הפרדת עיסוקים מגדרית – הבדלי גרסאות

'''הפרדת עיסוקים מגדרית''' משמעה ששיעור מבני [[מגדר]] אחד העוסקים ב[[מקצוע]] מסוים, גבוה או נמוך באופן משמעותי ביחס לשיעור השתתפותו של מגדר זה בכוחב[[כוח עבודה|כוח העבודה]] הכללי.

רק מיעוט קטן של מקצועות הם מאוזנים מהיבטבהיבט מגדרי, כלומר מתקיים בהם שיעור דומה של [[גבר]]ים ו[[אישה|נשים]]. במרביתםבמרבית נמצאהמקצועות קיים רוב נשי ניכר או רוב גברי ניכר. מקצועות בעלי רוב נשי ניכר קרויים "מקצועות נשיים" (מקצועות של "[[צווארון ורוד]]"), ונכללים בהם מקצועות כגון [[הוראה]] ו[[סיעוד]], ומקצועות בעלי רוב גברי ניכר קרויים "מקצועות גבריים", ונכללים בהם מקצועות כגון [[נהיגה]] ו[[הנדסה]]. הפרדה (סגרגציה) כזאת למקצועות ועיסוקים מכונה '''סגרגציה אופקית''', ואילו הפרדה המביאה לאי שוויון בחלוקה ל[[היררכיה|דרגים]] מכונה '''סגרגציה אנכית'''{{מקור}}. במקצועותישנם שוניםגם נמצאמקצועות כיבהם הנשים מאכלסות את הדרגים הנמוכים בעוד שהדרגים העליונים מתאפיינים ברוב גברי. מגבלה על קידומן של נשים לדרגים עליונים מכונה [[תקרת הזכוכית]] ואילו קידום מהיר של גברים במקצועות נשיים מכונה [[מעלית הזכוכית]].

בדיקת הדינמיקה של הסגרגציהההפרדה לאורך זמן, מראה שתי תופעות שעל פני השטח נראות כסותרות: התופעה הראשונה היא שינויים בסגרגציהבהפרדה על פי מין - מקצועות בעלי רוב גברי קולטים נשים ועוברים "[[פמיניזם|פמיניזציה]]" עד שהם הופכים ל"נשיים", כפי שאירע במקצועות הפקידות וההוראה, למשל. לעיתים רחוקות מתרחש תהליך הפוך – סגרגציההפרדה בכיוון השני: כניסת גברים למקצוע נשי. כך קרה למשל בתחומים הפרא-רפואיים כגון [[פיזיותרפיה]]. התופעה השנייה, הסותרת את הראשונה, היא העובדה שההפרדה בין גברים לנשים במקצועות השונים נותרת בעינה. גם כשהם עוסקים באותו המקצוע, לעיתים גברים ונשים אינם ממלאים את אותם תפקידיםהתפקידים, הם נמצאיםונמצאים בנישות תעסוקתיות שונות. תופעה זו מכונה "גטואיזציה". תופעות אלו מסבירות את הדינמיות של תופעת הסגרגציהההפרדה: לצד שמירה על רמת הפרדה גבוהה ישנם מקצועות שנראה שכביכול הם עברו דהאי-סגרגציה (ביטול הסגרגציה)הפרדה ומתאזנים, אך למעשה הם עברו לרה-סגרגציה (הפרדה מחדש), ונותרו מופרדים בכיוון ההפוך. מקצועות אלה הפכו מגבריים לנשיים, ובמקומם הפכו מקצועות אחרים, חדשים בחלקם, מופרדים ו"גבריים". במקביל נולדו מקצועות חדשים "נשיים".

יש הטוענים כי לתופעות אלה נודעות מספריש השלכות הפוגעות במעמד האישה בעולם העבודה.: הן מצמצמות את אפשרויות הבחירה הממשיות הפתוחות בפני נשים ומהוות גורם ראשון במעלה להבדלים ב[[שכר]] ובהזדמנויות קידום בין המינים. <ref>{{צ-ספר|שם=Sex Segregation at Work|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B0080430767039942|מו"ל=Pergamon|שנת הוצאה=2001-01-01|מקום הוצאה=Oxford|ISBN=978-0-08-043076-8|עמ=13962–13965|מחבר=B. F. Reskin|שפה=en}}</ref>

הבדל מגדרי נוסף הוא ייצוג-יתר של גברים בענפים ומקצועות בסיכון גבוה, כגון [[בנייה]], [[כרייה]], [[מכבי אש]], [[צבא]], [[חקלאות]], [[דייג]], ו[[אבטחה אזרחית|אבטחה]]. כתוצאה מכך, בצפון אמריקה, אירופה ואזורים נוספים הסיכוי של גברים למות בתאונתב[[תאונת עבודה]] גבוה משל נשים. מספר מחקרים מצאו כי יותר מ-90% מתאונות העבודה הקטלניות היו בגבריםשל גברים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Danger zone: Men, masculinity and occupational health and safety in high risk occupations|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S092575351500199X|כתב עת=Safety Science|שנת הוצאה=2015-12-01|עמ=213–220|כרך=80|doi=10.1016/j.ssci.2015.07.029|מחבר=Mary Stergiou-Kita, Elizabeth Mansfield, Randy Bezo, Angela Colantonio}}</ref>

סגרגציההפרדה על פי מין מצמצמת את שדה הברירה המקצועי (הוולונטרי). כאשר רוב העוסקים בעיסוק מסוים הם בני מין אחד, במרוצת הזמן מוטבעת עליו במרצת הזמן תווית מגדרית המקנה לו זהות של עיסוק המתאים למגדר ספציפי ובלתי מתאים לכאורה למגדר האחר. לתווית המגדרית יש חלק חשוב ב[[דימוי]]ו החברתי של העיסוק והיא משפיעה על התנהגותם של דורשי עבודה ומעבידים כאחד. מיעוט נשים בענף ההנדסה לדוגמה, משווה לו דימוי או [[סטיגמה|מתייג]] אותו כמקצוע בלתי הולם לנשים ומרתיע את רובן מלבחור בתחום זה או אפילו להביאו בחשבון כבחירה אפשרית{{מקור}}. אלה הבוחרים במקצוע הנחשב "בלתי מתאים" כגון, אישה העוסקת ב[[מכונאות]] או גבר הבוחר לעבוד כ"[[גננת]]" ניצבים באופן תמידי בפני הצורך להוכיח שעל אף בחירתם המקצועית, נשיותן או גבריותם אינה מוטלת בספק וזהותם המינית אינה פוגעת במיומנותם המקצועית ולהפך{{מקור}}.