במדינה, ולחלופין יחס של 1:∞ אשר לא מגביל את הבנקים ומאפשר להם לחלק כסף ללא הגבלה, וללא קשר לכמות המזומנים בידיהם. מאחר שבממוצע, הבנקים מרוויחים מ[[הלוואה|הלוואת]] כספים, יהיו הבנקים רווחיים יותר ככל שיחס הרזרבה יהיה גבוה יותר.
 
לעיתים נדירות הנחת העבודה בבסיס יחס הרזרבה קורסת, כמו למשל במצב של מלחמה, חשד להונאהל[[הונאה]] בבנק או [[משבר כלכלי]] קשה. במצבים כאלה עלולים להגיע לקוחות הבנקים בהמוניהם אל הבנק למשיכת כספיהם והבנק צפוי לקרוס. על-אף שאלו מקרים נדירים, הם מזעזעים את הכלכלה באופן חמור לאורך טווח. דוגמה בולטת לאירוע כזה היה [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929]].
 
ע"פ פרסום של [[קרן המטבע הבינלאומית]] משנת 2011, במרבית המדינות קבוע יחס רזרבה. יש 8 מדינות בלבד בהן לא נקבע יחס רזרבה (אנגליה, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, מקסיקו, שוודיה, דנמרק, נורווגיה וכן הונג קונג, שאיננה מדינה).
 
נכון לשנת 2015, יחסי הרזרבה בעולם נעים בין 1:1 (רזרבה מלאה) ובין 1:30. (בלבנון למשל).
 
בישראל, ע"פ הוראות בנק ישראל, יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים נחלק ל-3 - 6% על פקדונות עו"ש, 3% על פקדונות עד שנה. על פקדונות מעל שנה לא קיימת בישראל חובת נזילות. להשוואה, במהלך [[2008]] העלתה [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5%{{הערה|1=[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/general/infrep/heb/inf-08-2.pdf דו"ח האינפלציה של [[בנק ישראל]], 2008, עמ' 10]}}.
926

עריכות