ויקיפדיה

הקרע המערבי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
מ הגהה+הוספת לטינית
שורה 1:
'''הקרע המערבי''' או '''הקרע האפיפיורי''' (בלטינית: ''Magnum schisma occidentale, Ecclesiae occidentalis schisma''), היה שמו של פיצול בתוך [[הכנסייה הקתולית]] החל בשנת [[1378]]. הפיצול לא נסב סביב סוגיות [[תאולוגיה|תאולוגיות]] או תורתיות אלא על עימות פוליטי. הקרע בא על פתרונו הזמני ארבעים שנה מאוחר יותר ב[[ועידת קונסטנץ|וועידת קונסטנץ]] בשנת [[1417]].
 
הקרע בכנסייה המערבית נבע משובו המוקדם מדי של הכס האפיפיורי מ[[אביניון]] ל[[רומא]] בימי [[האפיפיור גרגוריוס האחד עשר|גרגוריוס האחד עשר]] בשנת [[1378]], חזרה ששמה קץ ל[[אפיפיורות אביניון]]. אחרי מותו של גרגוריוס האחד עשר באותה שנה, התחוללו מהומות ברומא שכוונתן הייתה להבטיח בחירתו של אפיפיור [[איטליה|איטלקי]]. הקרדינלים שחששו מזעם ההמון בחרו לאפיפיור ב[[אורבנוס השישי]]. אורבנוס היה מנהלן מכובד באפיפיורות אביניון, אך ברגע שנבחר הפך חשדני, עריץ ונוטה להתקפי זעם אלימים. הקרדינלים שבחרו בו ניחמו במהרה על החלטתם וב-[[20 בספטמבר]] באותה שנה יצאו מרומא ל[[פונדי]], עיירה קטנה מדרום לרומא, ובחרו אפיפיור מתחרה, את [[האנטי אפיפיור קלמנס השביעי|קלמנס השביעי]].
 
קיומם של האפיפיורים המתחרים החדירגרם מהומהלמהומה בכנסייה. בעבר, היו כבר [[אנטי אפיפיור|אפיפיורים מתחרים]], וטוענים לכס שמונו על–ידי סיעות יריבות שונות, אך כאן המנהיגים המוכרים והלגיטימיים של הכנסייה, הם יצרושמינו שני אפיפיורים יריבים. המנהיגים השונים באירופה היו חייבים להזדהות ולהכיר באחד מהם ולדחות את השני. [[צרפת]], [[אראגון]], [[דוכסות בורגונדיה]], [[רוזנות סבויה]], [[נאפולי]] ו[[סקוטלנד]] בחרו להזדהות עם קלמנס מאביניון. [[אנגליה]], [[צפון איטליה]], [[סקנדינביה]] ו[[מרכז אירופה]] שתחת שלטון [[האימפריה הרומית הקדושה]] תמכו באורבנוס. אפילו קדושי הכנסייה לעתיד נאלצו לבחור באפיפיור מועדף: [[קתרינה מסיינה]] תמכה באורבנוס ואילו [[ויסנט פרר]] תמך בקלמנס.
 
[[מועצת פיזה]] שנערכה בשנת [[1409]] ניסתה לפתור את העימות, אך הובילה רק לבחירת אפיפיור שלישי, [[אלכסנדר החמישי (אנטי-אפיפיור)|אלכסנדר החמישי]] שמת זמן קצר אחרי כן ואחריו את [[האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה|יוחנן העשרים ושלושה]].
 
הקרע הגיע לקיצו ב[[ועידתבוועידת קונסטנץ|וועידת קונסטנץ]] בשנת [[1417]] שהדיחה את יוחנן העשרים ושלושה ואת [[האנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר|בנדיקטוס השלושה עשר]], קיבלה את התפטרותו של [[גרגוריוס השנים עשר|גרגוריוס השנים-עשר]] (שהתפטר בשנת [[1415]]), ומינתה את [[מרטינוס החמישי]]. האפיפיורים הרומיים הוכרו כאפיפיורים הלגיטימיים ומכאן והלאה הוכרז במפורש כי אין לאף מועצה כוח על-פני האפיפיורים ואין דרך לבטל בחירת אפיפיור אלא על ידי האפיפיור עצמו.
 
<gallery>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הקרע_המערבי"