הבקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות (בגיליון, להישאר ), סידור קטגוריות, הגהה |
מ ←היסטוריה: תקלדה |
||
שורה 15:
גרסה נוספת על הנסיבות להקמת העיתון היא של העיתונאי [[בן-ציון כ"ץ]]. לטענתו הוא שיזם את הקמתו, וביקש לייצר עיתון עצמאי שלא יהיה מזוהה פוליטית. פעילי "החוגים האזרחיים" פנו אליו לאחר שהעיתון היה כבר בשלבי הקמה וביקשו להשקיע בו{{הערה| בן-ציון כ"ץ, '''על עיתונים ואנשים''',הוצאת צ'ריקובר, תל אביב, 1983, עמוד 162}}. הוא ביקש לעזוב, לאחר שהבין שהם רוצים שהעיתון יהיה מזוהה עם "הציונים הכלליים", אך שוכנע להישאר ולשמש עיתונאי{{הערה|שם=נאור|}}. עם זאת דיזנגוף כתב בגיליון הראשון שהעיתון לא יהיה מזוהה פוליטית. בין היתר כתב:{{ציטוט|
...יש איפוא צורך דחוף ביצירת עיתון, שלא יהא כפות ומשועבד לאיזו מפלגה שהיא, ערוך ומכוון עפ"י "צו מגבוה". עתון כזה צריך להיות ציבורי וראש תפקידו — לשרת את העם, בלי הבדל מעמד. להגן על קניניו הרוחניים, התרבותיים והחמריים. ועודך העיתון ועוזריו לא יהיו תלויים ועומדים בהודאות ובדידקטיבות מ"גבוה": חפשים בדעותיהם וכל עבודתם תעשה לפי הכרתם ומצפונם. מיסדי "הבוקר" אינם שואפים לא לשלטון ולא למשרות
מערכת העיתון שכנה ברחוב רענן ב[[תל אביב]], והיו לה סניפים ב[[חיפה]] וב[[ירושלים]]. עורך העיתון בין השנים [[1936]]–[[1955]] היה [[יוסף הפטמן]] שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים{{הערה|{{למרחב||נפטר יוסף הפטמן|19550118|22}}}}. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: [[בן-ציון כ"ץ]], [[פרץ ברנשטיין]], [[ברוך קרוא]] (עורך ספרותי בשנים 1942 - 1962) [[זיסי סתוי]] (עורך ספרותי בשנים 1962 - 1965), [[אייזיק רמבה]], [[יוסף תמיר]], [[דב (ברוניסלב) לוין]], [[אריה דיסנצ'יק]] (לימים עורך [[מעריב]]), [[שושנה שרירא]] (סופרת, בעלת מדור אקטואליה ספרותי: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון בשנים 1939 - 1955), [[הרצל רוזנבלום]] (לימים עורך [[ידיעות אחרונות]]), [[ברוך ויינשטיין]], [[יעקב רבינוביץ]], [[יוסף עבו עברון]], [[אריאל וינשטיין]] (כתב כלכלי, לימים חבר כנסת), [[אדיר כהן]].
| |||